יחסי צרפת – קוריאה הצפונית
| יחסי צרפת – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| צרפת | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 643,801 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 64,850,857 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,782,905 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 42,912 | |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית למחצה | דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי |
לצרפת וקוריאה הצפונית יחסים מוגבלים מאוד. צרפת היא אחת משלוש המדינות היחידות באיחוד האירופי (יחד עם אסטוניה ופורטוגל) שלא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם קוריאה הצפונית[1] ואחת משלוש המדינות היחידות בעולם (יחד עם יפן וקוריאה הדרומית) שלא מכירה באופן רשמי בקוריאה הצפונית.
לפי סקר של ה-BBC מ-2013[2], 81% מהצרפתים מאמינים שלקוריאה הצפונית השפעה שלילית על העולם. 9% מהצרפתים מאמינים שלקוריאה הצפונית השפעה חיובית על העולם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן רשמי, מעולם לא התקיימו יחסים בין קוריאה הצפונית וצרפת כמדינות. צרפת לא מכירה בקוריאה הצפונית, ולכן, צרפת מכירה בשלטון דה-יורה של קוריאה הדרומית בכל קוריאה[3].
העמדה הרשמית של צרפת היא שצרפת תשקול להכיר בקוריאה הצפונית ולקיים עמה יחסים דיפלומטים, אם וכאשר תפסיק את תוכנית הגרעין שלה ותשפר את מצב זכויות האדם בה.
נשיא צרפת פרנסואה מיטראן ביקר בקוריאה הצפונית ב-1981[4], אך הביקור לא הוביל לצעד מדיני כלשהו.
ב-2009, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי מינה את ז'אק לאנג, פוליטיקאי סוציאליסט צרפתי, לנציג המיוחד שלו בקוריאה הצפונית. לאנג ביקר בפיונגיאנג ב-9 בנובמבר למה שכינה 'משימת הקשבה', שמטרתה להרחיב את הקשרים בין צרפת וקוריאה הצפונית ולדון בתוכנית הגרעין של האחרונה. לאנג תדרך מספר דיפלומטים בכירים (כולל תת-מזכיר המדינה האמריקני ג'יימס סטיינברג, ושגרירים של מספר מדינות, בהן רוסיה) באשר למשימתו לפני שזו פורסמה. היו שהטילו ספק בכישוריו של לאנג, אך הוא טען שהוא הונע על ידי 'ההשראה' מהשינוי שעוברת קוריאה הצפונית.
ב-18 בדצמבר 2009, קוריאה הצפונית קיבלה את הצעת צרפת לייסד שיתוף פעולה בתחום התרבות, כצעד ראשון בנורמליזציה ביחסי שתי המדינות. בספטמבר 2011 משרד החוץ הצרפתי הצהיר שצרפת 'על סף' פתיחת משרד בקוריאה הצפונית, שיעסוק, בנוסף לשיתוף פעולה בתחום התרבות, בייצוג קבוצות הסיוע הצרפתיות שפועלות בקוריאה הצפונית. דובר משרד החוץ הצרפתי מסר גם שהדיפלומט הצרפתי Olivier Vaysset יעמוד בראש המשרד, "בהתחשב בצרכים שזוהו בתחום התרבות ובתחום ההומניטרי". המשרד נפתח ב-10 באוקטובר 2011. ממשלת צרפת הבהירה שפתיחת המשרד לא מהווה הכרה בקוריאה הצפונית; הכרה כזו עודנה תלויה ב"שיפור בנושא הגרעיני, ביחסים בין שתי הקוריאות, במצב ההומניטרי ובמצב זכויות האדם".
יחסים כלכליים ותרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הכלכליים בין שתי המדינות מוגבלים גם הם. ב-2016, הסחר ביניהן עמד על 8.2 מיליון יורו בלבד, והייצוא הצרפתי לקוריאה הצפונית עמד על 2 מיליון יורו[1].
54 אזרחים צרפתים גרים בקוריאה הצפונית, נכון ל-2005, כולם עובדים בארגוני סיוע הומניטרי. צרפת מגישה סיוע כלכלי לקוריאה הצפונית, ומאפשרת למספר מוגבל של סטודנטים צפון-קוריאנים ללמוד בצרפת בכל שנה.
הסרט הצפון-קוריאני 'יומן התלמידה' יצא לאקרנים בצרפת בסוף 2007.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יחסי צרפת-קוריאה הצפונית באתר משרד החוץ הצרפתי
- ^ הסקר
- ^ הן קוריאה הצפונית והן קוריאה הדרומית טוענות לשלטון לגיטימי על כל קוריאה. אם צרפת מכירה בקוריאה הדרומית ומקיימת איתה יחסים דיפלומטים מלאים, אך לא מכירה כלל בקוריאה הצפונית, הרי שהיא תומכת בעמדת קוריאה הדרומית בנושא.
- ^ ידיעה מהניו יורק טיימס
