ייעוץ וחקיקה (משרד המשפטים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בניין משרד המשפטים המשמש את "ייעוץ וחקיקה"

ייעוץ וחקיקה הוא שמו (משנת 2017) של האגף במשרד המשפטים בראשו עומד היועץ המשפטי לממשלה העוסק בליווי משפטי של הכנת החקיקה בממשלה ובכנסת ובייעוץ משפטי לרשות המבצעת לצד אחריות שזו תשמור על קיום החוק. למעשה אגף "ייעוץ וחקיקה" כולל את כל התחומים שבסמכות היועץ המשפטי לממשלה למעט הפרקליטות.

האגף כולל שבע מחלקות אשר בראש כל אחת מהן עומד משנה ליועץ המשפטי לממשלה. המשנים ליועץ המשפטי לממשלה מתמנים על ידי ממשלת ישראל לכהונה של 6 שנים.[1] המחלקות השונות מונות כ-150 משפטנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנתה הראשונה של מדינת ישראל, פעלו תחת היועץ המשפטי לממשלה מחלקות שעסקו בחקיקה ובייעוץ. בשנת 1958 נערך שינוי ארגוני בו הוקמה "מחלקת משפט אזרחי". ידין מונה לעמוד בראשה ותפקידו הוגדר "משנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי". בשנת 1978 נערך שינוי ארגוני נוסף במסגרתו הוקמהמחלקה חדשה שייעודה להתמקד במשפט הפלילי ובמקביל הועמד בראשות מחלקת ייעוץ "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניין ייעוץ". לאחר מכן הוגדר גם תפקידו של העומד בראש מחלקת חקיקה "משנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניין חקיקה". בשנת 1980 מונה משנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט עברי. בשנת 1988 שמשו בפועל ארבעה משנים ליועץ המשפטי לממשלה - ראשי מחלקות: חקיקה, ייעוץ, משפט עברי ותפקידים מיוחדים.[2]

בשנת 1995 הוקמה מחלקת "תפקידים מיוחדים".[3] בשנות ה-2000 הוקמו שתי מחלקות נוספות: המחלקה הכלכלית והמחלקה הבינלאומית אשר גם בראש כל אחת מהן עומד משנה ליועץ המשפטי מלממשלה. בשנת 2017 בוצע ארגון מחדש של כלל המחלקות, במסגרתו שונה שמם של חלק מהמחלקות, הוקמה מחלקת "ניהול ותפקידים מיוחדים" והאגף הכולל את כל המחלקות נקרא ייעוץ וחקיקה.

המחלקות ההיסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דצמבר 1947 הטילה הסתדרות עורכי הדין על 4 חברים בה ליזום צעדים ראשונים לקראת החקיקה במדינה העצמאית. ואלו בחרו "מועצה משפטית" בה 31 משפטנים בראשות דב יוסף שהתחלקה למחלקות רבות שאחת מהן נועדה להכין ולעבד את החומר המשפטי ולהתאימו למצב החדש.[4] בינואר 1948 פעלה הלכה למעשה "מחלקת חקיקה" שהכינה את החומר התחיקתי לקראת הכרזת המדינה.[5] המחלקה עסקה בהכנת חוקים שיזם משרד המשפטים וניהלה משא ומתן עם משרד הממשלה על חוקים אותם יזמו. המחלקה הייתה אחראית גם על הניסוח הסופי של כל הצעת חוק ושל כל חקיקת משנה ובכלל זה להשתתף בישיבות הוועדה של הגוף המחוקק. בנוסף הייתה המחלקה אחראית על הוצאת העיתון הרשמי "רשומות".[6] בסוף 1949 הוגדרה אחריות מחלקת חקיקה בצורה פשוטה ורחבה "ליווי כל הצעת חוק מרגע שנולדה היוזמה ועד לכניסת החוק לתוקף". לאחריות המחלקה נוספה עריכת משפט משווה בכל הנוגע לחקיקת משנה.[5] בשנתה הראשונה ניסחה המחלקה 97 פקודות של מועצת המדינה הזמנית ו-29 חוקים של הכנסת; השתתפה בניסוח 21 חוקי משנה וחוקי עזר בתקופת הממשלה הזמנית, ו-136 בתקופת הממשלה הנבחרת.[6] אורי ידין מתאר ביומנו את ההתרגשות ששררה במחלקה באותם ימים: "עוד 8 ימים נשארו. מתקרב היום הגדול בו אנו עתידים להיות למדינה. האם נהיה מוכנים? אנו, כולנו, בלבותינו, מחשבותינו, ואנו העמלים על הכנת הח[ו]ק הראשון, אכן רק ח[ו]ק מעבר לסדרים זמניים, אך יחד עם זאת ח[ו]ק ראשון של מדינת יהודים זה קרוב לאלפיים שנה. העבודה נעשית דחופה, נעשית קדחתנית יותר ויותר..."[7] משה זילברג ביקר את נוסח החוקים וכתיאורו של ידין: "הפך כל מילה הנה והנה והתמסר מאוד לעניין. קשה היה לרסן את הרוח התוססת שבו... מידי פעם התפרץ והפליג על גלי המליצה אך לבסוף נתן תרומה חשובה"[8] ב-10 במאי (5 ימים לפני הכרזת העצמאות) הוגשה טיוטת מגילת העצמאות לביקורת המחלקה שהכניסה בה תיקונים ממשיים בהם השמטת גבולות החלוקה..[9] ב-12 במאי כבר נודעה למחלקה חשיבות ציבורית, שבאה לידי ביטוי בבקשתו של מזכיר אגודת העיתונאים לערוך מסיבת עיתונאים בה תוסבר עבודת המחלקה.[10] כבר ב-16 במאי השתתפו שנים מחברי המחלקה בישיבת מועצת המדינה הזמנית, במעמד של "עוזרי שר המשפטים".[11]

