יחסי ישראל-תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי תאילנד-ישראל
תאילנדתאילנד ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיה יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית מונגוליה הרפובליקה העממית של סין טאיוואן הפיליפינים מלזיה אינדונזיה פפואה גיניאה החדשה אוסטרליה ניו זילנד איי שלמה קלדוניה החדשה פיג'י וייטנאם לאוס קמבודיה תאילנד מיאנמר בנגלדש בהוטן נפאל הודו סרי לנקה פקיסטן אפגניסטן איראן קזחסטן אוזבקיסטן טורקמניסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן עומאן תימן ערב הסעודית איחוד האמירויות הערביות קטר בחריין כוויית עיראק ירדן סוריה ישראל לבנון קפריסין אזרבייג'ן ארמניה גאורגיה טורקיה מצרים לוב תוניסיה אלג'יריה מרוקו סהרה המערבית מאוריטניה מאלי ניז'ר צ'אד סודאן דרום סודאן אריתריאה ג'יבוטי אתיופיה סומליה קניה אוגנדה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה המרכז-אפריקאית קמרון ניגריה בנין טוגו גאנה בורקינה פאסו חוף השנהב ליביריה סיירה לאון גינאה סנגל גמביה כף ורדה גינאה המשוונית גבון הרפובליקה של קונגו טנזניה בורונדי רואנדה אנגולה זמביה מלאווי מוזמביק מדגסקר זימבבואה בוטסואנה נמיביה סווזילנד דרום אפריקה לסוטו מאוריציוס פינלנד שוודיה נורווגיה נורווגיה דנמרק הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אירלנד פורטוגל ספרד צרפת צרפת איטליה איטליה איטליה מלטה שווייץ בלגיה הולנד גרמניה פולין בלארוס ליטא לטביה אסטוניה אוקראינה מולדובה רומניה בולגריה יוון אלבניה מקדוניה סרביה מוטנגרו בוסניה והרצגובינה קרואטיה סלובניה אוסטריה צ'כיה סלובקיה הונגריה איסלנד גרינלנד קנדה ארצות הברית ארצות הברית מקסיקו קובה הקריביים בליז גואטמלה הונדורס אל סלוודור ניקרגואה קוסטה ריקה פנמה קולומביה ונצואלה גיאנה סורינאם גיאנה הצרפתית ברזיל אורוגוואי אקוודור פרו בוליביה פרגוואי ארגנטינה צ'ילה איי פוקלנדIsrael Thailand locator.svg
אודות התמונה
תאילנד ישראל
שטחקילומטר רבוע)
513,120 20,770
אוכלוסייה
67,976,405 8,049,314
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,107,000 281,800
תמ"ג לנפש (בדולרים)
16,285 35,009
משטר
משטר צבאי דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל ותאילנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1954, כאשר לישראל יש שגרירות רשמית בבנגקוק החל משנת 1958, בעוד שלתאילנד יש שגרירות רשמית בתל אביב החל משנת 1996.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ההצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947 נעדר שגריר תאילנד (שנקראה אז סיאם) מההצבעה, עקב הפיכה שהתחוללה במדינה.

ב-26 בספטמבר 1950, הכירה תאילנד במדינת ישראל. שלוש שנים אחרי כן, בנובמבר 1953 מונה פרץ יעקובסון כקונסול הכבוד הישראלי הראשון בתאילנד. בשנת 1954, פנתה תאילנד לישראל בבקשה לתמוך במועמד שלה לתפקיד מזכ"ל האו"ם. מאוחר יותר בשנה זו, מונה ציר יפן דאז, יוסף לינטון, כציר הראשון של ישראל בתאילנד, כאשר עם מינויו של לינטון לציר ישראל בתאילנד החלו בפועל היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

בפברואר 1958 מונה פיירוט יאיאנאמה, שגריר תאילנד באיטליה דאז, לציר הראשון של תאילנד בישראל. כעבור מספר חודשים, ביולי 1958, אישרה ממשלת תאילנד את הצעת ממשלת ישראל להפיכת הצירות הישראלית בבנגקוק לשגרירות ובאוגוסט, מונה מרדכי קדרון לשגריר-תושב הראשון של ישראל בתאילנד.

ב-1962, ביקרה לראשונה שרת החוץ, גולדה מאיר בתאילנד והתארחה אצל מלך תאילנד, ראמה התשיעי וכן נפגשה עם ראש ממשלת תאילנד. בהמשך השנה, ביקרו בתאילנד גם רמטכ"ל צה"ל, צבי צור ומנכ"ל משרד הביטחון, אשר בן נתן.

בדצמבר 1972, הסתננו מחבלים פלסטינים אשר השתייכו לארגן "ספטמבר השחור" לשגרירות ישראל בבנגקוק. במהלך הפיגוע החזיקו המחבלים את צוות שגרירות ישראל כבני ערובה. לאחר 19 שעות של משא ומתן, החוטפים הסכימו לעזוב את השגרירות ובתמורה הם הוטסו בבטחה למצרים.

בשנת 1988 החלה לפעול נספחות כלכלית במדינה. הנספח הכלכלי הראשון היה גבי בר. כיום, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות בבנגקוק, שמטרתה לקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות. הנספח הכלכלי בתאילנד הוא ברק שרעבי[1].

לאחר שיטפונות שאירעו בתאילנד באוקטובר 2011 שלחה ישראל משלחת סיוע.

תיירות בתאילנד ועובדים תאים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאילנד היא יעד תיירותי מבוקש על ידי ישראלים. על פי נתוני משרד התיירות ביקרו ב-2011 כ-125,000 ישראלים שם[2].

בישראל כ-25,000 עובדים מתאילנד המועסקים במגזר החקלאי. לאחר שנים בהם גויסו העובדים על ידי חברות כח אדם נחתם הסכם בין ממשלות ישראל ותאילנד לגיוס עובדים בתחום החקלאות ישירות בין המדינות[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברק שרעבי בבלוג מינהל סחר חוץ
  2. ^ [1]
  3. ^ [2]