יחסי מזרח טימור–רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי מזרח טימור–רוסיה
מזרח טימורמזרח טימור רוסיהרוסיה
East Timor Russia Locator.png
מזרח טימור רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
14,874 17,098,242
אוכלוסייה
1,321,929 142,122,776
תמ"ג (במיליוני דולרים)
7,426 4,016,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
5,618 28,257
משטר
רפובליקה רפובליקה פדרלית נשיאותית

יחסי מזרח טימור–רוסיה, הם היחסים הדו-צדדיים בין מזרח טימור והפדרציה הרוסית. לשתי המדינות אין שגריר תושב במדינה השנייה. רוסיה הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בעצמאותה של מזרח טימור, והיא אף השתתפה כמעט בכל תוכניות הסיוע של האו"ם, תוך אספקת מזון ואנשי סעד, וכן טייסי תעופה אזרחיים ותחבורה.[1]

קשרים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 במאי 2002, חתם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין על אוקאז לפיו רוסיה מכירה בעצמאותה של מזרח טימור, והנחה את משרד החוץ הרוסי לכונן יחסים דיפלומטיים עם המדינה העצמאית החדשה.[2] ב-24 ביוני אותה שנה, אלכסנדר יקובנקו ממשרד החוץ הרוסי הודיע כי בעקבות משא ומתן עם נציגים ממזרח טימור, ביססה רוסיה את קשריה הדיפלומטיים עם מזרח טימור.[3] רוסיה מיוצגת במזרח על ידי השגרירות שלה בג'קרטה, אינדונזיה.[4]

קשרים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו של נשיא מזרח טימור ז'וזה רמוס הורטה ב-11 בפברואר 2008, משרד החוץ הרוסי פרסם הצהרה שבה הביע דאגה על ההתפתחויות במזרח טימור, וקרא ליציבות פוליטית באזור.[5][6]

קשרים הומניטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2001, חברת התעופה הרוסית TyumenAviaTrans (הידוע כיום UTair), קיבלה חוזה של שנה אחת לספק את כוח המשימה של האו"ם במזרח טימור עם מסוק תמיכה ניצול של Mil Mi-26, בחוזה בשווי כ-6.5 מיליון דולר.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2 November 2009. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009. 
  2. ^ "Russia Recognizes East Timor". Moscow: Xinhuanet. 20 במאי 2002. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009. 
  3. ^ Заявление официального представителя МИД России А.В.Яковенко в связи установлением дипломатических отношений между Российской Федерацией и Демократической Республикой Восточный Тимор (ברוסית). Russian Ministry of Foreign Affairs. 24 ביוני 2002. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009. 
  4. ^ Демократическая Республика Восточный Тимор (ברוסית). Russian Ministry of Foreign Affairs. 23 במאי 2006. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009. 
  5. ^ "Russia concerned over attack on East Timor president". Moscow: RIA Novosti. 11 בפברואר 2008. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009. 
  6. ^ О покушении на Президента Восточного Тимора (ברוסית). Russian Ministry of Foreign Affairs. 11 בפברואר 2008. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009. 
  7. ^ "TAT wins $6.5 mln U.N. Timor tender". Russia Journal. 21 ביוני 2001. אורכב מ-המקור ב-12 February 2010. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2009.