בסוף מאי 1948, שבועיים בלבד לאחר הכרזת העצמאות, נקרא חיים כהן ששהה בירושלים הנצורה להופיע לפני שר המשפטים שפעל אז בתל אביב. כהן היה מהראשונים שנסעו בדרך בורמה, כשהגיע למשרד המשפטים הציע לו השר לנהל את "מחלקת חקיקה" שהייתה אחת מארבע המחלקות שהרכיבו את משרד המשפטים, וכהן קיבל את התפקיד בהתלהבות.[12] ביוני הוקמה "מחלקת חקיקה" באופן פורמלי, תוך ויכוח בתוך משרד המשפטים האם מחלקת חקיקה תהיה תחת היועץ המשפטי לממשלה או שתהיה כפופה לשר עצמו.[13] לאחר חודש בתפקיד, בו נתגלו כישוריו של כהן, הטיל עליו ראש הממשלה עצמו את תפקיד פרקליט המדינה ומנהל משרד המשפטים, ולמנהל מחלקת חקיקה מונה אורי ידין.[12] במהלך יוני אישר פנחס רוזן חלוקה ראשונית של מחלקות משרד המשפטים שיזם חיים כה, לאחריה עמד ידין בראש מחלקת חקיקה שכללה מלבדו רק שני עוזרים ומזכירה[14] ידין נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-1 ביולי.[15] ידין תיאר באותו יום את ניהול מחלקת חקיקה: "אני רואה בעבודה זו את אחד התפקידים הנכבדים ביותר שיש למלא בכל מערכת השלטון של המדינה".[15]

"התאחדות הנשים לשוויון זכויות" פנתה לשר המשפטים בדרישה "לתקן עוול היסטורי" ולמנות ב"מחלקת חקיקה" היוקרתית מספר ניכר של נשים. השר הביע את הסכמתו, אך בפועל נשים שולבו רק במחלקות אחרות (נחשבות פחות) של משרד המשפטים.[16] מידי בוקר היה מנהל "מחלקת חקיקה" מגיע ללשכת שר המשפטים לדיון בעניינים השוטפים. בכל יום שישי הגיש מנהל "מחלקת חקיקה" לשר דו"ח שבועי מודפס.[17] באמצע יולי נערכה במשרד המשפטים ישיבה של כלל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, בה הנחה שר המשפטים שכל ענייני החקיקה ירוכזו אך ורק בידי מחלקת החקיקה של משרד המשפטים.[18] בסוף יולי צורף למחלקה חיים יוסף צדוק[19] ולאחר מכן גם משה לנדוי[20]

ייעוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך יוני 1948 אישר פנחס רוזן חלוקה ראשונית של מחלקות משרד המשפטים שיזם חיים כהן, לאחריה פעלה מחלקת ייעוץ, בראשה עמד בייקר.[14] מאז הקמתה, מחלקת ייעוץ העניקה מענה לשאלות משפטיות של משרדי הממשלה ובמקביל בדקה אם משרדי הממשלה פועלים כדין. בנוסף המחלקה סייעה ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים, והייתה אחראית לתיאום פעולותיהם. עד שנת תש"י הוכנו במחלקה מעל 300 חוו"ד שביססו את המשפט הישראלי המתהווה.[21]

בשנת 1978, הועמד בראשות מחלקת ייעוץ משנה ליועץ המשפטי לממשלה. בשנת 1988 הייתה המחלקה אחראית גם למתן חוות דעת משפטית לתאגידים ציבוריים ולחברות ממשלתיות, ושמשה גורם מסייע ומדריך ליועצים המשפטיים בכל שירות המדינה. חילוקי דעות משפטיים בין משרדי ממשלה שונים, הובאו לפני משפטני המחלקה שלעיתים אף שמשו בהם בוררים. בנוסף המחלקה טיפלה בתלונות ציבור על פעולה של רשות שנעשתה בניגוד לחוק והשיבה לפניות ציבור בדבר ההיבטים המשפטיים של פעולות הרשויות.[22]

משפט עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה למשפט עברי הוקמה בתמוז תש"ח כמחלקה עצמאית במשרד המשפטים,[23] אך ב-1950 כבר נכללה המחלקה בין מחלקות היועץ המשפטי לממשלה.[24]

המחלקה נקראה "המכון לחקר החוק העברי" ותפקידה היה "להכין קודיפיקציה של משפט התורה" ובכלל זה "לבדוק את התחיקה השוטפת לאור המשפט העברי המקורי, ולעזור למשרד המשפטים לבנות את התחיקה של מדינת ישראל על יסודות המסורת" וכן "להכין הצעות שיטתיות של ספרי חוקים בשטח המשפטי והדיון האזרחי. בנוסף הוטל על המחלקה "לשמש מרכז לכל חוקרי החוק העברי ולהוציא כתב עת ייעודי. בשנותיה הראשונות השתתפה המחלקה בהוצאת כתב העת יבנה[23] עובדי המחלקה היו בעלי השכלה תורנית ואקדמאית.[25]

בשנת 1980 מונה נחום רקובר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט עברי. לאחר פרישתו של רקובר לא מונה משנה חדש לעניין משפט עברי.

נוסח החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קום המדינה מחלקת חקיקה הייתה אחראית גם על נוסח החוקים. הדפסת העיתון הרשמי על ידי המחלקה נדחתה בשבועות הראשונים בשל האזעקות התכופות.[26] עם הדפסת תרגום בערבית לעיתון הרשמי, התנהל ויכוח בין אורי ידין ראש מחלקת חקיקה שתבע לכתוב בראש הגיליון שזהו "תרגום מהמקור בערבית" לבין שר המשפטים שהתנגד לכך. העניין הועבר להכרעת ראש הממשלה שקיבל את הצעת ידין.[27]

עקב העומס הרב שהוטל על מחלקת חקיקה, באוקטובר 1948 הוקמה מחלקה עצמאית "נוסח החוק", שכללה את "הועדה למונחי המשפט" בה היו חברים 23 שופטים עורכי דין וחברי וועד הלשון. באפריל 1949 הועברה אליה האחריות על רשומות.[28] ב-1949, לבקשת שגרירים ישראלים בחו"ל ושגרירים זרים בישראל, החלה המחלקה לתרגם את החוקים לאנגלית ולצרפתית.[25]

תכנון משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 1949 הוקמה כמחלקה עצמאית "מחלקת התכנון המשפטי" במטרה לטפל בחוקים מרכזיים כדוגמת: סד"א, סד"פ, חוק העונשין וחוק הקרקעות.[5]תפקיד המחלקה הוגדר "הכנת חקיקה מקיפה לטווח הארוך, שתחליף את החוקים העות'מאנים והמנדטורים בשיטה משפטית ישראלית, מקורית ועצמאית" . בתשי"ב הועמד בראש המחלקה אורי ידין שניהל קודם לכן את מחלקת חקיקה.[29]

