יחסי קטר–שווייץ
| יחסי קטר–שווייץ | |
|---|---|
|
|
| |
| קטר | שווייץ |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 11,586 | 41,277 |
| אוכלוסייה | |
| 2,731,905 | 8,837,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 237,296 | 807,706 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 86,861 | 91,392 |
| משטר | |
| מונרכיה אבסולוטית | רפובליקה קונפדרטיבית |
יחסי קטר–שווייץ הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת קטר לקונפדרציה השווייצרית. נכון ל-2019 מתקיימים בין שתי המדינות יחסים דיפלומטיים מלאים. היחסים בין שתי המדינות כוננו בשנת 1973. לשווייץ ישנה שגרירות בדוחה, בירת קטר[1] ולקטר קיימת שגרירות בברן, בירת שווייץ.[2]
היבטים מרכזיים ביחסים הדיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים בין שווייץ למדינת קטר המשיכו להשתפר במשך השנים, ההשתפרות התבטאה בסחר מוגבר בין השתיים, אספקת השירותים השווייצרים לקטר ולהפך, ידע מודרני ומחקרים משותפים, וחינוך. ישנם הרבה שיתופי פעולה שונים בין ארגונים ומוסדות קטרים לארגונים ומוסדות שווייצרים. מדינת קטר היא עניין לשווייץ מבחינת ניסיונה של שווייץ ליצור שלום בעולם.
בין שתי המדינות נחתמו מגוון הסכמים במגוון תחומים ההסכם הראשון בין שתי המדינות נחתם בשנת 1995 ושני המנהיגים של שתי המדינות חתמו עליו. הסכם משותף נוסף חשוב היה הסכם שנחתם בתחומי המדע והחינוך, הסכם שנכנס לתוקפו בשנת 2004.[3]
ב-2013 ביקרה בקטר משלחת שווייצרית בראש ראש עיריית ז'נבה בדוחה שבקטר. המשלחת ביקרה על רקע חתימת הסכם סחר חופשי של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ עם מדינות האפת"א שהן: שווייץ, נורווגיה, ליכטנשטיין ואיסלנד. במסגרת הפגישה נידונו נציגי שתי המדינות גם על נושאים אחרים דוגמת העברת טכנולוגיות שווייצריות לקטר וההפך והשקעה במוסדות ושירותים פיננסיים של שתי המדינות.[4]
