יחסי מין הומוסקסואליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחסי מין הומוסקסואליים הם פעילויות מיניות של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, ללא קשר לנטייתם המינית או לזהותם המינית. בדרך כלל, ישנם דיווחים נמוכים משמעותית בסקרים על יחסי מין בין גברים בגלל הטיה חברתית-כדאית (אנ')‏.[1][2]

התנהגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר תנוחות מין שונות במהלך פעילות מינית בין גברים. מבחינה היסטורית, מין אנאלי נקשר באופן רחב בעיקר עם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. לעומת זאת, ישנם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רבים שאינם מקיימים יחסי מין אנאליים, ועשויים לעסוק במין אוראלי, ביחסי מין ללא חדירה, בהתגפפות (אנ'), או באוננות הדדית במקום.[3][4][5]

מין אנאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבר מימין מתפקד כאקטיבי והגבר משמאל מתפקד כפסיבי

בקרב גברים המקיימים יחסי מין אנאליים עם גברים אחרים, מבצע החדירה מכונה אקטיבי, הנחדר מכונה פסיבי. זה ששני התפקידים מתאימים להעדפות המיניות שלו מכונה ורסטילי.[6] תענוג, כאב או שניהם עשויים להתלוות למין אנאלי. בעוד שקצות העצבים בפי הטבעת יכולים לספק רגשות מהנים, אורגזמה תתקבל באמצעות חדירה וגירוי עקיף של בלוטת הערמונית.[7][8] מחקר שנערך על ידי הסקר הלאומי לבריאות והתנהגות מינית (אנ')‏ (NSSHB) הצביע על כך שגברים שדיווחו בעצמם שקיבלו את תפקיד הנחדר במהלך יחסי מין אנאליים במפגשם האחרון היו בסיכון נמוך לקבל אורגזמה לעומת גברים שקיבלו את תפקיד החודר.[9] מחקר שדגם מספר אנשים בודדים בארצות הברית הצביע על כך שאחוזי האורגזמה דומים בקרב גברים בגל הנטיות מיניות.[10] ביחס לכאב או אי נוחות במהלך יחסי מין אנאליים,[11] מחקרים מסוימים מצביעים על כך שעבור 24% עד 61% מהגברים ההומוסקסואלים או הביסקסואלים, לקבל את תפקיד הנחדר במין אנאלי מכאיב הוא קושי מיני תכוף לכל החיים.

הדיווחים על שחיכות המין האנאלי בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים השתנו לאורך זמן, עם אחוזים מסוימים גבוהים יותר מאחרים.[6][12][13][14] אחוז גדול מהגברים ההומוסקסואלים והביסקסואלים מדווחים על עצמם כי הם השתתפו במין אנאלי לאורך כל חייהם. מחקרים בקרב גברים הומוסקסואלים הראו כי נמצאו אחוזים דומים של השתתפות כאשר משווים גברים שמעדיפים לחדור את בני זוגם לאלו שמעדיפים להיות בן הזוג הנחדר.[15] עם זאת, ישנם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים שמאמינים כי היותם שותפים פתוחים למין אנאלי מטילים ספק בגבריותם.[16][17]

מין אוראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאשיו בין שני גברים

גברים המקיימים יחסי מין עם גברים עשויים לעסוק בצורות שונות של מין אוראלי, כגון פלאשיו, טי-בג ורימינג. סקר של Wellings et al. דיווח כי "המשוואה של 'הומוסקסואלים' עם מין 'אנאלי' בקרב גברים נפוצה בקרב אנשי מקצוע בתחום הדיוטות ואנשי הבריאות", ואילו סקר מקוון שנערך בקרב 18,000 גברים המקיימים יחסי מין עם גברים באירופה "הראה כי מין אוראלי נפוץ לרוב, ואחריו אוננות הדדית, עם יחסי מין אנאליים במקום השלישי."[3] סקר שנערך ב-2011 על ידי The Journal of Sexual Medicine (אנ') מצא תוצאות דומות לגבי גברים הומואים וביסקסואלים בארצות הברית. נשיקת בן זוג על הפה (כ-74.5%), מין אוראלי (כ-72.7%) ואוננות הדדית (כ-68.4%) היו שלוש ההתנהגויות הנפוצות ביותר, כאשר רק 63.2% מהמדגם דיווחו כי קיימו 5–9 התנהגויות מיניות שונות במהלך ההתנהגות בפגישה האחרונה שלהם.[18]

יחסי מין ואביזרי מין ללא צורך בחדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מגוון של תנוחות מין ללא חדירה. התגפפות (אנ') היא סוג של פעילות מינית בין גברים הכוללת, בדרך כלל, מגע ישיר של פין לפין.[19] התגפפות יכול להיות מהנה מפני שהוא מגרה באופן הדדי ובו זמנית את איברי המין של שני בני הזוג, שכן הוא נוטה לייצר חיכוך מהנה כנגד צרור עצבי קו התפר חיץ הנקבים (אנ'). מין בין הירכיים (אנ') היא צורה אחרת של יחסי מין לא חדירה שניתן לתרגל בין גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.

