יחסי נורווגיה–קניה
| יחסי נורווגיה–קניה | |
|---|---|
|
|
| |
| נורווגיה | קניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 323,802 | 580,367 |
| אוכלוסייה | |
| 5,504,475 | 55,923,017 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 579,267 | 113,420 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 105,236 | 2,028 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי נורווגיה–קניה הם יחסי החוץ בין קניה לבין נורווגיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לתחילת המאה ה-21 היחסים בין שתי המדינות הם מלאים ותקינים.[1]
היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו זמן קצר לאחר עצמאותה של קניה בשנת 1963.[2]
בשנת 1990 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין קניה לנורווגיה בשל הביקורת של נורווגיה על ממשלת קניה והנהגתה. הקשרים חודשו בשנת 1994 על ידי השגריר הנורווגי שמונה בשנת 1997.[2]
שרת הסחר של נורווגיה, מוניקה מאלנד, הובילה משלחת של 54 חברות לקניה בספטמבר 2015.[1]
שר החוץ בורגה ברנדה ביקר בניירובי בכנס השרים העשירי של ארגון הסחר העולמי שנערך במרכז הכנסים הבינלאומי קניאטה בדצמבר 2015.[2]
שיתוף פעולה לפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורווגיה משתפת פעולה עם קניה במעבר מעזרה למסחר והשקעות.[1]
תחומי מפתח לשיתוף פעולה קנייתי ונורווגי הם:[2]
- זכויות אדם
- ממשל
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סך המסחר הוא כ-8.1 מיליארד שילינג קנייתי (72.4 מיליון אירו).[1]
בשנת 2014 ייצאה קניה סחורות בשווי 5.8 מיליארד שילינג קנייתי (51.8 מיליון אירו) לנורווגיה. בנוסף, נורווגיה ייצאה סחורות בשווי 2.3 מיליארד שילינג קנייתי (20.5 מיליון אירו).[1]
הייצוא העיקרי של קניה לנורווגיה כולל: צמחים, פרחים, קפה, תה ותבלינים.[1]
60% מהיצוא של נורווגיה לקניה מורכב מדשן כימי.
קרן העושר של נורווגיה השקיעה בקניה החל משנת 2012, נכון לשנת 2015 סך ההשקעה שווה 8.2 מיליארד שילינג קנייתי (73.25 מיליון אירו). נורפונד, שהיא קרן השקעות לחברות קטנות ובינוניות במדינות מתעוררות, הקימה משרד בניירובי בשנת 2007. משרד המסחר הנורווגי, Innovation Norway, פתח גם משרד בניירובי בשנת 2014.[2]