המשנים ליועץ המשפטי לממשלה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם משנה ליועמ"ש לעניין תקופת כהונה תפקידים נוספים
- צבי עלי בקר ייעוץ 1948 - 1950 נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים
- גד קטרון חקיקה
חקיקה פיסקאלית
1954–?
להשלים
רשם הפטנטים
היועץ המשפטי של ועדת הכספים
- אורי ידין תכנון המשפט 1954–1966 פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטה העברית בירושלים
מייסד ועורך ראשי של כתב העת The Israel Law Review
- זאב שר ייעוץ 1970 - 1973 רשם הפטנטים
היועץ המשפטי של הכנסת
היועץ המשפטי של בנק ישראל
Misha Cheshin.jpg מישאל חשין ייעוץ (ציבורי) 1973–1978 מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית
שופט בית המשפט העליון
- מאיר גבאי ייעוץ (מסחרי) 1973–?
- יורם בר סלע ייעוץ 1978–1987
- יהודית קרפ ייעוץ לתפקידים מיוחדים
תפקידים מיוחדים
משפט פלילי
1978-1996
1996-
–2003
חברת המועצה של הקרן החדשה לישראל
יו"ר ועדת ההיגוי של "תוכנית המשפטנים" של הקרן
חברת המועצה של יש דין.
- שלמה גוברמן חקיקה 1982–1993
Nahum Rakover.jpg נחום רקובר משפט עברי 1982–1989 ראש מורשת המשפט בישראל
נשיא מכללת תלפיות
- יצחק אליאסוף ייעוץ 1987–1989 שופט בית הדין הארצי לעבודה
- ברוך אברהמי תפקידים מיוחדים 1989– 1996 בעליו של "משרד עורכי הדין ברוך אברהמי", פרשן משפט בעיתון מעריב[30]
- טנה שפניץ ייעוץ במשפט אזרחי 1990–2005 יו"ר הוועדה למניעת ניגוד עניינים
Elyakim Rubinstein High court judge.JPG אליקים רובינשטיין ייעוץ 1992 היועץ המשפטי לממשלה
שופט בית המשפט העליון
Menimazuz 2.jpg מני מזוז ייעוץ 1994–2004 היועץ המשפטי לממשלה
שופט בית המשפט העליון
מנחם פינקלשטיין.jpg מנחם פינקלשטיין חקיקה 1995 שופט והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים
- יהושע שופמן חקיקה 1994–2009
- דוידה לחמן–מסר משפט כלכלי-פיסקלי 1995–2007
- לבנת משיח תפקידים מיוחדים 2003–2007
- מלכיאל (מייק) בלס ייעוץ 2004–2012
- שביט מטיאס משפט בינלאומי 2004–2013
- שרית דנה משפט אזרחי 20052013 יו"ר מועצת שמאי המקרקעין
- אורית קורן חקיקה 2007–2015
- רחל גוטליב משפט פלילי 2007–2011
עו"ד שי ניצן.jpg שי ניצן תפקידים מיוחדים 20122013 פרקליט המדינה

מחלקות האגף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול ותפקידים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, הוקמה מחלקת "יתפקידים מיוחדים". במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים" החל מ-22 במאי 2016, עומד בראשות המחלקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לניהול ותפקידים מיוחדים, אבי ליכט.[31]

מחלקת ניהול ותפקידים מיוחדים עוסקת בשני תחומים נפרדים; תחום "עניינים מיוחדים" כולל את כלל הנושאים המורכבים והרגישים ביותר בהם נדרשת הכרעת היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף המחלקה כוללת את היחידה למשפט עברי בראשה עומד ד"ר מיכאל ויגודה. תחום "ניהול" בראשו עומדים זמר בלונדהיים ונעמי בנימיני הכולל אחריות כללית על תפקוד כלל המחלקות, ואחריות ישירה על יחידת חקיקת המשנה ויחידת "נוסח החוק".

