יחסי ישראל-קפריסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-קפריסין
Flag of Israel.svg Flag of Cyprus.svg
Israel-Cyprus locator.png
ישראל קפריסין
שטחקילומטר רבוע)
22,072 9,251
אוכלוסייה
7,821,850 1,172,458
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
תמ"ג (במיליוני דולרים)
274,500 21,620
תמ"ג לנפש (בדולרים)
35,094 18,440

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קפריסין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וזאת יחד עם קשרים פוליטיים, צבאיים, כלכליים ותרבותיים ענפים בין שתי המדינות‏[1]. לישראל יש שגרירות רשמית בניקוסיה, בעוד שלקפריסין יש שגרירות רשמית בתל אביב.

היחסים בין שתי המדינות, המבוססים על כבוד הדדי לערכי תרבות המערב והדמוקרטיה, הושפעו עמוקות מיחסי טורקיה-ישראל לאורך השנים, כאשר החשש הקפריסאי מהקרבה שבין טורקיה וישראל הקשה במהלך שנים רבות על התחממות היחסים בין שתי המדינות. עם זאת, החל משנת 2000, ולאורך העשור הראשון והשני של המאה ה-21, החלו היחסים בין שתי המדינות להתחמם בצורה משמעותית, וזאת בין היתר בעקבות גילויים של שדות נפט וגז באזור הימי שבין שתי המדינות, אשר הוביל לשיתוף פעולה עתידי של השתיים בניצולם הכלכלי, כפי שהוצהר על ידי בכירים בשתי המדינות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה עקורים בקפריסין

עוד במהלכה של מלחמת העולם השנייה, וכן בין השנים 1946-1949, קפריסין שימשה כנקודת מעבר עיקרית עבור ניצולי השואה שביקשו להגיע לארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי. קפריסין הייתה בתקופה זו אף היא תחת שלטון בריטי, וזאת כמושבת כתר. מסיבה זו, רבים מאותם העולים, בשעה שנתפסו על ידי הבריטים, הושמו במחנות מעצר זמניים על אדמת קפריסין. בסופו של דבר, בין השנים 1949-1946, מספרם של העולים היהודים לארץ ישראל אשר נעצרו והושמו במחנות מעצר בקפריסין, נאמד על כ-53,000. עם הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, ובמסגרת הפינוי הפריטי מארץ ישראל, שוחררו בהדרגה המעפילים, ורובם המוחלט המשיך בדרכו לארץ ישראל‏[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנורה המוצבת ברחוב ראשי בניקוסיה לרגל חג החנוכה

היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין שתי המדינות החלו במהלך שנת 1960, שנת עצמאותה של הרפובליקה הקפריסאית, כאשר זמן קצר לאחר קבלת העצמאות מבריטניה, קפריסין כוננה קשרים דיפלומטיים עם ישראל. בשנת 1961 ישראל פתחה שגרירות רשמית בניקוסיה (השגרירות הקפריסאית בתל אביב נפתחה רק בשנת 1994)‏[3]. עם זאת, היחסים בין שתי המדינות הושפעו עוד מראשיתם מהמאמץ הניכר של ישראל לאורך השנים לכונן יחסים דיפלומטיים קרובים עם טורקיה, יריבתה הגדולה של קפריסין, אשר ניהלה כנגדה מלחמה עקובה מדם בשנת 1974, ובמהלכה כבשה את חלקו הצפוני של האי, כיבוש אשר ממשיך ומתקיים נכון לשנת 2013. לאורך השנים, קפריסין הביעה מספר פעמים את חששה מהיחסים הקרובים בין טורקיה וישראל, ובעיקר במהלך שנות ה-80 וה-90, בהן היחסים בין טורקיה וישראל הגיעו לשיא פריחתם. במהלך אותם השנים, קפריסין הכירה בפועל בפלסטין כמדינה, וכמו כן תמכה באופן גלוי בפלסטינים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