גברים המקיימים יחסי מין עם גברים עשויים להשתמש באביזרי מין. על פי סקר מקוון שבו השתתפו למעלה מ-25,000 גברים הומוסקסואלם או ביסקסואלים, כ-49.8% מהם השתמשו בויברטור לפחות פעם אחת בחיים. רוב הגברים שהשתמשו בויברטור בעבר דיווחו על שימוש במהלך אוננות (כ-86.2%). כאשר נעשה שימוש במהלך אינטראקציה משותפת, ויברטורים שולבו במשחק מקדים (כ-65.9%) ומין (כ-59.4%).[20]

BDSM[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר מייצג ארצי שנערך באוסטרליה ב-20012002 מצא כי במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר, כ-4.4% מהגברים ההומוסקסואלים וכ-14.2% מהגברים הביסקסואלים השתתפו בפעילות מינית הקשורה ל-BDSM,‏[21] וכ-19.2% מהגברים ההומוסקסואלים וכ-36.4% מהגברים הביסקסואלים השתמשו באביזרי מין.[22] סקר לא מייצג, מבוסס שאלונים על התנהגות מינית של סטודנטים אמריקאים שפורסם ב-1997, מצא כי כ-24% מהגברים ההומוסקסואלים והביסקסואלים היו בעלי ניסיון במלקות כמנהג מיני.[23] בקרב סטודנטים לרפואה באמריקה הצפונית, כ-6% מהגברים ההומוסקסואלים וכ-17% מהגברים הביסקסואלים דיווחו כי לפחות פעם אחת קיבלו כאב להנאה מינית, וכ-5% מהגברים ההומוסקסואלים וכ-9% מהגברים הביסקסואלים דיווחו על גרימת כאב למטרה זו.[15]

סיכונים בריאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון מחלות מין יכולות לנבוע מפעילות מינית. מחקר שנערך ב-2007 דיווח כי בשני סקרי אוכלוסייה גדולים נמצא כי: "לרוב הגברים ההומוסקסואלים היה מספר דומה של [קיום יחסי מין עם] בני זוג מיניים ללא הגנה מדי שנה כמו גברים ונשים סטרייטים."[24][25]

איידס היא מחלה של מערכת החיסון האנושית הנגרמת על ידי הנגיף HIV‏.[26][27][28] ברחבי העולם, לפי ההערכות, כ-5-10% מזיהומי ה- HIV הם תוצאה מגברים שקיימו יחסי מין עם גברים.[29] עם זאת, ברוב העולם המערבי, יותר זיהומים ב-HIV מועברים על ידי גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מאשר בכל דרך העברה אחרת.[30] בארצות הברית, גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים היוו כ-70% מכלל 38,739 אבחנות HIV חדשות ב-2017.‏[31] מתוך 5,164 אנשים שאובחנו עם HIV בבריטניה ב-2016, כ-54% מהם היו גברים הומוסקסואלים או ביסקסואלים.[32] נתון זה ירד בלונדון כפי שדיווחה אנגליה על בריאות הציבור ב-2017.[33][34]

עגבת עוברת מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר עם פצע עגבת; בעיקר על איברי המין החיצוניים, הנרתיק או פי הטבעת.[35] ב-2006, כ-64% מהמקרים שדווחו בארצות הברית היו בקרב גברים שקיימו יחסי מין עם גברים.[35] עלייה בשכיחות העגבת בקרב הגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים נצפתה במדינות מפותחות אחרות. הידבקות בעגבת מעלה את שיעורי התחלואה באיידס ולהפך, ובהתאם לסקר בארצות הברית אכן נמצא כי מחצית מהגברים שקיימו יחסי מין עם גברים שקיבלו עגבת סובלים גם מ-HIV.‏[36] מספר מחקרים שדגמו מהאוכלוסייה הגיעו למסקנה כי ניתן לייחס עלייה כזו לשיעור מוגבר של יחסי מין ללא קונדום בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים,[37] אם כי לפחות מחקר אחד שהשתמש במדגם מייצג ארצי מצא כי שיעורי השימוש בקונדום בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים גדלו ולא ירדו בעשור האחרון, וחלה ירידה תלולה בתדירות המין האנאלי במפגש המיני האחרון של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים פעילים.[38]

