יחסי סן מרינו–רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי סן מרינו–רוסיה
סן מרינוסן מרינו רוסיהרוסיה
Russia San Marino Locator.svg
סן מרינו רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
61 17,098,242
אוכלוסייה
33,779 142,122,776
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,064 4,016,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
61,103 28,257
משטר
רפובליקה רפובליקה פדרלית

יחסי סן מרינו-רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה המרוממת של סן מרינו לבין הפדרציה הרוסית. שתי המדינות הן ריבוניות וחברות בארגון האומות המאוחדות, בנוסף לכך הן חברות גם במועצת אירופה ובאונסק"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת ברית המועצות (1979-1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגע הראשון שבין ברית המועצות (מעצמת העל לשעבר שבעיני רבים נחשבת רוסיה ליורשתה) לבין סן מרינו התרחש בשנות השבעים של המאה העשרים, מה שהוביל את המדינות לחתום ב-20 בספטמבר 1979 על הסכמי שיתופי פעולה במגזר החינוך והתרבות, ועל הובלת 90,000 טון של נפט לסן מרינו.

היחסים שבין סן מרינו לבין ברית המועצות נחתמו בהסכמים מכיוון שבעבר הייתה אירופה מחולקת לשני גושים, הגוש המזרחי והגוש המערבי, האחד הזדהה עם ברית המועצות והשני עם ארצות הברית. סן מרינו הייתה יחד עם איטליה, המדינה בה היא מובלעת, חברה בגוש המערבי. לכן, לא היו לה אינטרסים לפתח יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ברית המועצות.

תקופת רוסיה (1991-)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, כשברית המועצות התפרקה ורוסיה ירשה אותה, החלו מגעים רציניים בין שתי המדינות לכינון יחסים דיפלומטיים. היחסים הדיפלומטיים שבין סן מרינו לרוסיה כוננו ב-30 בספטמבר 1993.

ב-19 בפברואר 2002 הגיע שר החוץ הסן מרינזי, ג. גאטי לרוסיה כדי לנהל משא ומתן על נושאים שונים עם חברי ממשל. במהלך המשא ומתן נדונו בפירוט הסיכויים להתפתחות נוספת של היחסים הבילטרליים, לרבות בתחום התרבות והתיירות. גם שיתוף הפעולה הכלכלי נידון, במיוחד בתחום העסקים הקטנים והבינוניים.

שני הצדדים ציינו את חשיבות הפרוטוקול שנחתם בין ראשי משרדי החוץ של שתי המדינות במהלך ביקורו של ג. גאטי במוסקבה בין ממשלת הפדרציה הרוסית לבין ממשלת הרפובליקה של סן מרינו על שיתוף פעולה בתחומים תרבות, חינוך, ספורט, תיירות ומסחר וכלכלה. שני הצדדים סברו שהמסמך יוביל להתפתחויות ביחסים גם בתחומים אחרים.

שר החוץ הרוסי איגור איבנוב וגטי דנו גם במספר נושאים אקטואליים בפוליטיקה העולמית, ובכללם סוגיות המאבק בטרור, שיתוף הפעולה האירופי ושיתוף הפעולה בין רוסיה לסן מרינו באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים. בסוף השיחות, הוענק לשר הפרס הגבוה ביותר של סן מרינו, פרס מסדר סנט אגאטה, כהוקרה על ההתפתחות שנעשתה ביחסים הרוסיים-סן מרינזיים.

עשר שנים לאחר כינון היחסים ב-30 בספטמבר 2003, הועלו היחסים בדרג והפכו ליחסים דיפלומטיים מלאים.

ב-יולי 2006 צוינו בסן מרינו ארבעה ימים שלמים שהיו מוקדשים לתרבות הרוסית בלבד, "ימי רוסיה". הימים צוינו מה-12 ביולי עד ל-16 ביולי.

ייצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סן מרינו אינה מיוצגת ברוסיה בדרג השגרירות. סן מרינו מיוצגת ברוסיה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה שהיא מחזיקה במוסקבה.[1]
  • רוסיה אינה מיוצגת בסן מרינו בדרג השגרירות אלא באמצעות השגרירות הרשמית שהיא מחזיקה ברומא, בירת איטליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]