יחסי כף ורדה – פורטוגל
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| יחסי כף ורדה – פורטוגל | |
|---|---|
|
|
| |
| כף ורדה | פורטוגל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 4,033 | 92,090 |
| אוכלוסייה | |
| 603,015 | 10,229,308 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,315 | 251,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,839 | 24,630 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי כף ורדה-פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של קאבו ורדה לרפובליקה הפורטוגלית. שתי האומות הן חברות קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית באו"ם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איי כף ורדה התגלו בין השנים 1460–1462 על ידי מלחים פורטוגזים וגנואים בשירות הכתר הפורטוגלי. אין עדויות להתיישבות אנושית בכף ורדה לפני בואם של הפורטוגלים. בשל קרבתה של כף ורדה לחוף אפריקה, מלחים פורטוגלים החלו להתיישב באיים ובהתחשב בעמדתם האסטרטגית, האיים שימשו כמחסן מסחר ואספקה, בדגש מיוחד על סחר העבדים האטלנטי, במיוחד לברזיל. במאה ה-19 הסתיימה העבדות בכף ורדה, ואנשים רבים ממוצא אפריקאי התיישבו באיים והתערבבו עם רבים מהמתיישבים הפורטוגלים שיצרו את המסטיקה בעיקר.
בשנת 1956 הקים אמילקר קברל את המפלגה האפריקאית לעצמאות גינאה וכף ורדה (PAIGC), נלחם נגד הקולוניאליזם והחל צעדה לעצמאות. בשנת 1972, במהלך מלחמת הקולוניה הפורטוגזית, הוענקה האוטונומיה לאיים וכף ורדה הפורטוגזית קיימה את הבחירות היחידות שלה לפרלמנט בשנת 1973, אולם בניגוד למושבות פורטוגזיות אחרות, לא היה שום סכסוך מזוין בכף ורדה ובסופו של דבר עצמאות כף ורדה נבעה ממשא ומתן עם פורטוגל לאחר מהפכת הציפורנים באפריל 1974. כף ורדה קיבלה עצמאות ב-5 ביולי 1975.
מאז העצמאות היחסים בין כף ורדה לפורטוגל נותרו חזקים. ישנם קווי דמיון תרבותיים רבים בין שני העמים ורבים מתושבי כף ורדה הם ממוצא פורטוגלי. היו גם כמה ביקורים ברמה גבוהה בין מנהיגי שתי המדינות ושתי המדינות עובדות בצמוד לקהילה של מדינות השפה הפורטוגזית.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן טיסות ישירות בין שתי המדינות עם חברות התעופה קאבו ורדה איירליינס וטאפ אייר פורטוגל.
סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 חתמו קייפ ורדה ופורטוגל על הסכם סחר חופשי. בשנת 2017 הסתכם המסחר בין שתי המדינות ב-284 מיליון אירו. פורטוגל היא השותפה השנייה בגודלה של כף ורדה (אחרי ספרד).