על פי סקר אמריקאי, HIV, עגבת ויבלות אנאליות שכיחות יותר באופן משמעותי בקרב גברים שקיימו לאחרונה יחסי מין עם גברים מאשר בקרב גברים שקיימו יחסי מין רק עם נשים. מצד שני, הרפס באיברי המין שכיח פחות בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מאשר בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם נשים. עם זאת, אין הבדל משמועתי בין 2 הקבוצות לגבי כלמידיה, נגיף הפפילומה האנושי, זיבה וכינים.[39]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Adolescent sexual behavior, drug use, and violence: increased reporting with computer survey technology". Science 280 (5365): 867–73. מאי 1998. PMID 9572724. doi:10.1126/science.280.5365.867. 
  2. ^ Coffman, Katherine B.; Coffman, Lucas C.; Ericson, Keith M. Marzilli (2013). "The Size of the LGBT Population and the Magnitude of Anti-Gay Sentiment are Substantially Underestimated". Management Science 63 (10): 3168–3186. doi:10.1287/mnsc.2016.2503. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-19. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2020. 
  3. ^ 1 2 Kaye Wellings; Kirstin Mitchell; Martine Collumbien (2012). Sexual Health: A Public Health Perspective. McGraw-Hill International. עמ' 91. ISBN 978-0335244812. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-03-26. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2013. 
  4. ^ Goldstone, Stephen E.; Welton, Mark L. (2004). "Sexually Transmitted Diseases of the Colon, Rectum, and Anus". Clin Colon Rectal Surg 17 (4): 235–239. PMC 2780055. PMID 20011265. doi:10.1055/s-2004-836944. 
  5. ^ Edwin Clark Johnson, Toby Johnson (2008). Gay Perspective: Things Our Homosexuality Tells Us about the Nature of God & the Universe. Lethe Press. עמ' 139. ISBN 978-1-59021-015-4. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-19. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2011. 
  6. ^ 1 2 Steven Gregory Underwood (2003). Gay Men and Anal Eroticism: Tops, Bottoms, and Versatiles. Harrington Park Press. ISBN 978-1-56023-375-6. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-19. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2011. 
  7. ^ Rosenthal, Martha (2012). Human Sexuality: From Cells to Society. Cengage Learning. עמ' 133–135. ISBN 978-0618755714. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2016-05-20. בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2012. 
  8. ^ Komisaruk, Barry R.; Whipple, Beverly; Nasserzadeh, Sara; Beyer-Flores, Carlos (2009). The Orgasm Answer Guide. JHU Press. עמ' 108–109. ISBN 978-0-8018-9396-4. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2011.  Unknown parameter |url-access= ignored (עזרה)
  9. ^ Mona Chalabi (20 באוגוסט 2015). "The Gender Orgasm Gap". FiveThirtyEight. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-08-04. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2020. 
  10. ^ Garcia Justin R (2014). "Variation in Orgasm Occurrence by Sexual Orientation in a Sample of U.S. Singles". The Journal of Sexual Medicine 11 (11): 2645–2652. PMC 6035747 Check |pmc= value (עזרה). PMID 25131299. doi:10.1111/jsm.12669. 
  11. ^ Joel J. Heidelbaugh (2007). Clinical men's health: evidence in practice. Elsevier Health Sciences. עמ' 273. ISBN 978-1-4160-3000-3. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-19. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2011. 
  12. ^ Center for Disease Control, Increases in Unsafe Sex and Rectal Gonorrhea Among Men Who Have Sex With Men – San Francisco, California, 1994–1997. Retrieved April 29, 2007.
  13. ^ Laumann, E., Gagnon, J.H., Michael, R.T., and Michaels, S. The Social Organization of Sexuality: Sexual Practices in the United States. 1994. Chicago: University of Chicago Press (Also reported in the companion volume, Michael et al., Sex in America: A Definitive Survey, 1994).
  14. ^ "Anal Sex Safety and Health Concerns". WebMD. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-11-12. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2013. 
  15. ^ 1 2 The Impact of Sexual Orientation on Sexuality and Sexual Practices in North American Medical
  16. ^ John H. Harvey; Amy Wenzel; Susan Sprecher (2004). The handbook of sexuality in close relationships. Routledge. עמ' 355–356. ISBN 978-0805845488. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2011. 
  17. ^ Odets, Walt (1995). In the Shadow of the Epidemic: Being Hiv-negative in the Age of AIDS. Duke University Press. עמ' 191–192. ISBN 978-0822316381. בדיקה אחרונה ב-6 ביולי 2013.  Unknown parameter |url-access= ignored (עזרה)
