ינס להמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יינס להמן)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ינס להמן
Jens Lehmann
ינס להמן, 2011
ינס להמן, 2011
ינס להמן, 2011
מידע אישי
לידה 10 בנובמבר 1969 (בן 54)
אסן שבגרמניה המערבית
גובה 1.90 מטר
עמדה שוער
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19891998
1998–1999
1999–2003
2003–2008
2008–2010
2011
שאלקה 04
מילאן
בורוסיה דורטמונד
ארסנל
שטוטגרט
ארסנל
274 (2)
5 (0)
129 (0)
147 (0)
65 (0)
1 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1998–2008 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 61 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ינס גרהארד להמןגרמנית: Jens Gerhard Lehmann; נולד ב-10 בנובמבר 1969 באסן) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת השוער. במהלך הקריירה, שיחק להמן במספר קבוצות בבונדסליגה, בארסנל מהפרמייר ליג ובנבחרת גרמניה.

להמן ידוע כאחד מעוצרי הפנדלים הטובים בעולם – הוא עצר פנדלים מכריעים בגמר גביע אופ"א במדי קבוצת שאלקה 04, בגמר גביע ה-FA בשנת 2005, בחצי גמר ליגת האלופות בעונת 2005/2006 ובמונדיאל 2006 בשלבי הנוק-אאוט. להמן, הידוע במזגו החם, הורחק יותר פעמים מכל שוער אחר בהיסטוריה של הבונדסליגה – חמש[דרוש מקור].

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להמן התחיל את הקריירה שלו ב-1989 עם שאלקה 04, שם שיחק כמעט עשור. הוא היה כוכב הקבוצה בניצחונה בגמר גביע אופ"א 1997 מול אינטר מילאנו כשהציל פנדל של איבן זמורנו בבעיטות הכרעה. הוא עזב את הקבוצה למילאן ב-1998 אך המעבר לא היה מוצלח. להמן לא שיחק היטב ולאחר רק שישה חודשים במילאנו הוא חזר לגרמניה, לבורוסיה דורטמונד. בדורטמונד להמן נהנה מתקופה מוצלחת של המועדון וזכה איתו באליפות גרמניה לשנת 2001/2002.

להמן הצטרף לארסנל ב-25 ביולי 2003. בעונת 2003/2004, עונתו הראשונה עם ארסנל, עזר להמן לקבוצה לזכות באליפות אנגליה ללא אף הפסד ובתחילת העונה הבאה (2004/2005) עזר לקבוצה לשבור את שיא המשחקים ללא הפסד של פרסטון נורת' אנד ולקבוע שיא חדש של 49 משחקים.

בעונת 2005/2006, לאחר עשרה משחקים רצופים בהם לא ספגה קבוצתו, הגיע עם ארסנל לגמר ליגת האלופות שם פגש את ברצלונה. להמן הורחק בדקה ה-17 לאחר ביצוע עבירה על סמואל אטו, ובכך הפך לשחקן הראשון שמורחק בגמר ליגת האלופות. המשחק נגמר בניצחון ברצלונה 2:1 דבר שפתח התחרות על אפודת השוער הראשון בינו לבין מנואל אלמוניה.

בתחילת עונת 2007/2008 איבד להמן את מקומו בהרכב הקבוצה לטובת מנואל אלמוניה, עקב טעויות שלו שגרמו לספיגת שערים. למרות זאת, במשחקים בהם להמן שיחק מאז, הוא הפגין יכולת מצוינת שעוררה תהיות איך הייתה מסתיימת העונה של ארסנל אם הוא היה עומד בשער במרבית העונה במקום אלמוניה. לקראת סיום עונת 2007/2008 החזיר ונגר את להמן להרכב וזאת על מנת שלהמן יהיה בכושר לקראת טורניר יורו 2008 בו הוא אמור לפתוח כשוער הראשון של נבחרת גרמניה. ב-3 במאי 2008, במהלך משחק הבית האחרון של ארסנל מול אברטון, לעונת 2007/2008, נכנס להמן כמחליף 20 דקות לסיום ושיחק את משחקו האחרון במדי הקבוצה, וזאת כמחווה לאור עזיבתו בסוף העונה. להמן התקבל בתשואות, ובסיום המשחק קיבל מחיאות כפיים מהאוהדים לאות הוקרה על תרומתו למועדון.