משפט אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1950 מונה רפרנט ייעודי שתפקידו לעסוק בייעוץ במשפט אזרחי.[32] בשנת 1984 מונתה איילה פרוקצ'יה לממונה על ייעוץ ל"עניינים אזרחיים"[33] ובמקביל הוקמה מחלקה לחקיקה בענייני חוזים".[34] החל מ-27 באוקטובר 2013, עומד בראשות המחלקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי, ארז קמיניץ.[1]

המחלקה כוללת שלושה אשכולות: "אשכול אזרחי" העוסק בתחומי המשפט האזרחי ובהם דיני חוזים, תחום האשראי, שוק ההלוואות, תובענות ייצוגיות,[35] נזיקין, ירושה ועוד. "אשכול נדל"ן", העוסק בתחומי הנדל"ן והמקרקעין; ואשכול "קניין רוחני" העוסק בכלל היבטי הקניין הרוחני.

משפט ציבורי-חוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת "חקיקה" ההיסטורית עברה גלגולים רבים. במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי". החל מ-1 בינואר 2017, עומד בראשות המחלקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי, רז נזרי.[36]

המחלקה עוסקת במשפט חוקתי ובכלל זה בדיני שעת חירום וחוקים המסדירים את רשויות השלטון בישראל. בנושא המחלקה אחראית על תחום חופש המידע, סדרי דין ודיני משפחה.

משפט כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה הכלכלית-פיסקלית הוקמה בשנות ה-2000. במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה למשפט כלכלי". החל מ-1 בינואר 2017, עומד בראשות המחלקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט כלכלי, מאיר לוין.[37]

מדי שנה המחלקה מלווה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים. בעבר המחלקה הכלכלית הייתה שותפה לחקיקה "רפורמת התחרות בסלולר", חוק הריכוזיות, חוק המזון, פירוק רשות השידור, שכר הבכירים בחברות ציבוריות והסדרת המיסוי על חברות הגז. כיום המחלקה מקדמת את "חוק התאגידים הציבוריים" ואת "חוק העמותות". לפי המשנה הקודם שעמד בראשות המחלקה, המחלקה הכלכלית משתדלת מאוד "להצניע את המעורבות כדי לא לקחת את הקרדיט מהיוזמים.[38]"

משפט פלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978, הוקמה מחלקת "משפט פלילי". החל מ-1 ביוני 2017, עומדת בראשות המחלקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט פלילי, עמית מררי.[39]

המחלקה על כלל ההיבטים של המשפט הפלילי בישראל. במסגרת זו המחלקה מגישה חוות דעת על כל הצעת חוק הכוללת רכיש פלילי. המחלקה גם אחראית על היבטלים פליליים בינלאומיים כגון הסגרה ואמנות בתחום הפלילי. המחלקה קידמה חקיקה בנושאי סחר בבני אדם, עבריינות מין, סמים מסוכנים, איסור על הלבנת הון, פשיעה מאורגנת, עבירות טרור ואלימות במשפחה.

משפט בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת משפט בינלאומי הוקמה בשנת 2000, בשנת 2003 צורפה למחלקה "החטיבה לקשרי חוץ"[40] החל מ-27 באוקטובר 2013, עומד בראשות המחלקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי, רועי שיינדורף.[41]

המחלקה אחראית על הטיפול בכלל ההיבטים המשפטיים של המשפט הבינלאומי. במגדרת זו המחלקה מלווה כל הסכם בינלאומי עליו חותמת מדינת ישראל. המחלקה הבינלאומית היא המחלקה היחידה בייעוץ וחקיקה המשפטת גם כליטיגטורית של המדינה, וזאת בפני בתי דין זרים, גופי בוררויות בינלאומיים וגופי גישור בינלאומיים.

משפט ציבורי-מנהלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1950 מונה רפרנט ייעודי שתפקידו לעסוק בייעוץ במשפט מנהלי.[32] מחלקת "ייעוץ" עברה מאז גלגולים רבים. במהלך ארגון מחדש של ייעוץ וחקיקה שהושלם בשנת 2017, נקרא שם המחלקה "המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי". החל מ-21 בספטמבר 2012, עומדת בראשות המחלקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-מנהלי, דינה זילבר.[42]

המחלקה אחראית על תחום המשפט המנהלי, ובמסגרת זו מטפלת בתחום טוהר המידות בשירות הציבורי ותמיכה במוסדות ציבור. בנוסף המחלקה אחראית על תחום האתיקה. בעבר המחלקה יזמה את "פרויקט שלטון החוק ברשויות המקומיות".[43]

