יחסי ישראל–קפריסין
| יחסי ישראל–קפריסין | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | קפריסין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 9,251 |
| אוכלוסייה | |
| 9,881,600 | 1,266,393 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 522,033 | 28,439 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,829 | 22,457 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
| שגרירים | |
| אורן אנוליק | טיודורה קונסטנטינידו |
בין מדינת ישראל והרפובליקה של קפריסין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים וחמים במיוחד, וזאת יחד עם קשרים פוליטיים, צבאיים, כלכליים ותרבותיים ענפים בין שתי המדינות[1]. לישראל יש שגרירות רשמית בניקוסיה ולקפריסין יש שגרירות רשמית בתל אביב. בנוסף לכך, בין המדינות יש קו גבול ימי שנקבע ב-2010.
היחסים בין שתי המדינות, המבוססים על כבוד הדדי לערכי תרבות המערב והדמוקרטיה, הושפעו עמוקות מיחסי טורקיה–ישראל לאורך השנים, כאשר החשש הקפריסאי מהקרבה שבין טורקיה וישראל הקשה במהלך שנים רבות על התחממות היחסים בין שתי המדינות, וגרם לתמיכתה של קפריסין בפלסטינים (כיום עמדתה השתנתה). עם זאת, החל משנת 2000, ולאורך העשור הראשון והשני של המאה ה-21, החלו היחסים בין שתי המדינות להתחמם בצורה משמעותית, וזאת בין היתר בעקבות גילויים של שדות נפט וגז באזור הימי שבין שתי המדינות, אשר הוביל לשיתוף פעולה עתידי של השתיים בניצולם הכלכלי, כפי שהוצהר על ידי בכירים בשתי המדינות. התקרבות זו נובעת גם מהתרחקות טורקיה מישראל. כיום, היחסים בין ישראל לקפריסין נחשבים ליחסים מיוחדים.
שגרירת קפריסין בישראל מנובמבר 2020 היא טיודורה קונסטנטינידו[2].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד במהלכה של מלחמת העולם השנייה, וכן בין השנים 1946–1949, קפריסין שימשה כנקודת מעבר עיקרית עבור ניצולי השואה שביקשו להגיע לארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי. קפריסין הייתה בתקופה זו אף היא תחת שלטון בריטי, וזאת כמושבת כתר. מסיבה זו, רבים מאותם העולים, בשעה שנתפסו על ידי הבריטים, הושמו במחנות מעצר זמניים על אדמת קפריסין. בסופו של דבר, בין השנים 1946–1949, מספרם של העולים היהודים לארץ ישראל אשר נעצרו והושמו במחנות מעצר בקפריסין, נאמד על כ-53,000. עם הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, ובמסגרת הפינוי הבריטי מארץ ישראל, שוחררו בהדרגה המעפילים, ורובם המוחלט המשיך בדרכו לארץ ישראל[3].
ישראל הקימה קונסוליה בקפריסין הבריטית ב-1950.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין שתי המדינות החלו במהלך שנת 1960, שנת עצמאותה של הרפובליקה הקפריסאית, כאשר זמן קצר לאחר קבלת העצמאות מבריטניה, קפריסין כוננה קשרים דיפלומטיים עם ישראל. בשנת 1960 העלתה ישראל את דרג הקונסוליה לדרג שגרירות (השגרירות הקפריסאית בתל אביב נפתחה רק בשנת 1994)[4]. עם זאת, היחסים בין שתי המדינות הושפעו עוד מראשיתם מהמאמץ הניכר של ישראל לאורך השנים לכונן יחסים דיפלומטיים קרובים עם טורקיה, יריבתה הגדולה של קפריסין, אשר ניהלה כנגדה מלחמה עקובה מדם בשנת 1974, ובמהלכה כבשה את חלקו הצפוני של האי, כיבוש אשר ממשיך ומתקיים נכון לשנת 2022. לאורך השנים, קפריסין הביעה מספר פעמים את חששה מהיחסים הקרובים בין טורקיה וישראל, ובעיקר במהלך שנות ה-80 וה-90, בהן היחסים בין טורקיה וישראל הגיעו לשיא פריחתם. במהלך אותם השנים, קפריסין הכירה בפועל בפלסטין כמדינה, וכמו כן תמכה באופן גלוי בפלסטינים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בעקבות פלישת ישראל ללבנון במלחמת לבנון הראשונה, קיבל הפרלמנט של קפריסין החלטה הקוראת לניתוק היחסים עם ישראל[5].
