יחסי קוריאה הצפונית–רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי קוריאה הצפונית–רוסיה
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית רוסיהרוסיה
North Korea Russia Locator.svg
קוריאה הצפונית רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
120,410 16,376,870
אוכלוסייה
25,778,816 145,934,462
תמ"ג (במיליוני דולרים)
40,000 4,016,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,552 27,519
משטר
דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי רפובליקה נשיאותית פדרלית

יחסי קוריאה הצפונית–רוסיה הם היחסים הדו-צדדיים שבין קוריאה הצפונית לבין רוסיה.[1]

היחסים ידעו עליות ומורדות רבים, והחלו בשנת 1948, עם הכרת ברית המועצות בקוריאה הצפונית.

במהלך מלחמת קוריאה, צבא העם הקוריאני נתמך על ידי הכוחות הסובייטים. צפון קוריאה הוקמה כחלק מהגוש הקומוניסטי וקיבלה תמיכה רוסית גדולה. סין וברית המועצות התחרו על השפעה בצפון קוריאה במהלך הפיצול הסובייטי-סיני בשנות השישים, שכן צפון קוריאה ניסתה לקיים יחסים טובים עם שתי המדינות.[2]

היחסים בין המדינות נמשכו לאחר נפילת ברית המועצות, אם כי בעצימות נמוכה.[3] היחסים קיבלו שוב חשיבות מסוימת לאחר שולדימיר פוטין נבחר לנשיא רוסיה בשנת 2000. קים ג'ונג און גם נענה להזמנה לבקר ברוסיה באמצע 2015 וביקר שוב גם ב-2019.

שתי המדינות חולקות גבול לאורך נהר טומן התחתון (Туманная; 두만강), שאורכו 17 ק"מ (11 מייל) והוקם בשנת 1860 כאשר קיסר רוסיה אלכסנדר השני רכש שטח שנמסר משושלת צ'ינג בסין בהסכם בייג'ינג.

התפיסות החיוביות של צפון קוריאה ברוסיה יורדות בהדרגה, כאשר רק 34% מהרוסים רואים בצפון קוריאה מדינה ידידותית ו-60% מהרוסים מאמינים כי הנשק הגרעיני של צפון קוריאה מהווה איום על מדינות אחרות; רק 8% מהרוסים מעדיפים לתמוך בצפון קוריאה בסכסוך פוטנציאלי. על פי סקר השירות העולמי של ה-BBC בשנת 2014, 19% מהרוסים רואים את השפעתה של צפון קוריאה באופן חיובי, כאשר 37% הביעו כלפיה עמדה שלילית.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי ברית המועצות-קוריאה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין שתי המדינות החלו ב-12 באוקטובר 1948, כאשר ברית המועצות הכירה בקוריאה הצפונית.

במהלך המלחמה הקרה נהנתה קוריאה הצפונית מתמיכת ברית המועצות. עם זאת, ברית המועצות צמצמה בשנת 1985 את הסיוע הצבאי לקוריאה הצפונית לטובת פיוס עם קוריאה הדרומית, סיוע צבאי אשר נמשך עד 1989, כאשר בשנה זאת הופסק לחלוטין.

שנות התשעים לאחר פירוק ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פירוק ברית המועצות, הממשלה החדשה בראשות בוריס ילצין סירבה לתמוך בקוריאה הצפונית.

ב-1996 הסכימו שתי המדינות להחזיר את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן וגם לשתף פעולה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, התעשייה הקלה והתחבורה, זאת לראשונה מאז פירוק ברית המועצות.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג-איל עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפיונגיאנג, יולי 2000

מפגש הפסגה הראשון בין רוסיה לקוריאה הצפונית התרחש לאחר מינויו של ולדימיר פוטין לנשיא רוסיה. במפגש נחתם הסכם משותף בין שתי המדינות.

ב-2006, תמכה רוסיה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לגנות את ניסוי הטילים שערכה קוריאה הצפונית.

לאחר ניסוי טילים נוסף של קוריאה הצפונית ב-25 במאי 2009, תמכה רוסיה יחד עם סין, צרפת, יפן, קוריאה הדרומית, הממלכה המאוחדת וארצות הברית בהחלטה אשר תכלול סנקציות חדשות על קוריאה הצפונית, זאת מחשש שניסוי טילים זה יגרום למלחמה גרעינית. ב-15 ביוני 2009, תמכה רוסיה יחד עם סין בסנקציות נוספות כנגד קוריאה הצפונית, אך הדגישה כי היא מתנגדת לשימוש בכוח כנגדה.

2010 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און (משמאל) ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין (מימין), אפריל 2019.

ב-18 באוקטובר 2011 ציינו שתי המדינות באירוע בשגרירות קוריאה הצפונית במוסקבה 63 שנים ליחסים דיפלומטיים בין המדינות. באירוע השתתף סגן שר החוץ הרוסי.

לאחר שוולדימיר פוטין זכה בבחירות לנשיאות רוסיה ב-2012, מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און שלח לו מכתב ברכה.

בספטמבר 2012 הסכימה רוסיה למחוק חוב של קוריאה הצפונית לרוסיה בסך 11 מיליארד דולר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Szalontai, Balázs (2005). Kim Il Sung in the Khrushchev Era: Soviet-DPRK Relations and the Roots of North Korean Despotism, 1953-1964. Stanford: Stanford University Press. ISBN 978-0-8047-5322-7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kyung-Ae Park & Scott Snyder, "North Korea in Transition: Evolution or Revolution?" in North Korea in Transition: Politics, Economy, and Society (eds. Kyung-Ae Park & Scott Snyder: Rowman & Littlefield: 2013), p. 275.
  2. ^ Chi Young Pak, Korea and the United Nations (Kluwer Law International: 2000), p. 43.
  3. ^ Shrivastava, Sanskar. "North Korea Loses Popularity in Russia, Where is the Conflict Heading?". The World Reporter. בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2013. 
  4. ^ North Korea loses popularity among Russians amid ongoing crisis RT