בינואר 2017 החליטו שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבטל את התחום הנפרד של יהודה ושומרון במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית על האכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.[44]

בסוף אוגוסט 2017 צימצמה הממשלה שנית את סמכויותיה בנושא מגדר והעבירה אותם למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.[45] עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".[46]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 החלטה מספר 2153 של הממשלה מיום 11.12.2016., באתר משרד ראש הממשלה. עד לאותה החלטה מונו המשנים ליועץ המשפטי לתקופת כהונה של 8 שנים
  2. ^ "משרד המשפטים בשנת ה-40 למדינת ישראל, עמוד 19, הוצאת משרד המשפטים 1988
  3. ^ "אורית קורן מונתה למשנה למזוז לענייני חקיקה"
  4. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 103, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "שנתון הממשלה" תשי"א, עמוד 123
  6. ^ 6.0 6.1 "שנתון הממשלה" תש"י, עמוד 129-130
  7. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 20, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  8. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 21, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  9. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 22, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  10. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 24, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  11. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 27, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  12. ^ 12.0 12.1 "פליקס פנחס רוזן וזמנו", עמוד 416,412, רות בונדי, הוצאת זמורה ביתן תש"ן-1990
  13. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 34, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  14. ^ 14.0 14.1 "ספר אורי ידין", עמוד 35, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  15. ^ 15.0 15.1 "ספר אורי ידין", עמוד 38, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  16. ^ "פליקס פנחס רוזן וזמנו", עמוד 417, רות בונדי, הוצאת זמורה ביתן תש"ן-1990
  17. ^ "פליקס פנחס רוזן וזמנו", עמוד 416, רות בונדי, הוצאת זמורה ביתן תש"ן-1990
  18. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 40, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  19. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 42, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  20. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 45, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  21. ^ "שנתון הממשלה" תש"י, עמוד 129
  22. ^ "משרד המשפטים בשנת ה-40 למדינת ישראל, עמוד 19–20, הוצאת משרד המשפטים 1988
  23. ^ 23.0 23.1 "שנתון הממשלה" תש"י, עמוד 139
  24. ^ "שנתון הממשלה" תשי"א, עמוד 122
  25. ^ 25.0 25.1 "שנתון הממשלה" תשי"א, עמוד 124
  26. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 31, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  27. ^ "ספר אורי ידין", עמוד 47, בעריכת אהרן ברק, הוצאת בורסי, ירושלים תש"ן
  28. ^ "שנתון הממשלה" תש"י, עמוד 130-131
  29. ^ "שנתון הממשלה" תשי"ב, עמוד 127
  30. ^ "מחלקה ראשונה", יואב יצחק, כרך א', עמוד 420
  31. ^ החלטה מספר 1464 של הממשלה מיום 22.05.2016, באתר משרד ראש הממשלה
  32. ^ 32.0 32.1 שנתון הממשלה תשי"א, עמוד 129
  33. ^ שנתון הממשלה" ,תשמ"ה, עמוד 512
  34. ^ שנתון הממשלה" ,תשמ"ה, עמוד 512
  35. ^ [1]
  36. ^ החלטה מספר 2151 של הממשלה מיום 11.12.2016, באתר משרד ראש הממשלה
  37. ^ החלטה מספר 2152 של הממשלה מיום 11.12.2016, באתר משרד ראש הממשלה
  38. ^ עורכי הדין שהממשלה לא זזה מטר בלעדיהם
  39. ^ החלטה מספר 2655 של הממשלה מיום 21.05.2017, באתר משרד ראש הממשלה
  40. ^ משרד המשפטים
  41. ^ החלטה מספר 826 של הממשלה מיום 27.10.2013, באתר משרד ראש הממשלה
  42. ^ החלטה מספר 5093 של הממשלה מיום 09.09.2012, באתר משרד ראש הממשלה
  43. ^ הכירו: עורכי הדין שמשפיעים על הנושאים הכי רגישים בחברה הישראלית
  44. ^ שלמה פיוטרקובסקיסמכויות דינה זילבר מצטמצמות, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2017.
  45. ^ אבישי גרינצייג, הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים', 24 באוגוסט 2017, באתר כיפה.
  46. ^ רויטל חובלבפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017.