באפריל 1991 נעצר רם בן ברק בקפריסין יחד עם שלושה סוכנים נוספים של המוסד כשהתחזו לתיירים במהלך מבצע השתלת מכשירי האזנה בשגרירות איראן בניקוסיה.[6] נגד חברי החוליה הוגש כתב אישום בעבירות של ריגול, פריצה, הסגת גבול ועוד, הם הורשעו בסעיף הסגת הגבול, נגזר עליהם קנס והם שבו לישראל.[7][8] בנובמבר 1998 נעצרו שני סוכני מוסד בקפריסין, והורשעו בהמשך בעסקת טיעון באחזקה לא חוקית של ציוד תקשורת.[9]
היחסים בין שתי המדינות החלו להתחמם בשנת 1993, על רקע ההתחממות ביחסי ישראל-העולם הערבי, ובעקבות חתימתם של הסכמי אוסלו באותה השנה. במהלך התקופה, נחתמו מספר הסכמים כלכליים בין ישראל וקפריסין, וכן התקיים בפעם הראשונה מאז כינון היחסים ביקור ממלכתי של נשיא מדינת ישראל בקפריסין, ובעקבותיו ביקור גומלין בישראל של נשיא קפריסין.
בעקבות התדרדרות היחסים בין טורקיה וישראל ב-2010, בעקבות אירועי המשט לעזה ודו"ח פאלמר, התחממו היחסים בין ישראל לקפריסין ויוון[10]. בין היתר, קפריסין הרוויחה מהירידה התלולה במספר התיירים הישראלים אשר נסעו לטורקיה, כאשר רבים מהם בחרו לנסוע לקפריסין[11][12].
בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חברי הסניף הקפריסאי של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הואשמו על ידי פעילים פלסטינים במכירת קרקעות בבעלות הכנסייה לישראלים.
במהלך השרפה בכרמל בשנת 2010, קפריסין הייתה אחת מהמדינות אשר שלחו סיוע לישראל. סיוע זה כלל מטוס ומסוק כיבוי, אשר היוו חלק ניכר מכוח כיבוי האש הלאומי של קפריסין[13].
החל משנת 2010, ובעקבות המגעים למול ישראל בסוגיית ניצול מחצבי הנפט והגז הטבעי שהתגלו בשטח הימי המשותף לשתי המדינות, קפריסין הציעה לשמש כמתווכת רשמית בין לבנון וישראל, בניסיון ליישב את סכסוך הגבולות הימי בין שתי המדינות, אשר מעכב את איתורם וניצולם של מרבצי גז טבעי ונפט בשטח שבין שתי המדינות. המנהל הכללי של משרד אנרגיה הקפריסאי, סולונה קסיני, הודיע באותה השנה על מאמציו לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שלוש המדינות, לא רק בנושא החלוקה של מרבצי המחצבים לחופי המדינות, אלא גם בנושאים צבאיים ואסטרטגיים. שיאם של המאמצים להגיע להסכם בנוגע לחלוקת הגבול הימי הגיעו בשיחות בין ישראל ללבנון ב-2020[14].
במהלך פברואר 2011, קיים ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלה ישראלי בניקוסיה, וזאת יחד עם קבוצה של 20 בכירים בממשל הישראלי, לרבות שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו. במסגרת הביקור, חתמו ישראל וקפריסין על הסכם המחייב שיתוף פעולה בין שתי המדינות במסגרת המאמצים לאיתורם של מרבצים נוספים של נפט וגז טבעי בשטח הימי המשותף[15]. ההסכם נחתם על ידי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונשיא קפריסין, דימיטריס כריסטופיאס. ההסכם גם מאפשר לישראל להשתמש בשטח המרחב האווירי והמים הטריטוריאליים של קפריסין לשם קיום תרגילי הצלה של חיל הים הישראלי.
במהלך נובמבר 2011, נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, קיים ביקור ממלכתי רשמי בקפריסין, במסגרתו נפגש עם נשיא קפריסין, דמיטריס כריסטופיאס. במסגרת הפגישה, השניים דנו בהרחבת והעמקת הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם קפריסין בתחומים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים[16].