היחסים בין שתי המדינות החלו להתחמם בשנת 1993, על רקע ההתחממות המשמעותית ביחסי ישראל-העולם הערבי, ובעקבות המגעים בין ישראל והפלסטינים, אשר הובילו לחתימתם של הסכמי אוסלו באותה השנה. במהלך התקופה, נחתמו מספר הסכמים כלכליים בין ישראל וקפריסין, וכן התקיים בפעם הראשונה מאז כינון היחסים ביקור ממלכתי של נשיא מדינת ישראל בקפריסין, ובעקבותיו ביקור גומלין בישראל של נשיא קפריסין. היחסים בין שתי המדינות התחממו במידה ניכרת החל משנת 2010, וזאת על רקע התדרדרות היחסים בין טורקיה וישראל, בעקבות אירועי המשט לעזה, אשר הביאו לעוינות ניכרת בין שתי המדינות‏[4]. בין היתר, קפריסין הרוויחה מהירידה התלולה במספר התיירים הישראלים אשר נסעו לטורקיה, כאשר רבים מהם בחרו לנסוע לקפריסין‏[5]. עם זאת, בעקבות התנצלותה של ישראל למול טורקיה, והניסיונות לשיקום היחסים בין שתי המדינות בתחילת שנת 2013, עלה החשש כי שיתוף הפעולה המחודש בין ישראל וטורקיה עשוי להוביל לבידודה של קפריסין, ולסופו של שיתוף הפעולה הישראלי עימה בסוגיות המחצבים הטבעיים בסביבתה‏[6].

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חברי הסניף הקפריסאי של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הואשמו על ידי פעילים פלסטינים במכירת קרקעות בבעלות הכנסייה בשטח הגדה המערבית ליזמים ואנשי עסקים ישראלים.

במהלך השריפה בכרמל בשנת 2010, קפריסין הייתה אחת מהמדינות אשר שלחה סיוע לישראל. סיוע זה כלל מטוס ומסוק כיבוי, אשר היוו חלק ניכר מכוח כיבוי האש הלאומי של מדינת האי הקטנה‏[7].

החל משנת 2010, ובעקבות המגעים למול ישראל בסוגיית ניצול מחצבי הנפט והגז הטבעי שהתגלו בשטח הימי המשותף לשתי המדינות, קפריסין הציעה לשמש כמתווכת רשמית בין לבנון וישראל, בניסיון ליישב את סכסוך הגבולות הימי בין שתי המדינות, אשר מעכב את איתורם וניצולם של מרבצי גז טבעי ונפט בשטח שבין שתי המדינות. המנהל הכללי של משרד אנרגיה הקפריסאי, סולונה קסיני, הודיע ​​באותה השנה על מאמציו לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שלוש המדינות, לא רק בנושא החלוקה של מרבצי המחצבים לחופי המדינות, אלא גם בנושאים צבאיים ואסטרטגיים.

במהלך פברואר 2011, קיים ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלה ישראלי בניקוסיה, וזאת יחד עם קבוצה של 20 בכירים בממשל הישראלי, לרבות שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו. במסגרת הביקור, חתמו ישראל וקפריסין על הסכם המחייב שיתוף פעולה בין שתי המדינות במסגרת המאמצים לאיתורם של מרבצים נוספים של נפט וגז טבעי בשטח הימי המשותף. ההסכם נחתם על ידי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונשיא קפריסין, דימיטריס כריסטופיאס. ההסכם גם מאפשר לישראל להשתמש בשטח המרחב האווירי והמים הטריטוריאליים של קפריסין לשם קיום תרגילי הצלה של חיל הים הישראלי.

במהלך נובמבר 2011, נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, קיים ביקור ממלכתי רשמי בקפריסין, במסגרתו נפגש עם נשיא קפריסין, דמיטריס כריסטופיאס. במסגרת הפגישה, השניים דנו בהרחבת והעמקת הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם קפריסין בתחומים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים‏[8].

