יחסי מלזיה–פקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי מלזיהפקיסטן
מלזיהמלזיה פקיסטןפקיסטן
מלזיה פקיסטן
שטחקילומטר רבוע)
329,847 796,095
אוכלוסייה
34,580,861 244,010,540
תמ"ג (במיליוני דולרים)
406,306 376,533
תמ"ג לנפש (בדולרים)
11,749 1,543
משטר
מונרכיה חוקתית פדרלית רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי מלזיה–פקיסטן הם יחסי החוץ הדו-צדדיים בין שתי המדינות, מלזיה ופקיסטן. שתי המדינות חברות בחבר העמים הבריטי וארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציבות העליונה של פקיסטן במלזיה

פקיסטן ומלזיה כוננו את היחסים הדיפלומטיים שלהם בשנת 1957 לאחר עצמאותה של זו האחרונה. בתחילה, הנציבות העליונה של מלזיה הייתה ממוקמת בקראצ'י, שהייתה אז עיר הבירה של פקיסטן. ב-5 באוקטובר 1965 ניתקה פקיסטן את הקשרים הדיפלומטיים עם מלזיה כאשר נציג מלזיה במועצת הביטחון של האו"ם (אליה נבחרה מלזיה בשנת 1965) לקח צד במלחמת הודו–פקיסטן על קשמיר.[1] שר החוץ של פקיסטן זולפיקר עלי בהוטו אמר כי מלזיה נקטה עמדה לא מוסרית, הפרה את הסולידריות של העולם האפרו-אסייתי." ממשלת מלזיה דחתה כל הצעה פקיסטנית לפיה מלזיה צידדה בהודו בסכסוך, ושלחה הודעה לנציבות העליונה של פקיסטן בקואלה לומפור לפיה מלזיה לא התנהגה כלא נכון לאומה מוסלמית אחרת, ערערה על טענה פקיסטנית לפיה פקיסטן ניסתה לתווך בסכסוך בין מלזיה לאינדונזיה".[2]

זמן קצר לאחר מכן האשימה מלזיה את פקיסטן במעורבות ב"דפוס מרושע של שיתוף פעולה עם סין ואינדונזיה נגד מלזיה". ראש הממשלה המלזי, טונקו עבדול רחמן, אמר בנאומו לאחר ישיבת הממשלה: "ידעתי שזה מגיע זמן רב, ובמיוחד בגלל התנהגותו המוזרה של מר בוטו. מר בוטו נתן תירוץ לקוי לפריצה עם מלזיה ומה שמפתיע אותי הוא שהם לא ניתקו את הקשר עם הודו, איתה הם נמצאים במלחמה".[3] לאחר הפסקה של 11 חודשים חודשו היחסים בעזרת איראן.[4] כאשר היחסים נהיו תקינים, הפכה פקיסטן לתומכת בפדרציה של מלזיה, אשר סירבה לקבל את אי הכללתה של ברוניי ואת עזיבתה של סינגפור מהפדרציה המלזית, פקיסטן רק יצרה קשרים עם אותן מדינות כאשר מלזיה עשתה זאת. בשנת 1968 הנציבות העליונה של מלזיה עברה לאסלאמאבאד, הבירה החדשה.[5] ב-2 באוקטובר 2005, ראש ממשלת מלזיה, עבדאללה אחמד בדאווי, הבטיח לראש ממשלת פקיסטן, שאוקאט עזיז, במהלך פגישה בת שעה, כי מלזיה תתמוך בהצעתה של פקיסטן לשותפות מלאה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN).[6]

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בנובמבר 2018, מלזיה ופקיסטן הסכימו להקים התייעצויות דו-צדדיות בין שני הבכירים במשרדיהם לענייני חוץ.[7]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986, מלזיה ייצאה סחורות בשווי 515.5 מיליון דולר לפקיסטן, בעיקר שמן דקלים, בעוד שהייצוא של פקיסטן למלזיה עמד על 31.1 מיליון דולר בלבד. לפיכך, פקיסטן הצהירה כי היא רוצה לבחון מיזמים נוספים להצטרף עם חברות מלזיות.[8] בין שתי המדינות מתקיימת ברית סחר ותרבות, במסגרתה יבוא ויצוא של סחורות שונות נעשים בקנה מידה גדול למדי. הנשיא וראש ממשלת פקיסטן יחד עם גורמים בכירים אחרים ביקרו פעמים רבות במלזיה, ופקידים מלזיים הגיעו לביקור רצון טוב בפקיסטן.[9] מלזיה ופקיסטן חתמו על אזור סחר חופשי שנקרא הסכם השותפות הכלכלית הדוקה יותר של מלזיה–פקיסטן (MPCEPA) בינואר 2008.[1]

פקיסטן ומלזיה מקושרות באמצעות תחבורה אווירית. חברת פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס מפעילה טיסות רבות מקראצ'י, לאהור ופשאוור לקואלה לומפור.

תעשיית רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 במרץ 2019 הודיעה פרוטון על הקמת מפעל הרכבה וייצור רכב בפקיסטן, הראשון באזור דרום אסיה.[10]

השקעות וסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשקעה, מלזיה היא המשקיעה הזרה השלישית בגודלה בפקיסטן לאחר סין ובריטניה לשנת הכספים 20172018, על פי נתונים סטטיסטיים שמסר בנק המדינה בפקיסטן.