במהלך מאי 2013, ובמסגרת ביקור נוסף של הנשיא פרס בקפריסין, הציע נשיא קפריסין כי עתודות הגז של ישראל יועברו דרך קפריסין, במסגרת שיתוף הפעולה הכלכלי ההדוק שבין שתי המדינות. עוד הדגיש נשיא קפריסין, כי "קפריסין זקוקה לישראל. אנו רואים בכם לא רק שכנים קרובים אלא אחים ושותפים - ישראל יכולה לסמוך על קפריסין"[17].
ביוני 2020 ביקר שר החוץ של קפריסין בישראל ונפגש עם שר החוץ גבי אשכנזי[18].
במרץ 2022 ביקר הנשיא יצחק הרצוג בקפריסין, שם נפגש עם נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס[19]
יחסים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות התחממות היחסים בין שתי המדינות במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, ועל רקע המשבר ביחסים הביטחוניים בין ישראל וטורקיה, שתי המדינות החלו להדק את התיאום הביטחוני ביניהן, בתחומים שונים. בין היתר, העיתון הטורקי "מילייט" דיווח במהלך חודש נובמבר 2011, כי הסכם שיתוף פעולה חשאי נחתם בין המוסד הישראלי לשירות המודיעין הקפריסאי, וזאת במהלך ביקור נשיא מדינת ישראל שמעון פרס בקפריסין במהלך החודש. עוד דיווח העיתון, כי שתי המדינות חתמו בנוסף על הסכם לשיתוף פעולה צבאי, המסדיר את קיומם של תמרונים צבאיים משותפים לשתי המדינות[20].
במהלך חודש פברואר 2012, ובמסגרת ביקור רשמי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בקפריסין, דווח כי ישראל הגישה בקשה רשמית לממשלת קפריסין להקים תחנה צבאית עבור מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי, בשטחו של בסיס צבאי על אדמת קפריסין[21]. הדבר נועד לשם הגברת תדירות הסיורים האוויריים של חיל האוויר הישראלי במזרח התיכון, במטרה לשמור על אסדות הגז וכלי השיט של ישראל[22]. כמו כן, שתי המדינות חתמו על הסכם משותף בתחום החילוץ וההצלה במקרה של אסון. על פי ההסכם, במקרה של אסון תתאפשר כניסה של כוחות אוויר וים מישראל לקפריסין, ולהפך[23].
במסגרת שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות מקיים צה"ל תרגילים צבאיים בשטח קפריסין ובמשותף עם צבא קפריסין. בתרגילים אלו משתתפים, בין השאר, חיילי חטיבת עוז, יחידת עוקץ, הנדסה קרבית, חיל האוויר, וכן חיילי הכוחות המיוחדים של צבא קפריסין[24].
- תרגיל "משחקי הכס" של לוחמי הקומנדו וטייסות חיל האוויר בקפריסין, דצמבר 2019
במרץ 2022 ביקר בישראל רמטכ"ל המשמר הלאומי של קפריסין (אנ'), דימוקריטוס זרווקיס. במהלכו, ביקר בגבול לבנון ובסוללת כיפת ברזל.[26]
ביוני 2023 פורסם כי ישראל ניהלה מגעים עם קפריסין למכירת טנקי מרכבה.[27]
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2013, ישראל וקפריסין מקיימות קשרים כלכליים הדוקים, במגוון תחומים, כאשר ישראל מהווה את היצואנית החמישית בגודלה לקפריסין. במהלך שנת 2011, היקף היצוא מישראל לקפריסין נאמד על סך של כ-845 מיליון דולר, בעוד שהיקף היבוא מקפריסין לישראל נאמד על סך של כ-252 מיליון דולר[28].
אנרגיה וגז טבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 בדצמבר 2010, בעקבות גילויים בדבר מחצבים בכמות מסחרית של גז טבעי ונפט בשטח האזור הכלכלי הבלעדי המשותף לשתי המדינות, חתמו ישראל וקפריסין על הסכם תיחום המים הכלכליים בין שתי המדינות, אשר במסגרתו הובטחו זכויותיה של ישראל במחצבים. ההסכם נחתם בניקוסיה על ידי שר תשתיות הישראלי, עוזי לנדאו, ושר החוץ הקפריסאי, מרקוס קיפריאנו. שתי המדינות הסכימו לשתף פעולה בפיתוחם של כל המשאבים אשר התגלו בשטח המשותף לשתי המדינות, ולנהל משא ומתן להסכם על חלוקת המשאבים המשותפים[29][30].
