יחס נראות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מושג כללי בסטטיסטיקה ולא רק ב"ביוסטטיסטיקה".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יחס נראות הוא מדד המשמש להערכת כוחן או יעילותן של בדיקות אבחון בזיהוי קיומם של מצבים או בזיהוי העדרם. יחס נראות הוא היחס בין הסתברות תוצאות בדיקה מסוימת באנשים חולים להסתברות תוצאות הבדיקה באנשים בריאים.

מבחן אבחון עשוי להצביע על קיומה של מחלה או לזהות את העדרה, אולם כאשר מבחן האבחון איננו מדד הזהב (הידיעה המדויקת ביותר לגבי קיומה של מחלה) לאבחון המחלה, חלק מתוצאות המבחן יהיו שגויות (חיובי שגוי או שלילי שגוי). יחס נראות מתאר פי כמה סביר שנבדקים עם המחלה ימצאו חולים מאשר נבדקים ללא המחלה.

אדם מופנה לבדיקת אבחון כאשר כבר ישנה הסתברות מסוימת לקיומה של המחלה בגופו, בעזרת ערך יחס נראות ניתן לחשב את ההסתברות לקיומה של המחלה לאחר הבדיקה. כאשר יחס הנראות שווה ל־1, לא חל כל שינוי בהסתברות קיום המחלה לפני ואחרי הבדיקה, גם טווח מעט גדול יותר (0.5<יחס נראות<2) מצביע על שינוי לא משמעותי בהסתברות. יחס נראות גדול מ־10 או קטן מ־0.1 משפיע מאוד על הסתברות קיום המחלה לאחר הבדיקה ונחשב אינדיקציה טובה ליכולתה של הבדיקה לזהות או לשלול מחלה.

נציין כי מסומן בדרך כלל באותיות ,LR שהן ראשי התיבות למונח האנגלי Likelihood Ratio.

דוגמה מעשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת מיפוי ריאות לאיתור תסחיף ריאתי
זיהוי תסחיף ריאתי
באמצעות אנגיוגרפיה
קיים לא קיים יחס נראות (LR)
תסחיף ריאתי
עפ"י תוצאות
מיפוי ריאות
סבירות
גבוהה
\ 102 \ 14 {102/251 \over 14/630}=18.3
סבירות
ביניים
\ 105 \ 217 {105/251 \over 217/630}=1.2
סבירות
נמוכה
\ 39 \ 273 {39/251 \over 273/630}=0.36
תוצאה
נורמלית
\ 5 \ 126 {5/251 \over 126/630}=0.1
סה"כ \ 251 \ 630

בדוגמה להלן נבדקת יכולת בדיקת מיפוי ריאות בזיהוי תסחיף ריאתי[1]. המיפוי הצביע על ארבע דרגות סבירוּ‏ת לקיומו של תסחיף ריאתי ותוצאותיו הושוו לאנגיוגרפיה של הריאות. תוצאות אנגיוגרפיה נחשבות למדויקות ביותר בזיהוי תסחיף ריאתי, אך הסיכון בביצוע מיפוי ריאות נמוך יותר מזה של אנגיוגרפיה. מכאן הטעם בביצוע מיפוי ריאות והצורך לבחון את דיוק הבדיקה.

יחס הנראות לכל דרגת סבירות על פי המיפוי יתקבל מחלוקת ההסתברות לזיהוי החולים כחולים (102 נבדקים בקטגוריה של סבירות גבוהה מתוך סך של 251 חולים) בהסתברות לזיהוי בריאים כחולים (14 נבדקים באותה קטגוריה מתוך סך של 630 בריאים). כך ימצא שיחס נראות לסבירות גבוהה לתסחיף ריאתי על פי מיפוי הריאות הוא 18.3. ערכו הגבוה מ־10 מעיד על יכולת משמעותית של הבדיקה לזהות תסחיף ריאתי (כאשר הסבירות על פיה גבוהה). באותה דרך, חישוב יחס נראות לתוצאות נורמליות יגלה תוצאה של 0.1 ומכאן שתוצאה נורמלית של מיפוי ריאות יכולה לשלול קיומו של תסחיף ריאתי.

לשאר דרגות הסבירות של בדיקת מיפוי ריאות יחסי נראות המעידים על יכולת נמוכה של הבדיקה לזהות או לשלול תסחיף ריאתי, במיוחד אמורים הדברים לתוצאות של סבירות ביניים שלהם מחושב יחס נראות של 1.2 המעיד על הסתברות דומה לזיהוי תסחיף בחולים ולזיהוי תסחיף בבריאים.

