יחסי מאוריטניה–סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי מאוריטניהסין
מאוריטניהמאוריטניה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
מאוריטניה סין
שטחקילומטר רבוע)
1,030,700 9,596,967.75
אוכלוסייה
4,960,336 1,425,300,174
תמ"ג (במיליוני דולרים)
10,375 17,963,171
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,092 12,603
משטר
רפובליקה אסלאמית רפובליקה עממית

יחסי מאוריטניה–סין הם היחסים הבילטרליים בין סין למאוריטניה. סין ומאוריטניה כוננו יחסים דיפלומטיים ב-19 ביולי 1965.[1] סין מחזיקה במאוריטניה שגרירות בנואקשוט. מאוריטניה מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת מאוריטניה נהנית מקשרים הדוקים עם ממשלת הרפובליקה העממית של סין. בשנים האחרונות הם חתמו על שורה של הסכמים והחליפו שורה של מחוות דיפלומטיות שחיזקו את הקשר ביניהם.

הנשיא Moktar Ould Daddah וראש הממשלה ג'ואו אנלאי סיירו במפעל הפלדה של בייג'ינג ב-1967.

ממשלת סין גילתה לאחרונה עניין מיוחד במרבצי הנפט של מאוריטניה. הפקת הנפט במאוריטניה החלה בפברואר 2006, ועד מאי באותה שנה חתמו ממשלות סין ומאוריטניה על הסכם על שיתוף פעולה חברתי וכלכלי.[2] באוקטובר 2006 החל תאגיד הנפט הלאומי של סין לקדוח בארות נפט במאוריטניה, וקיבל שלושה היתרי חיפוש נוספים במאוריטניה.[3] ממשלת מאוריטניה רואה בהפקת נפט אמצעי משמעותי להגברת הצמיחה הכלכלית.

במהלך הקמפיין לבחירות לנשיאות של מאוריטניה במרץ 2007, המועמד סידי אולד צ'יח עבדאללהי שיבח את קשריה המתהדקים של מאוריטניה עם סין, והבטיח "להמשיך בדרך של חיזוק היחסים הבילטרליים בכל מאמצי".[4]

זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2020, מאוריטניה הייתה אחת מ-53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי של הונג קונג באו"ם.[5]

מימון פיתוח סיני למאוריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2000 עד 2012, היו כ-15 פרויקטים רשמיים של מימון פיתוח סיניים שזוהו במאוריטניה באמצעות דיווחים שונים בתקשורת.[6] פרויקטים אלו נעים מהרחבת נמל נואקשוט ב-900 מטר דרך הלוואה מועדפת בסך 2 מיליארד יואן סיני מבנק Ex-Im של סין[7] ועד הלוואה בסך 136 מיליון דולר מהממשלה הסינית להקמת שדה תעופה בינלאומי חדש בנואקשוט.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chinese Foreign Ministry (10 באוקטובר 2006). "Mauritania". China Internet Information Center. נבדק ב-7 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "China, Mauritania sign $2mn co-operation deal". BusinessinAfrica.net. South African Press Association; Agence France-Presse. 22 במאי 2006. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Chinese national oil firm prospecting for onshore oil in Mauritania". University of Alberta. Agence France-Presse. 16 באוקטובר 2006. אורכב מ-המקור ב-2009-03-13. נבדק ב-7 במרץ 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Mauritania's presidential candidates hail ties with China". People's Daily. Central Committee of the Communist Party of China. 12 במרץ 2007. נבדק ב-7 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development.
  7. ^ Strange, Parks, Tierney, Fuchs, Dreher, and Ramachandran, China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection.http://aiddatachina.org/projects/3
  8. ^ Strange, Parks, Tierney, Fuchs, Dreher, and Ramachandran, China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection.http://aiddatachina.org/projects/168