במהלך אוקטובר 2013, ועל רקע המשבר הכלכלי לו נקלעה קפריסין, הודיע שר האנרגיה של קפריסין כי ממשלת קפריסין שוקלת לקנות מישראל גז טבעי כדי להוזיל עלויות אנרגיה, וזאת עד שהמדינה תצליח לצאת מהמשבר הכלכלי[31] שאליו נקלעה[32][33].
על פי נתונים שפרסמה לשכת המסחר של קפריסין, עובר הסחר בין המדינות את רף החצי מיליארד דולר. ב-2014 ייצאה ישראל לקפריסין סחורות ב-487 מיליון דולר. ענף הייצוא העיקרי היה תזקיקי נפט שקפריסין[34] רכשה מבזן.
בינואר 2020 נחתם במעמד ראשי המדינות של ישראל, קפריסין ויוון הסכם האיסטמד להקמת צינור גז שיאפשר להעביר גז מישראל דרך קפריסין ליוון.[35]
ישראל וקפריסין בונות יחדיו כבל חשמל תת-ימי בשם מגשר אירו-אסיה המיועד לחבר בין רשתות החשמל של יוון, ישראל וקפריסין.[36]
בדצמבר 2021 במעמד ראשי המדינות ישראל וקפריסין חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי בין ישראל, קפריסין ויוון.[37]
ביוני 2023 שרי האנרגיה של ישראל וקפריסין נפגשו לדיונים כדי לחזק את שיתוף הפעולה האנרגטי בין המדינות, בנוסף השרים החליטו לקדם שתי קבוצות עבודה שיקדמו חיבור בין המדינות בתחום חשמל, הגז הטבעי ומימן.
נישואים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נישואים אזרחיים בישראל
מערכת הנישואים הקיימת כיום בישראל מבוססת על בתי דין של קהילות דתיות מוכרות - שריד מתקופת האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל שלא השתנה במהלך תקופת המנדט הבריטי[38] וגם לא לאחר הקמת מדינת ישראל. הדבר מונע בפועל מקבוצות בחברה הישראלית, אשר אינן יכולות, או אינן מעוניינות להינשא במסגרתו של בית דין דתי, להיכנס בברית הנישואין. כתוצאה מכך, ובשל קרבתה של קפריסין לישראל, ושיטת הנישואין האזרחית המונהגת בה, קפריסין הפכה עבור ישראלים רבים ליעד מועדף לנישואין, אשר מוכרים על ידי הממסד בישראל. לפי נתוני לשכת התיירות של קפריסין בישראל, בשנת 2006 נישאו באי 1,500 זוגות ישראלים - כשני שלישים מהנישאים בנישואים אזרחיים בשנה זו[39].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל 1961–1967, כרך 1 חלק שני: יחסי ישראל – קפריסין, 1967-1961, באתר ארכיון המדינה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של שגרירות קפריסין בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בקפריסין
- האתר הרשמי של לשכת המסחר ישראל-קפריסין
- מידע על קפריסין, באתר משרד החוץ
- גירוש קפריסין, 1948-1946, באתר מט"ח
- יחסי סחר ישראל – קפריסין, באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
- עמי רוחקס דומבה, חברת החשמל חתמה על שיתוף פעולה בנושא חדשנות עם חברת החשמל הקפריסאית, IsraelDefense, 18.07.2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Israel's New Allies
- ^ מקור: אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020
- ^ גירוש קפריסין, 1948-1946, באתר מט"ח
- ^ יחסי קפריסין ישראל, באתר שגרירות קפריסין בישראל
- ^ חיים ביאור, הפרלמנט בקפריסין החליט "עקרונית" לנתק יחסים עם ישראל, דבר, 11 ביוני 1982
- ^ צומת הריגול של המזרח התיכון, חדשות, 25 באפריל 1991
- ^ איתמר אייכנר, "הסוד של המועמד לראשות המוסד", ידיעות אחרונות, 8 בדצמבר 2014, עמ' 15
- ^ הישראלים בקפריסין חייכו: 1000 דולר קנס ו-הביתה, חדשות, 10 במאי 1991
- ^ שירות גלובס, ביהמ"ש בקפריסין החמיר בעונש וגזר 3 שנות מאסר על סוכני המוסד, באתר גלובס, 2 בפברואר 1999
