ייסורי אפרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח, צורך במקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ייסורי אפרים
סוגה קומדיית מצבים
כותבים אפרים קישון (ספר), חנן פלד (תסריט)
בימוי ערן ריקליס ויואב צפיר
שחקנים דובל'ה גליקמן, לימור גולדשטיין
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1
מספר פרקים 13
הפקה
אורך פרק 30 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 (קשת)
תקופת שידור מקורית 27 ביוני 19951995
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"ייסורי אפרים" היא קומדיית מצבים ישראלית אשר שודרה בישראל לראשונה ב-27 ביוני 1995 ורצה במשך 13 פרקים בלבד בשידורי קשת בערוץ 2. פרקיה בוימו על ידי ערן ריקליס ויואב צפיר ונכתבו על ידי חנן פלד.

הסדרה מבוססת על פי ספרו של אפרים קישון "ספר משפחתי" ומספרת את עלילותיו של אפרים ירקון, אדם נוירוטי ועצבני, אשר מצליח להסתבך כל פעם מחדש עם הפעולות הקטנות ביותר של חיי היום-יום (הזמנת אינסטלטור, מציאת רחוב, השגת הלוואה בבנק וכו), הסדרה אמנם רצה ל-13 פרקים בלבד, אך בכל זאת נחשבה להצלחה גדולה וחזרה פעמים רבות למרקע דרך השידורים החוזרים של הערוץ השני.

את נעימת הפתיחה של הסדרה הלחינה נורית הירש.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים ירקון (דובל'ה גליקמן): אפרים ירקון, כמו אפרים קישון עליו הוא מבוסס, הוא כותב קומדיה. הוא אב לבן אחד, דניאל ירקון, ובעל לאשתו, שרה ירקון. הוא אדם נירוטי מאוד, עצבני ומגושם, אשר מצליח להסתבך עם כל פעולה אפשרית בחיי היום יום שלו, בין אם היא קטנה או גדולה. הוא תמיד מוצא דרך, לא משנה עד כמה לא הגיונית, להאשים מישהו אחר בטעויותיו ובשום פנים ואופן לא מסוגל להודות ששגה, מה שקורה רבות. הוא מפוזר וקל דעת, ממהר להיכנס לוויכוחים אך באותה מידה ממהר לסגת מהם כשהוא מגלה שהצד השני חזק ממנו. הוא מרבה להיתקל ברהיטי הבית (בעיקר במנורה שבסלונו) ומתעצבן על אשתו ש"הניחה" אותם שם. הוא מלמל הרבה שטויות ומרבה לטעות בשמות, מספרים ומילים ידועות, הוא נוטה להסכים עם כל בעל מקצוע בניסיון להרשים אותו למרות שבליבו חושב אחרת ונוהג לציין בכל פעם שהם "עושים עבודה נהדרת", אפילו שברור לו שהם לא. הוא נכנע בקלות ללחץ מצד אשתו או שכניו ולרוב נופל לקורבן בידי הפה הגדול שלו.
  • שרה ירקון (לימור גולדשטיין): דמותה של שרה ירקון מבוססת על אשתו בחיים של אפרים קישון. היא נוירוטית כמו בעלה אך הרבה פחות ולרוב משמשת כקול ההיגיון במזימותיו, יחד עם זאת, היא כמעט תמיד משתפת איתם פעולה ונכנסת איתו למצבי ביש שאף פעם לא נגמרים בטוב. בניגוד לקונבנציה הסיטוקומית הרגילה בה האישה בדרך משחקת את האויב של הבעל, ב"ייסורי אפרים" שרה כמעט תמיד משמשת בתור ה"שותפה לפשע" של בעלה.