ב-4 ביוני 2008, עם תום חוזהו בארסנל, חתם להמן בשטוטגרט על חוזה לעונה אחת. באפריל 2009, חתם להמן על חוזה לעונה נוספת, ופרש ממשחק פעיל ביולי 2010. אף שהודיע על פרישה, חתם להמן במרץ 2011 על חוזה בארסנל עד לסוף העונה בעקבות פציעת השוערים וויצ'ך שצ'סני ולוקאש פביאנסקי. עם תום החוזה, פרש להמן ממשחק פעיל.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודשים ספורים לפני מונדיאל 2006 החליט מאמן נבחרת גרמניה יורגן קלינסמן להפוך את להמן לשוער הראשון במקום אוליבר קאן.

במונדיאל 2006 שיחק להמן בכל המשחקים (למעט על המקום השלישי), כאשר הוא מציג יכולת טובה בכל המשחקים. לפני דו-קרב הפנדלים נגד נבחרת ארגנטינה ברבע גמר, ניגש אוליבר קאן לעודד את להמן לפני הבעיטות. להמן הגיע במעמד זה לשיא הופעתו במונדיאל, כאשר עצר 2 מתוך 4 בעיטות. לאחר הניצחון היה זה קאן הראשון שניגש לחבק אותו ולברך אותו על הצלחתו.

לאחר הדחתה של גרמניה מול נבחרת איטליה בחצי גמר נותר לה המשחק על המקום השלישי. להמן החליט לוותר מראש על עמדת השוער עבור קאן כמחווה אחרונה עבורו, שכן היה זה משחקו האחרון של קאן בנבחרת לפני פרישתו. באותו משחק, נגד פורטוגל, ניצחה גרמניה 1:3.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינס להמן בוויקישיתוף


נבחרת גרמניהמונדיאל 1998

1 קפקה • 2 ורנס • 3 היינריך • 4 קולר • 5 הלמר • 6 תון • 7 מולר • 8 מתאוס • 9 קירסטן • 10 הסלר • 11 מארשל • 12 קאן • 13 ירמיס • 14 באבל • 15 פרוינד • 16 האמאן • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 רויטר • 20 בירהוף • 21 טרנאט • 22 להמן • מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהיורו 2000

1 קאן • 2 באבל • 3 רהמר • 4 לינקה • 5 בודה • 6 נובוטני • 7 שול • 8 הסלר • 9 קירסטן • 10 מתאוס • 11 רינק • 12 להמן • 13 באלאק • 14 האמאן • 15 ווש • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 דייסלר • 19 יאנקר • 20 בירהוף • 21 ראמלו • 22 בוט • מאמן: ריבק

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהמונדיאל 2002 (מקום שני)

1 קאן • 2 לינקה • 3 רהמר • 4 באומן • 5 ראמלו • 6 ציגה • 7 נוויל • 8 האמאן • 9 יאנקר • 10 ריקן • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 קל • 16 ירמיס • 17 בודה • 18 בומה • 19 שניידר • 20 בירהוף • 21 מצלדר • 22 פרינגס • 23 בוט • מאמן: פלר

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהיורו 2004

1 קאן • 2 הינקל • 3 פרידריך • 4 ורנס • 5 נובוטני • 6 באומן • 7 שוויינשטייגר • 8 האמאן • 9 בוביץ' • 10 קוראני • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 ברדריץ' • 15 קל • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 ארנסט • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 לאם • 22 פרינגס • 23 הילדברנד • מאמן: פלר

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהמונדיאל 2006 (מקום שלישי)

1 להמן • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 הות • 5 קל • 6 נובוטני • 7 שוויינשטייגר • 8 פרינגס • 9 הנקה • 10 נוויל • 11 קלוזה • 12 קאן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 היצלסברגר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 בורובסקי • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 מצלדר • 22 אודונקור • 23 הילדברנד • מאמן: קלינסמן

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהיורו 2008

1 להמן • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 פריץ • 5 וסטרמן • 6 רולפס • 7 שוויינשטייגר • 8 פרינגס • 9 גומז • 10 נוויל • 11 קלוזה • 12 אנקה • 13 באלאק • 14 טרוחובסקי • 15 היצלספרגר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 בורובסקי • 19 אודונקור • 20 פודולסקי • 21 מצלדר • 22 קוראני • 23 אדלר • מאמן: לב

גרמניהגרמניה