במהלך מאי 2013, ובמסגרת ביקור נוסף של הנשיא פרס בקפריסין, הציע נשיא קפריסין כי עתודות הגז של ישראל יועברו דרך קפריסין, במסגרת שיתוף הפעולה הכלכלי ההדוק שבין שתי המדינות. עוד הדגיש נשיא קפריסין, כי "קפריסין זקוקה לישראל. אנו רואים בכם לא רק שכנים קרובים אלא אחים ושותפים - ישראל יכולה לסמוך על קפריסין"‏[9].

יחסים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התחממות היחסים בין שתי המדינות במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, ועל רקע המשבר ביחסים הביטחוניים בין ישראל וטורקיה, שתי המדינות החלו להדק את התיאום הביטחוני ביניהן, בתחומים שונים. בין היתר, העיתון הטורקי "מילייט" דיווח במהלך חודש נובמבר 2011, כי הסכם שיתוף פעולה חשאי נחתם בין המוסד הישראלי לשירות המודיעין הקפריסאי, וזאת במהלך ביקור נשיא מדינת ישראל שמעון פרס בקפריסין במהלך החודש. עוד דיווח העיתון, כי שתי המדינות חתמו בנוסף על הסכם לשיתוף פעולה צבאי, המסדיר את קיומם של תמרונים צבאיים משותפים לשתי המדינות‏[10].

במהלך חודש פברואר 2012, ובמסגרת ביקור רשמי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בקפריסין, דווח כי ישראל הגישה בקשה רשמית לממשלת קפריסין להקים תחנה צבאית עבור מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי, בשטחו של בסיס צבאי על אדמת קפריסין. הדבר נועד לשם הגברת תדירות הסיורים האוויריים של חיל האוויר הישראלי במזרח התיכון, במטרה לשמור על אסדות הגז וכלי השיט של ישראל‏[11]. כמו כן, שתי המדינות חתמו על הסכם משותף בתחום החילוץ וההצלה במקרה של אסון. על פי ההסכם, במקרה של אסון תתאפשר כניסה של כוחות אוויר וים מישראל לקפריסין, ולהיפך‏[12].

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2013, ישראל וקפריסין מקיימות קשרים כלכליים הדוקים, במגוון תחומים, כאשר ישראל מהווה את היצואנית החמישית בגודלה לקפריסין. במהלך שנת 2011, היקף היצוא מישראל לקפריסין נאמד על סך של כ-845 מיליון דולר, בעוד שהיקף היבוא מקפריסין לישראל נאמד על סך של כ-252 מיליון דולר‏[13].

אנרגיה וגז טבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל וקפריסין

ב-17 בדצמבר 2010, ובעקבות גילויים בדבר מחצבים בכמות מסחרית של גז טבעי ונפט בשטח האזור הכלכלי הבלעדי המשותף לשתי המדינות, חתמו ישראל וקפריסין על הסכם תיחום בין שתי המדינות, אשר במסגרתו הובטחו זכויותיה של ישראל במחצבים. ההסכם נחתם בניקוסיה על ידי שר תשתיות הישראלי, עוזי לנדאו, ושר החוץ הקפריסאי, מרקוס קיפריאנו. שתי המדינות הסכימו לשתף פעולה בפיתוחם של כל המשאבים אשר התגלו בשטח המשותף לשתי המדינות, ולנהל משא ומתן להסכם על חלוקת המשאבים המשותפים‏[14][15].

במהלך אוקטובר 2013, ועל רקע המשבר הכלכלי לו נקלעה קפריסין, הודיע שר האנרגיה של קפריסין כי ממשלת קפריסין שוקלת לקנות מישראל גז טבעי כדי להוזיל עלויות אנרגיה, וזאת עד שהמדינה תצליח לצאת מהמשבר הכלכלי‏[16] שאליו נקלעה‏[17][18].