מבחינת סחר דו-צדדי, מלזיה היא שותפת הסחר ה-16 בגודלה של פקיסטן ואילו פקיסטן היא שוק הייצוא הגדול ביותר של מלזיה בדרום אסיה והשלישי כיעד הייבוא.[10]

יחסים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוגוסט 2016 הגיע ראש מטה הצבא הפקיסטני, גנרל רייאל שריף, לקואלה לומפור בביקור רשמי. הוא ערך פגישות נפרדות עם מפקד כוחות ההגנה של מלזיה, זולקיפלי מוחד צין, ומפקד צבא מלזיה, רג'א מוחמד אפנדי. מאוחר יותר פגש הגנרל רייאל גם את שר ההגנה של מלזיה הישאמודין חוסיין.[11][12]

הוועדה המשותפת למלזיה–פקיסטן לשיתוף פעולה הגנתי (JCDC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, מלזיה ופקיסטן הסכימו להקים ועדה משותפת לשיתוף פעולה הגנתי שתחקור את שיתוף הפעולה בקשריהם הצבאיים.[13]

תרגיל ימי MALPAK[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 במרץ 2017, ספינות חיל הים של פקיסטן PNS Nasr ו-PNS Saif הגיעו לנמל לנגקווי במלזיה כדי להשתתף בתרגיל ימי דו-צדדי MALPAK-I. התרגיל בוצע במצר מלאקה.[14]

ב-17 בפברואר 2019 הגיעו ספינות הצי המלכותיות המלזיות KD KASTURI ו-KD MAHAWANGSA לקראצ'י כדי להשתתף בתרגיל MALPAK-II הדו-צדדי. ספינות חיל הים של פקיסטן PNS Saif‏, PNS Azmat, מטוסים ימיים ארוכי טווח ומסוקים השתתפו בתרגיל MALPAK II. תרגיל דו צדדי בוצע בים הערבי.[15][16]

רכש צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס קרב JF-17 הרעם הפקיסטני

מאז 2002, כמה מוצרי נשק פקיסטנים של חברות כמו אנזה ובחטאר שיקאן נרכשו על ידי צבא מלזיה כחלק מעסקת הנשק עם פקיסטן.[17][18] ב-15 באפריל 2018 דווח עוד כי פקיסטן ומלזיה היו בדיונים ראשוניים אודות ייצוא פוטנציאלי של מטוס הקרב JF-17 של Complex Aeronautical‏.[19][20]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי מלזיה–פקיסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Johan Saravanamuttu (2010). Malaysia's Foreign Policy, the First Fifty Years: Alignment, Neutralism, Islamism. Institute of Southeast Asian Studies. ISBN 978-9814279796.
  2. ^ "Pakistan Breaks Ties with Malaysia on Kashmir War". Associated Press. The Michigan Daily. 25 בספטמבר 1965. נבדק ב-24 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Sinister Pattern of Collusion". The Glasgow Herald. 7 באוקטובר 1965. נבדק ב-24 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Nations Resume Relations". Daytona Beach Morning Journal. 9 בספטמבר 1966. נבדק ב-24 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Home". Pakistan Malaysia Business Council. אורכב מ-המקור ב-2019-03-21. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Malaysia to support Pakistan's Asean bid". Dawn. 2 באוקטובר 2005. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Joint Statement b/w Malaysia, Pakistan on PM Imran Khan's visit to Malaysia". Radio Pakistan. 21 בנובמבר 2018. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Pakistan eyes joint ventures with Malaysia". New Straits Times. 24 באפריל 1987. נבדק ב-24 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Arif Ali (17 בפברואר 2005). "Pakistan, Malaysia to Discuss PTA". Arab News. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Malaysia's Proton to build assembly plant in Pakistan". Channel NewsAsia. 21 במרץ 2019. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "General Raheel Sharif in Malaysia to enhance defence collaboration". Samaa TV. 17 באוגוסט 2016. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Gen Raheel in Kuala Lumpur: Military ties with Malaysia discussed". Mubassir. 18 באוגוסט 2016. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Pakistan, Malaysia reaffirm commitment to strong military ties". Dawn. 6 באוקטובר 2015. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Pak Navy ships arrive in Malaysia for international maritime, aerospace exhibition". Pakistan Today. 21 במרץ 2017. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Pak, Malaysian Navies conduct exercise MALPAK-II". The News International. 18 בפברואר 2019. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Pakistan, Malaysian navies hold Malpak II drill: spokesman". The Frontier Post. 17 בפברואר 2019. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Foreign Affairs Pakistan. Pakistan, Ministry of Foreign Affairs. 2003.
  18. ^ Ravi Shekhar Narain Singh Singh (2008). The Military Factor in Pakistan. Lancer Publishers. pp. 397–. ISBN 978-0-9815378-9-4.
  19. ^ Jon Grevatt (15 באפריל 2018). "DSA 2018: Pakistan in 'primary level' talks with Malaysia on JF-17". Jane's Information Group. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Franz-Stefan Gady (17 באפריל 2018). "Will Malaysia Buy Pakistan's JF-17 Fighter Jet?". The Diplomat. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ אתר על יחסי מדינות