יחסי מונגוליה–רוסיה
| יחסי מונגוליה–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| מונגוליה | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,564,116 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 3,481,937 | 144,076,611 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 16,811 | 2,240,422 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,828 | 15,550 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי מונגוליה–רוסיה הם היחסים הדו-צדדיים בין מונגוליה לבין הפדרציה הרוסית. היחסים היו חזקים באופן מסורתי מאז התקופה הקומוניסטית, אז ברית המועצות תמכה ברפובליקה העממית המונגולית. מונגוליה ורוסיה נשארו בעלות ברית בעידן הפוסט-קומוניסטי. לרוסיה יש שגרירות באולן בטור ושתי קונסוליות כלליות בדרחאן וארדנט. למונגוליה יש שגרירות במוסקבה, ו-4 קונסוליות באירקוטסק, קיזיל ואולן-אודה ויקטרינבורג. שתי המדינות חברות מלאות בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (רוסיה היא מדינה משתתפת ואילו מונגוליה היא שותפה).
על פי סקר שנערך בשנת 2017, 90% מהמונגולים הם בעלי השקפה חיובית על רוסיה (38% "במידה רבה" ו-52% "במידה מועטה"), כאשר 8% מביעים דעה שלילית (2% "במידה רבה" ו 6% "במידה מועטה").[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוסיה ומונגוליה חולקות גבול של 3,500 קילומטרים.[2] כאשר כוחות סינים תקפו את מונגוליה בשנת 1919 כדי לשלול את עצמאותה מסין, הצבא האדום הסובייטי עזר למונגוליה להדוף את הפלישה. הרפובליקה העממית המונגולית הוקמה בשנת 1921 בתמיכה צבאית סובייטית ותחת השפעה סובייטית.
העידן הקומוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות תמכה במהפכה שהביאה את מפלגת העם המונגולי (לימים המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה) לשלטון[3] כמפלגת השלטון של הרפובליקה העממית של מונגוליה (MPR), אשר הוקמה בשנת 1924.[4] במהלך 70 השנים הבאות, מונגוליה "ניהלה מדיניות אשר חיקתה את ברית המועצות" כמדינת לוויין סובייטית. המנהיג העליון המונגולי Khorloogiin Choibalsan, שפעל תחת הוראות סובייטיות, ביצע טרור המוני משנת 1936 עד 1952, עם מספר גדול ביותר של מעצרים והוצאות להורג (מכוון במיוחד לאנשי הכמורה הבודהיסטית) שהתרחשו בין ספטמבר 1937 לנובמבר 1939. השפעות סובייטיות השפיעו על התרבות המונגולית לאורך כל התקופה, ובתי ספר ברחבי המדינה, כמו גם האוניברסיטה הלאומית של מונגוליה, הדגישו את המרקסיזם-לניניזם. כמעט כל חבר באליטה הפוליטית והטכנוקרטית המונגולית, כמו גם רבים מבני האליטה התרבותית והאמנותית, התחנכו בברית המועצות או באחת מבעלות בריתה המזרח אירופאיות. הכלכלה המונגולית הסתמכה מאוד על הגוש הסובייטי בתחום החשמל, המסחר וההשקעות. ההרפובליקה העממית של מונגוליה קרסה בשנת 1990 והממשלה הראשונה שנבחרה באופן דמוקרטי נכנסה לתפקיד באותה שנה, מה שהוביל ל"טריז במערכת היחסים ההדוקה בעבר בין מונגוליה לגוש הסובייטי". לאחר 1992 נפסק הסיוע הטכני הרוסי, ורוסיה הגישה בקשה למונגוליה להחזיר את כל הסיוע שקיבלה מברית המועצות בשנים 1946 עד 1990, נתון שהסובייטים העריכו כ-11.6 מיליארד רובלים (שנוי במחלוקת על ידי המונגולים).[5]
המשטרים הקומוניסטיים של מונגוליה וברית המועצות יצרו קשרים דו-צדדיים קרובים ושיתופי פעולה.[2][6] שתי המדינות הקימו קשרים תעשייתיים ומסחריים קרובים, במיוחד עם הרפובליקות הסובייטיות במרכז אסיה, ומונגוליה תמכה בעקביות בברית המועצות בנושאים בינלאומיים. מונגוליה ביקשה עזרה רוסית כדי לשכך את החששות מההתרחבות הסינית, ומספר גדול של כוחות סובייטים נפרסו לצמיתות במונגוליה.[7] בשנת 1986 חתמו שתי המדינות על הסכם שלום, חברות ושיתוף פעולה. מונגוליה הצטרפה לצד ברית המועצות בעקבות הפיצול הסיני-סובייטי בשנות ה-50. בעקבות הדוגמה של מדיניותו של מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב לשיפור הקשרים עם המערב וסין, שיפרה מונגוליה את קשריה עם ארצות הברית וסין. בשנת 1989 סיימו מונגוליה וברית המועצות את התוכניות לנסיגת הכוחות הסובייטים ממונגוליה.
התקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פירוק ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה, הסחר של מונגוליה עם רוסיה ירד בכ-80% ויחסי סין והשפעתה על מונגוליה גברו.[7] עם זאת, רוסיה ביקשה לשקם את היחסים החזקים עם מונגוליה בשנים האחרונות כדי לשפר את מעמדה כמעצמה אזורית. בשנת 2000 ערך נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקור רשמי במונגוליה - הראשון על ידי ראש מדינה רוסי מאז לאוניד ברז'נייב בשנת 1974 ואחד הראשונים מנשיאותו של פוטין - וחידש הסכם דו צדדי גדול.[2] הביקור והשיפור ביחסים הדו-צדדיים התקבלו בברכה במונגוליה כנגד השפעת סין. רוסיה הורידה את מחירי יצוא הנפט והאנרגיה למונגוליה ושיפרה את הסחר החוצה גבולות. ממשלת רוסיה מחקה 98% מהחובות הממלכתיים של מונגוליה ונחתם הסכם לבניית צינור נפט מרוסיה לסין דרך מונגוליה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Pre-Presidential Election National Survey of Mongolian Public Opinion" (PDF). iri.org. 23 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Blagov, Sergei (במאי 2005). "Mongolia Drifts Away From Russia Toward China". China Brief. The Jamestown Foundation. 5 (10). אורכב מ-המקור ב-22 במרץ 2007. נבדק ב-2008-06-16.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Balazs Szalontai, "From the Demolition of Monastaries to the Installation of Neon Lights: The Politics of Urban Construction in the Mongolian People's Republic" in Sites of Modernity: Asian Cities in the Transitory Moments of Trade, Colonialism, and Nationalism (ed. Wasana Wongsurawat), pp. 165-66.
- ^ Morris Rossabi, Modern Mongolia: From Khans to Commissars to Capitalists (University of California Press, 2005), pp. 31-37.
- ^ Alan J. K. Sanders, "Russia: Relations With Mongolia" in Historical Dictionary of Mongolia (3d ed.: Scarecrow Press, 2010), pp. 616-23.
- ^ "Mongolia — Soviet relations". Library of Congress. נבדק ב-2008-06-17.
- ^ 1 2 "Russia Seeks To Restore Position in Mongolia As Most Favored Neighbor". Eurasianet.org. 2000-11-17. נבדק ב-2008-06-17.
