ייל (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שני ייל, תומכים משני צידי שלט האצולה מעל שערי קולג' סנט ג'ון בקיימברידג'
תיאור ייל כתומך בשלט אצולה

יֵיל לטינית: eale ; באנגלית:  yale) או סנטיקור (centicore) הוא חיה מיתולוגית המופיעה במיתולוגיות אירופיות וכתומכים בהרלדיקה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב מתואר ה"ייל" כאנטילופה או עז בעלת ארבע רגליים, ושתי קרניים, וכן חטים של חזיר בר. על פי מיתולוגיות אירופיות הייל מסוגל להניע את קרניו.

הראשון שהזכיר את ה"ייל" היה פליניוס הזקן בספרו השמיני "תולדות הטבע". בעקבות איזכור זה ה"ייל" מופיע בספרי חיות של  ימי הביניים ובהרלדיקה כתומכים, בהם הייל מסמל "הגנה"[1].

סמלי אבירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייל הוא אחד מחיות האצולה המסמלות את משפחת המלוכה הבריטית. זה היה משמש כתומך בשלט האצולה של ג'ון, הדוכס מבדפורד, ועל ידי בית בופור.[1] 

ראשית השימוש בו כסמל של בית המלוכה הבריטי החל עם הנרי השביעי, בשנת 1485. אימו של הנרי, מרגרט בופור, באה ממשפחת בופור, ולכן שני בניה השתמשו ב"ייל" בתומכי שלט האצולה שלהם.

ה"ייל" הוא אחד מחיות המלכה - פסלים שהוצגו להכתרת אליזבת השנייה בשנת 1963. פסלים אלה מצויים בקנדה, והעתקים שלהם מצויים בגני קיו.

בארצות הברית, ה"ייל" המיתולוגי מזוהה עם אוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט, והוא מופיע על הדגל הרשמי של נשיא האוניברסיטה[2], וכן על המורג של האוניברסיטה[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ייל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]