מוטיבים קומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"יסוריי אפרים" קיימים מוטיבים קומיים רבים אשר חוזרים על עצמם. חלקם דקים יותר מאחרים:

  • המנורה - אפרים לא מסוגל לעבור את המנורה שבסלון שלו מבלי להיתקל בה או למעוד בגללה.
  • שלושה אוטובוסים - רגינה, השמרטפית של משפחת ירקון תמיד נוהגת לציין במרמור שהיא הייתה צריכה לקחת שלושה אוטובוסים כדי להגיע לבית שלהם. לכן בכל פעם שדמות אחת אומרת את המילה "אוטובוס" דמות אחרת חייבת להשלים "שלושה אוטובוסים".
  • אתם עושים עבודה נהדרת - אפרים מסיים כל שיחה עם בעל מקצוע במשפט "אתה עושה עבודה נהדרת", למרות שלקהל ברור שבעל המקצוע לא כשיר לחלוטין.
  • ד"ר פרויד - הפסיכיאטר הדגול מופיע בכל חלום של אפרים, גם הוא מגולם על ידי דובל'ה גליקמן ומשום מה יש לו מבטא פרסי. הוא מופיע בכל חלום של אפרים ללא רצונו, אפילו כשהוא רק חולם בהקיץ.
  • טעויות בשם - אפרים לא מסוגל לקרוא לעוזרת שלהם בשמה, בקי, וקורא לה ריקי, לא משנה כמה פעמים ייתקנו אותו. הוא קורא לה "גברת חשוון" לאחר שהיא אומרת לו שלפי האמונה התפלה אסור להוריד וילונות בחודש חשוון.
  • גרשון מסינגר - השם "גרשון מסינגר" חוזר פעמים רבות במהלך הסדרה.
  • אזכורים עצמיים - אפרים אומר שאין לו מה לכתוב ושהוא כתב כבר את הכל ו"שיעשו מזה סדרה", מיד אחרי המשפט הזה מתחיל פתיח הפרק לשם האירוניה שבדבריו.

כאשר אפרים ושרה ממלאים טוטו היא שואלת אותו למה הוא בחר דווקא בבאר שבע שתנצח, אז הוא עונה ש"קודם כל כי הבמאי הוא מבאר שבע במקור" ואז נותן מבט קטן למצלמה לפני שהוא ממשיך.

סדרה על כלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן הכתיבה של הסיטקום "ייסורי אפרים" מושפע מהסדרה האמריקאית הפופולרית "סיינפלד", בכל הנוגע לעיסוק בבעיות הקטנות ביותר של חיי היום יום. ביסוריי אפרים קיים קו עלילה לינארי אחד שמתחלק לאפיזודות קצרות (ואף אפשר לתאר אותם כמערכונים) בהם אפרים מנסה לעשות משהו יחסית פשוט ולבסוף נכשל או מסתבך עוד יותר. לעתים סיפור אחד ממלא את כל ההתרחשות בפרק. בדרך כלל הקונפליקטים הקומיים העיקריים מתרחשים בסצנות קצרות עם אנשים זרים איתם הוא מתווכח בניסיון לבצע מטלה יום-יומית.

בדומה ל-"סיינפלד" גם ביקום של ייסורי אפרים כל אדם אשר אפרים פוגש הוא דמות, אפילו אם יש לה רק כמה שורות ודרך הטלפון, אף אדם אינו משעמם, לכל אחד יש איזו סטייה או אופן התנהגות שבדרך כלל לא מוצגות בדמויות משניות בסדרות קומדיה קונוונציונליות. בנוסף לכך, סוף טוב לא בא בחשבון, המצב הקשה ההתחלתי של הדמויות בדרך כלל אינו נפתר, אם לא מסתבך עוד יותר. אפילו בפרק בו אפרים מפתיע את אשתו עם מתנה לכבוד חג החנוכה, לאחר כל התלאות שעבר, והיא מרוצה. הסוף במקרה הזה אינו באמת שמח, כי עם כל הכסף שהוציא על המתנה הזו, אפרים למעשה הגדיל את החוב בבנק אותו ניסה לכסות מלכתחילה בכך שהוא ואשתו סיכמו שהם לא יקנו אחד לשני מתנות השנה. הסדרה מלווה במנגינה עליזה ומטופשת על מנת להגביר את האירוניה של המצבים המרים אליהם נכנסים אפרים ואשתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]