נישואים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נישואים אזרחיים בישראל

מערכת הנישואים הקיימת כיום בישראל מבוססת על בתי דין של קהילות דתיות מוכרות - שריד מתקופת האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל שלא השתנה במהלך תקופת המנדט הבריטי[19] וגם לא לאחר הקמת מדינת ישראל. הדבר מונע בפועל מקבוצות בחברה הישראלית, אשר אינן יכולות, או אינן מעוניינות להינשא במסגרתו של בית דין דתי, להיכנס בברית הנישואין. כתוצאה מכך, ובשל קרבתה של קפריסין לישראל, ושיטת הנישואין האזרחית המונהגת בה, קפריסין הפכה עבור ישראלים רבים ליעד מועדף לנישואין, אשר מוכרים על ידי הממסד הרבני בישראל. לפי נתוני לשכת התיירות של קפריסין בישראל, בשנת 2006 נישאו באי 1,500 זוגות ישראלים - כשני שלישים מהנישאים בנישואים אזרחיים בשנה זו‏[20].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Israel's New Allies
  2. ^ גירוש קפריסין, 1948-1946, באתר מט"ח
  3. ^ יחסי קפריסין ישראל, באתר שגרירות קפריסין בישראל
  4. ^ אייל להמן, ישראל מתיוונת: ציר עוקף ארדואן עובר בקפריסין?, באתר ynet‏, 20 בספטמבר 2011
  5. ^ סוכנויות הידיעות, ‏קפריסין: "ניסיון לפיגוע ביעד ישראלי", באתר ‏mako
  6. ^ סוכנויות הידיעות"שת"פ בין טורקיה וישראל בתחום הגז יבודד את קפריסין", באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2013
  7. ^ מערכת וואלה! חדשות, הסיוע לא הספיק: רה"מ פנה למדינות נוספות, באתר וואלה!, 3 בדצמבר 2010
  8. ^ הנשיא פרס בביקור ממלכתי בקפריסין, באתר נשיא המדינה
  9. ^ ליאור גוטמן, נשיא קפריסין הציע לפרס - העבירו את עתודות הגז של ישראל דרך קפריסין, באתר כלכליסט, 7 במאי 2013
  10. ^ ניר יהב, עיתון טורקי: המוסד וקפריסין יעקבו אחרי טורקיה, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2011
  11. ^ אמיר בוחבוט, ישראל תקים בסיס לחיל האוויר על אדמת קפריסין?, באתר וואלה!, 7 בפברואר 2012
  12. ^ טל שלו, נתניהו בקפריסין: "הסנקציות על אירן לא עובדות", באתר וואלה!, 16 בפברואר 2012
  13. ^ סקירה כלכלית ישראל – קפריסין, באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז
  14. ^ קובי ישעיהו, ‏קפריסין: "בוחנים אפשרויות לשת"פ בנושא הגז עם ישראל", באתר גלובס, 21 בנובמבר 2010
  15. ^ נחתם הסכם לקביעת גבול המים הכלכליים הבלעדיים בין ישראל לקפריסין, באתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
  16. ^ סאל אמרגי, ‏חרדה ברחובות קפריסין: "הבנקים על סף התמוטטות", באתר ישראל היום, 19 במרץ 2013
  17. ^ מבזק, שר האנרגיה של קפריסין: מקיימים שיחות עם ישראל לרכישת גז טבעי, באתר ynet‏, 16 באוקטובר 2013
  18. ^ בארץ, מחסור בחשמל? ישראל תייצא לקפריסין ויוון עודפים, באתר nana10‏, 24 באוקטובר 2013
  19. ^ סימן 51 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל
  20. ^ עירית רוזנבלום, נישואים אזרחיים: רוב הזוגות בוחרים להתחתן בקפריסין - אבל אפשר גם על ספינת תענוגות, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2007