יחסי מקסיקו–קובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי מקסיקוקובה
מקסיקומקסיקו קובהקובה
מקסיקו קובה
שטחקילומטר רבוע)
1,964,375 110,860
אוכלוסייה
129,076,957 11,181,160
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,414,187 545,218
תמ"ג לנפש (בדולרים)
10,956 48,762
משטר
רפובליקה פדרלית רפובליקה סוציאליסטית

יחסי מקסיקו–קובה הם יחסי החוץ בין מקסיקו וקובה. שתי המדינות חברות באיגוד מדינות הקריביים, איגוד האינטגרציה של אמריקה הלטינית, הקהילה של אמריקה הלטינית והמדינות הקריביות, האו"ם וארגון מדינות אמריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאות ה-16 עד ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד ההבסבורגית כבשה את קובה בשנת 1511 ורוב המשלחות של חקר וכיבושי מקסיקו החלו מהאי הזה משנת 1517 ואילך. במהלך מלכות המשנה של ספרד החדשה, קובה הייתה נקודת עצירת חובה עבור כל קשרי הספנות בין ספרד לבין מושבותיה במקסיקו. באופן דומה, פרנסיסקו חאווייר מינה יצא למקסיקו מקובה כדי להשתתף במלחמת העצמאות של מקסיקו לצד המורדים, בעוד איזידרו באראדה יצא מקובה למקסיקו בניסיון לספח מחדש את מקסיקו לאימפריה הספרדית. בעוד מקסיקו קיבלה פליטים קובנים שנמלטו מהכוח הספרדי בקובה, מקסיקו לא סיפקה שום תמיכה מעשית כדי לסייע לשחרור האי במהלך המאה ה-19. קובה מצידה קיבלה פליטים ממקסיקו שנמלטו משינויי השלטון הרבים שסבלה אותה מדינה במהלך המאה ה-19. עם זאת, מלכתחילה הכירה מקסיקו בעצמאותה של קובה לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד, והעצמאות התממשה בשנת 1902.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסיקו וקובה כוננו יחסים דיפלומטיים ב-20 במאי 1903. מאז הם שמרו על יחסים רצופים.

בשנת 1955, באמצעות חנינה כללית שנקבעה על ידי הקונגרס הקובני, שוחרר האסיר הפוליטי פידל קסטרו מהכלא, שיחד עם כמה בני ארצו יצאו לגלות במקסיקו זמן קצר לאחר מכן. בשנה שלאחר מכן, היאכטה גרנמה יצאה מנמל טוקספן יחד עם קסטרו וחסידיו, שבשנת 1959 הצליחו להפיל את המשטר של פולחנסיו בטיסטה. מקסיקו הייתה המדינה היחידה באמריקה שלא ניתקה את היחסים עם קובה לאחר ניצחון ההפיכה של קסטרו, עם זאת שתי המדינות ניצבו משני צידי המתרס במהלך המלחמה הקרה. לאחר תום המלחמה הקרה ונפילת הגוש הסובייטי הגדילה מקסיקו את השקעותיה בקובה, וחתמה על כמה הסכמים כלכליים ומסחריים בין שתי המדינות.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2002, נשיא מקסיקו ויסנטה פוקס, במהלך ביקור בקובה, נפגש עם קבוצות של קובנים מתנגדים למשטר פידל קסטרו. היחסים בין מקסיקו לקובה הגיעו לנקודה קריטית כאשר התרחש עימות בין ויסנטה פוקס ופידל קסטרו, כאשר האחרון פרסם בפומבי הקלטה שבה פוקס ביקש מקסטרו לעזוב ועידה בנושא מימון ופיתוח (שבה נכח דה קסטרו) כדי להימנע מפגישה עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. 4 כמו כן, קובה השעתה את התשלומים בגין חוב בסך 400 מיליון דולר שנחתם עם מקסיקו.

במאי 2004 גירשה ממשלת מקסיקו את הנציג הדיפלומטי של קובה והחזירה את שגרירה מהוואנה.

בשנת 2006, עם עלייתו של פליפה קלדרון לנשיאות במקסיקו וראול קסטרו לנשיאות קובה, החלו היחסים להתקדם לאט לאט, שלב שהואץ עם עלייתו של אנריקה פניה נייטו לנשיאות במקסיקו.

בדצמבר 2018 הגיע נשיא קובה, מיגל דיאס-קאנל, למקסיקו כדי להשתתף בהשבעתו של נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור.

ביקורים רמי דרג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו בביקור ממלכתי בקובה יחד עם נשיא קובה ראול קסטרו, ינואר 2014.

ביקורים רמי דרג מקובה במקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורים רמי דרג ממקסיקו בקובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות טיסות ישירות בין שתי המדינות עם אארומקסיקו, אארומקסיקו קונקט, קובאנה דה אוויאסיון, אינטרג'ט וויוה אארובוס.

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 הסתכם הסחר בין קובה למקסיקו ב-442 מיליון דולר. היצוא מקובה למקסיקו כולל: רום; סיגרים; צלחות, סדינים; כלי בית; בירה מאלט; ציפורי שיר; יצירות של ספרות אוניברסלית; ומנועי מטוסים. הייצוא ממקסיקו לקובה כולל: אבקת חלב או כדורים; שומנים ושמנים; כובעי אלומיניום; מים; דשן ממוצא מן החי או מן הצומח; שמפו; בירה מאלט. החברות המקסיקניות הפועלות בקובה הן: CEMEX, Grupo Altex, Aeroméxico ו-Interjet. ישנם ייצוגים של חברות מקסיקניות בקובה שיש להן עסקים קבועים ומייצאות סוגים שונים של מוצרים לאותה מדינה.

שתי המדינות חתמו על הסכמי סחר וכלכלה שונים, כולל הסכם סחר חופשי. בשנת 2013 ביטלה מקסיקו 70% מהחוב של 340 מיליון דולר שהיה לקובה. מאזן הסחר בין שתי המדינות מראה, עד כה, עודף לטובת מקסיקו. קובה היא שותפת הסחר השלישית של מקסיקו באיים הקריביים ו-36 בעולם לפי נפח סחר, המהווה 0.36% מכלל היצוא של קובה. מקסיקו היא שותפת הסחר השנייה של קובה בצפון אמריקה והחמישית בעולם, המהווה 6.1% מהיבוא של קובה.

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגרירות קובה במקסיקו סיטי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי מקסיקו–קובה בוויקישיתוף