יחסי כווית–עיראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי כווית–עיראק
כוויתכווית עיראקעיראק
Iraq Kuwait Locator.svg
כווית עיראק
שטחקילומטר רבוע)
17,818 438,317
אוכלוסייה
2,916,467 40,194,216
תמ"ג (במיליוני דולרים)
289,700 649,300
תמ"ג לנפש (בדולרים)
99,333 16,154
משטר
מונרכיה דמוקרטיה פרלמנטרית

היחסים בין מדינת כווית לרפובליקת עיראק הם היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים בין עיראק לכווית. אורך הגבול המדיני בין המדינות הוא 254 ק"מ.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מלחמת איראן–עיראק, הצליחה עיראק לשמור על שלמות טריטוריאלית, אך נותרה עם חובות עתק. עיראק מומנה ברובה באמצעות ניהול פעולות איבה באמצעות הלוואות חיצוניות, נוצר חוב של 37 מיליארד דולר לנושים במפרץ הפרסי. בשנת 1990 קרא נשיא עיראק, סדאם חוסיין לאיחוד האמירויות הערביות וכווית לבטל את חובותיה של עיראק כשארצו נלחמה כדי להגן על חצי האי ערב מפני התפשטות איראן, אך קריאותיה לא נענו. סירוב המפרץ לסלוח על חובותיה הצבאיים של עיראק הביא להחלטתו של סדאם חוסיין להגיש תביעות טריטוריאליות נגד כווית העשירה, אך חלשה מבחינה צבאית. לאחר מכן דחתה כווית שוב את דרישתו של סדאם לביטול חובות, כשעלתה השאלה לגבי בעלות על מספר איים במפרץ הפרסי.[2]

לאחר שכווית סירבה להסגיר שטח לעיראק, פלשה מדינה זו וכבשה את כווית. כווית לא יכלה להתנגד לכוחות המזוינים העיראקים, אשר מיצו קשות[דרושה הבהרה] מהמלחמה עם איראן, והמדינה נכבשה במהירות. הפלישה לכווית הובילה לאמברגו ולסנקציות נגד עיראק על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. הקואליציה בהנהגת ארצות הברית פלשה לכווית. מלחמת המפרץ החלה ב-16 בינואר 1991 והסתיימה בתבוסת עיראק ובנסיגת הכוחות העיראקיים מכווית ב-28 בפברואר 1991.[2]

ב-14 בינואר 2011 ביקר ראש ממשלת כוויית בעיראק לראשונה מאז סיום פעולות האיבה. שתי המדינות כינו זאת צעד רציני לנרמל את היחסים לאחר הסכסוך הצבאי. עיראק חייבת לכווית בסך הכל 21.7 מיליארד דולר אמריקאי כפיצויים בגין ביצוע פעולות צבאיות נגד מדינה זו, אך ראש ממשלת כווית הסכימה לבטל חוב זה על האפשרות לכונן יחסי שכנות טובים בין המדינות.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]