- ^ אייל להמן, ישראל מתיוונת: ציר עוקף ארדואן עובר בקפריסין?, באתר ynet, 20 בספטמבר 2011
- ^ קפריסין: "ניסיון לפיגוע ביעד ישראלי", באתר מאקו, 14 ביולי 2012
- ^
סוכנויות הידיעות, "שת"פ בין טורקיה וישראל בתחום הגז יבודד את קפריסין", באתר TheMarker, 26 במרץ 2013
- ^ מערכת וואלה! חדשות, הסיוע לא הספיק: רה"מ פנה למדינות נוספות, באתר וואלה!, 3 בדצמבר 2010
- ^ מיכאל הררי, לבנון וקפריסין מהדקות יחסים - וזה יעשה רק טוב לישראל, באתר TheMarker, 12 במאי 2019
- ^ עמירם ברקת, שליח "גלובס" בניקוסיה, שיתוף הפעולה בין ישראל לקפריסין מקפיץ שוב את הטורקים, באתר גלובס, 16 בפברואר 2012
- ^ הנשיא פרס בביקור ממלכתי בקפריסין, באתר נשיא המדינה
- ^ ליאור גוטמן, נשיא קפריסין הציע לפרס - העבירו את עתודות הגז של ישראל דרך קפריסין, באתר כלכליסט, 7 במאי 2013
- ^ טל שלו, ביקור בזק בישראל: שר החוץ של קפריסין נפגש עם אשכנזי, באתר וואלה!, 23 ביוני 2020
- ^ יורי ילון, הרצוג בביקורו בקפריסין: "תקיפת באבי יאר היא תמצית הטרגדיה באוקראינה", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2022
- ^ ניר יהב, עיתון טורקי: המוסד וקפריסין יעקבו אחרי טורקיה, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2011
- ^ נתניהו בקפריסין: "הסנקציות על אירן לא עובדות", באתר וואלה!, 16 בפברואר 2012
- ^ אמיר בוחבוט, ישראל תקים בסיס לחיל האוויר על אדמת קפריסין?, באתר וואלה!, 7 בפברואר 2012
- ^ טל שלו, נתניהו בקפריסין: "הסנקציות על אירן לא עובדות", באתר וואלה!, 16 בפברואר 2012
- ^ גבי סיבוני וגל פרל פינקל, תרגילי צה"ל בכרתים וקפריסין, מבט על 945, 27 ביוני 2017, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^
ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), רמטכ״ל קפריסין החל אתמול את ביקורו הראשון בישראל, 8 במרץ 2022
- ^
רמטכ״ל קפריסין מבקר לראשונה בישראל, באתר צה"ל
- ^ אמיר תיבון ועודד ירון, ישראל ניהלה מגעים עם קפריסין למכירת טנקי מרכבה, באתר הארץ, 22 ביוני 2023
- ^ סקירה כלכלית ישראל – קפריסין, באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז
- ^ קובי ישעיהו, קפריסין: "בוחנים אפשרויות לשת"פ בנושא הגז עם ישראל", באתר גלובס, 21 בנובמבר 2010
- ^ נחתם הסכם לקביעת גבול המים הכלכליים הבלעדיים בין ישראל לקפריסין, באתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
- ^ סאל אמרגי, חרדה ברחובות קפריסין: "הבנקים על סף התמוטטות", באתר ישראל היום, 19 במרץ 2013
- ^ מבזק, שר האנרגיה של קפריסין: מקיימים שיחות עם ישראל לרכישת גז טבעי, באתר ynet, 16 באוקטובר 2013
- ^ בארץ, מחסור בחשמל? ישראל תייצא לקפריסין ויוון עודפים, באתר nana10, 24 באוקטובר 2013
- ^ שאין בה בית זיקוק
- ^ במפגש הפסגה הטרילטרלי בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין: נחתם הסכם צינור הגז East-Med, באתר משרד האנרגיה, 02.01.2020
- ^ משרד האנרגיה בוחן קידום תכנון והקמה של כבל חשמל תת ימי שייחבר בין קפריסין לישראל, באתר משרד האנרגיה, 07.09.2020
- ^ עמי רוחקס דומבה, ישראל וקפריסין חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי, באתר Israel Defense, 2021-12-07
- ^ סימן 51 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל
- ^ עירית רוזנבלום, נישואים אזרחיים: רוב הזוגות בוחרים להתחתן בקפריסין - אבל אפשר גם על ספינת תענוגות, באתר TheMarker, 30 ביולי 2007