  18. ^ Rosenberger Joshua G (2011). "Sexual Behaviors and Situational Characteristics of Most Recent Male‐Partnered Sexual Event among Gay and Bisexually Identified Men in the United States". The Journal of Sexual Medicine 8 (11): 3040–3050. PMID 21883941. doi:10.1111/j.1743-6109.2011.02438.x. 
  19. ^ "The New Sex Police". The Advocate (Here): 39–40, 42. 12 באפריל 2005. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-09-19. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2011. 
  20. ^ Reece M; Rosenberger JG; Schick V; Herbenick D; Dodge B; Novak DS (2010). "Characteristics of vibrator use by gay and bisexually identified men in the United States". The Journal of Sexual Medicine 7 (10): 3467–76. PMID 20561168. doi:10.1111/j.1743-6109.2010.01873.x. 
  21. ^ Richters J.; De Visser R. O.; Rissel C. E.; Grulich A. E.; Smith A. (2008). "Demographic and psychosocial features of participants in bondage and discipline, "Sadomasochism" or Dominance and Submission (BDSM): Data from a National Survey". The Journal of Sexual Medicine 5 (7): 1660–1668. PMID 18331257. doi:10.1111/j.1743-6109.2008.00795.x. 
  22. ^ Richters J.; Grulich AE; de Visser RO; Smith AM; Rissel CE. (2003). "Sex in Australia: autoerotic, esoteric and other sexual practices engaged in by a representative sample of adults.". Aust N Z J Public Health. 27 (2): 180–90. PMID 14696709. doi:10.1111/j.1743-6109.2008.00795.x. 
  23. ^ Elliott, Leland / Brantley, Cynthia, Sex on Campus, 1997, Random House, New York
  24. ^ "Sexual Behavior Does Not Explain Varying HIV Rates Among Gay And Straight Men - Medical News Today". medicalnewstoday.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-08-03. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2015. 
  25. ^ "Biological and demographic causes of high HIV and sexually transmitted disease prevalence in men who have sex with men". Sex Transm Infect 83 (6): 458–462. אוקטובר 2007. PMC 2598698. PMID 17855487. doi:10.1136/sti.2007.025627. 
  26. ^ Sepkowitz KA (יוני 2001). "AIDS—the first 20 years". N. Engl. J. Med. 344 (23): 1764–1772. PMID 11396444. doi:10.1056/NEJM200106073442306. 
  27. ^ Weiss RA (מאי 1993). "How does HIV cause AIDS?". Science 260 (5112): 1273–1279. PMID 8493571. doi:10.1126/science.8493571. 
  28. ^ Cecil, Russell (1988). Textbook of Medicine. Philadelphia: Saunders. עמ' 1523, 1799. ISBN 978-0-7216-1848-7. 
  29. ^ "Men who have sex with men (MSM) and HIV/AIDS | AVERT". avert.org. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2009-09-23. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2015. 
  30. ^ "2009 AIDS epidemic update". Joint United Nations Programme on HIV/AIDS and World Health Organization. נובמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-September 28, 2011. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2011. 
  31. ^ Center for Disease Control (CDC) (12 בנובמבר 2019). "HIV and Gay and Bisexual Men". www.cdc.gov (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-11-02. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2020. 
  32. ^ "HIV statistics | Terrence Higgins Trust". www.tht.org.uk (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-09-21. בדיקה אחרונה ב-23 באוגוסט 2018. 
  33. ^ "Public Health England 2017 Report on HIV/AIDS in UK gay and bisexual men.". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-04-30. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2020. 
  34. ^ "HIV and AIDS in the United Kingdom (UK)". AVERT (באנגלית). 21 ביולי 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-08-23. בדיקה אחרונה ב-23 באוגוסט 2018. 
  35. ^ 1 2 Syphilis & MSM (Men Who Have Sex With Men) – CDC Fact Sheet (אורכב 27.06.2017 בארכיון Wayback Machine), Centers for Disease Control and Prevention
  36. ^ "Reported STDs in the United States — 2014 National Data for Chlamydia, Gonorrhea, and Syphilis". 16 בינואר 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-10-09. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2020. 
  37. ^ M Hourihan; H Wheeler; R Houghton; B T Goh (2004). "Lessons from the syphilis outbreak in homosexual men in east London". Sex Transm Infect 80 (6): 509–511. PMC 1744940. PMID 15572625. doi:10.1136/sti.2004.011023. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-02-18. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2020. 
  38. ^ Andrew E. Grulich (2014). "Homosexual experience and recent homosexual encounters: the Second Australian Study of Health and Relationships". Sexual Health 11 (5): 439–50. PMID 25376997. doi:10.1071/SH14122. 
  39. ^ Thomas W. Gaither (2015). "The Influence of Sexual Orientation and Sexual Role on Male Grooming-Related Injuries and Infections". J Sex Med 12 (3): 631–640. PMC 4599875. PMID 25442701. doi:10.1111/jsm.12780.