הסתברות לאחר בדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל קיימת הסתברות מסוימת לקיומו של תסחיף ריאתי כבר לפני הבדיקה. ההסתברות יכולה לנבוע, למשל, ממצבו הרפואי הידוע של הנבדק. חישוב ההסתברות לתסחיף ריאתי לאחר הבדיקה (\ P_2) על פי ההסתברות לתסחיף לפני הבדיקה (\ P_1) נעשה בדרך הבאה:

  • ההסתברות תומר ל Odds בצורה הבאה \ O_1=P_1/(1-P_1)
  • ה Odds לאחר הבדיקה יתקבלו מהכפלת ה Odds שלפני הבדיקה ביחס נראות \ O_2=O_1*LR
  • ה Odds שלאחר הבדיקה יומרו בחזרה להסתברות \ P_2=O_2(1+O_2)

על פי נתוני הדוגמה, אפשר לחשב את ההסתברות לקיומו של תסחיף ריאתי לאחר הבדיקה בנבדק שההסתברות לפני הבדיקה הייתה 70 אחוזים ושמיפוי הריאות זיהה תסחיף ריאתי בסבירות גבוהה (יחס נראות של 18.3), ולגלות שהיא עלתה ל־97 אחוזים. או בנבדקת עם הסתברות זהה לפני בדיקה אך שתוצאות מיפוי הריאות שלה נורמליות (יחס נראות של 0.1) ולחשב שההסתברות עתה היא 19 אחוזים בלבד.

דרך פשוטה יותר לחישוב הסתברות לאחר בדיקה עושה שימוש בנומוגרמה של פאגאן (Fagan). הנומוגרמה מורכבת משלושה קווי אורך מקבילים שעל שני הקיצוניים שבהם מופיעים ערכי הסתברויות (לפני בדיקה ואחרי בדיקה) ושעל הקו המרכזי שבהם מופיעים ערכי יחס נראות (ראו דוגמאות במקורות). המשכו של קו ישר שיימתח מערך ההסתברות לפני בדיקה, דרך ערך יחס נראות, יחצה את קו ההסתברות לאחר בדיקה בערכה המחושב.

יחס נראות ומדדים אחרים לבדיקות אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסחיף ריאתי
קיים לא קיים
מיפוי
ריאות
סבירות
גבוהה
102 14
סבירות
אחרת
149 616
סה"כ 251 630

יחס נראות עדיף על ערכי מדדים אחרים, מסורתיים יותר, של בדיקות אבחון. רגישות וסגוליות למשל, מוגבלות ביכולתן להעריך רק בדיקות שתוצאותיהן דיכוטומיות, בעוד שיחסי נראות יכולים לתאר בדיקה עם מספר רב של תוצאות. כאשר התוצאות דיכוטומיות, יחושב יחס נראות חיובי (מסומן LR+‎) לזיהוי המחלה ויחס נראות שלילי (LR-‎) לשלילתה. אם בדוגמה הנוכחית, יתוארו התוצאות בצורה דיכוטומית על ידי קביעת הרף בין תוצאות בסבירות גבוהה לשאר התוצאות, תישמר יכולת זיהוי המחלה (יחס נראות חיובי של 18.3), אך תאבד יכולת הבדיקה לשלול תסחיף ריאתי (יחס נראות שלילי הוא היחס בין ההסתברות לתוצאה שלילית בחולים להסתברות לתוצאה שלילית בבריאים ובמקרה זה יחס נראות של 0.61 המצביע על שינוי לא משמעותי בהסתברות). באותה דרך, קביעת כל רף דיכוטומי אחר תגרום לאיבוד אינפורמציה.

ניתן לחשב את יחסי הנראות לפי הרגישות והסגוליות בדרך הבאה:

                     רגישות                          רגישות - 1
יחס נראות חיובי = -------------   יחס נראות שלילי = ------------
                   סגוליות - 1                        סגוליות

יחסי נראות עולים על רגישות וסגוליות גם בתכונתם לקבוע את ההסתברות לקיום המחלה על פי תוצאות הבדיקה בעוד שהאחרונים מוגבלים לקביעת ההסתברות לקיום המחלה על פי קיומה בנבדקים. תכונה דומה מתקיימת בערכי ניבוי (חיובי ושלילי) אלא שאלו, לא כמו יחסי נראות, רגישים לשיעור הימצאות המחלה ולכן לרוב אינם שימושיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Value of the ventilation/perfusion scan in acute pulmonary embolism. Results of the prospective investigation of pulmonary embolism diagnosis (PIOPED). The PIOPED Investigators. the journal of the American Medical Association. 1990 May 23-30;263(20):2753-9. PMID 2332918