טיפול זוגי
טיפול זוגי הוא תחום טיפול נפשי המתייחס לחשיבות הגבוהה של מערכות יחסים בחייו של האדם. מטרת הטיפול הזוגי היא לשפר מערכות יחסים רומנטיות ולפתור קונפליקטים בין אישיים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייעוץ נישואין מקורו בגרמניה בשנות העשרים כחלק מתנועת האיגניקה.[2][3] המכונים הראשונים לייעוץ נישואין בארצות הברית החלו בשנות ה-30 של המאה ה-20, בין השאר כתגובה למרכזי הייעוץ הרפואיים לנישואין לטיהור גזעי בגרמניה. הוא קודם על ידי איגניקאים אמריקאים בולטים כמו פול פופנו, שניהל את המכון האמריקאי ליחסי משפחה עד 1976,[4] ורוברט לאטו דיקינסון, ועל ידי תומכי מניעת הריון כמו אברהם והאנה סטון, שכתבו מדריך נישואין בשנת 1935 והיו מעורבים בהורות מתוכננת.[2] מייסדות אחרות בארצות הברית כוללות את לנה לוין ומרגרט סנגר.[5]
רק בשנות ה-50 החלו מטפלים לטפל בבעיות פסיכולוגיות בהקשר של המשפחה. ייעוץ זוגי כשירות דיסקרטי ומקצועי הוא אפוא תופעה חדשה. עד סוף המאה ה-20, עבודת הייעוץ למערכות יחסים מולאה באופן לא רשמי על ידי חברים קרובים, בני משפחה או מנהיגים דתיים מקומיים. פסיכיאטרים, פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים עסקו לאורך ההיסטוריה בעיקר בבעיות פסיכולוגיות אינדיבידואליות במסגרת רפואית ופסיכואנליטית.[6]
עם המודרניזציה או ההתמערבות הגוברת בחלקים רבים של העולם והמעבר המתמיד לעבר משפחות גרעיניות מבודדות, המגמה היא לכיוון יועצי יחסים מיומנים ומוסמכים או מטפלים זוגיים.[7]
תחום הטיפול הזוגי בישראל מתפתח. בשנת 1977 נוסדה האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובזוגיות, שמטרתה לקדם ולפתח את תחום הטיפול הזוגי והמשפחתי. בין חלוצי הטיפול הזוגי בישראל ניתן למצוא את זאב סגל, סינטיה כראל ויעל גירון.[8]
עקרונות בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההערכה היא כי אחד מכל חמישה זוגות נשואים בארצות הברית חווה מצוקה במהלך הנישואים וכי יותר מ-40% זוגות נשואים טריים מתגרשים. אתגרים עם חיבה, תקשורת, חילוקי דעות ופחדים מגירושין הם חלק מהסיבות הנפוצות ביותר לכך שזוגות פונים לעזרה. זוגות שאינם מרוצים ממערכת היחסים שלהם יכולים לפנות למגוון מקורות לעזרה, כולל קורסים מקוונים, ספרי עזרה עצמית, ריטריטים, סדנאות וייעוץ זוגי.[9]
לפני שניתן להתחיל להבין מערכת יחסים בין אנשים, חשוב להכיר בכך שלכל אדם, כולל היועץ, יש אישיות, תפיסה, דעות, סט ערכים והיסטוריה ייחודיים. פרטים במערכת היחסים עשויים לדבוק במערכות ערכים שונות. משתנים מוסדיים וחברתיים (כמו קבוצה חברתית או דתית, וגורמים קולקטיביים אחרים) המעצבים את אופיו והתנהגותו של האדם, נלקחים בחשבון בתהליך הייעוץ והטיפול. ההנחה בייעוץ-יחסים, היא שזה מועיל באופן מהותי עבור כל המשתתפים לתקשר אחד עם השני, ועם החברה בכללותה עם כמויות אופטימליות של קונפליקט. נראה כי כישורי פתרון הקונפליקטים של בני זוג מנבאים שיעורי גירושין.[10]
בכל סוגי הטיפולים הזוגיים ישנם מספר עקרונות בסיסיים לפיהם יש לפעול, עקרונות אלו מהווים כגורמים משותפים בין סוגי הטיפול:[1][11]
- שינוי התפיסה של מערכת היחסים: זוגות במצוקה בדרך כלל נכנסים לטיפול מתוך אמונה שבני זוגם אשמים בבעיות היחסים שלהם. לדוגמה, בני זוג יכולים להיתפס כ"נזקקים מדי" או "קרים ולא אכפתיים", אמונות אלו מובילות בקלות למסקנה שבעיות ביחסים ייפתרו אם רק המטפל "יתקן" את בני זוגם. אחת המשימות החשובות בטיפול זוגי היא להעביר המשגה זו מהתמקדות בגורמים הנתפסים כיציבים ולא רצויים בתוך כל אדם להתמקדות בדינמיקה האינטראקציונית בין בני זוג. במילים אחרות, כל הטיפולים הזוגיים כוללים ניסיון כלשהו להגביר את המודעות לכך שההתנהגויות והרגשות של כל אדם מושפעים מפעולותיו של בן הזוג, ושדפוסי התנהגות כרוניים ומטרידים בדרך כלל מחוזקים הדדית על ידי שני בני הזוג. שינוי זה בקשב ובמודעות נועד להפחית את האשמת בני הזוג ולאפשר לזוגות להעביר את המיקוד שלהם למטרות שהם יכולים להתמודד איתן כצוות.
- שינוי התנהגויות לא יעילות: זוגות הפונים לטיפול מדווחים תמיד על דפוסי התנהגות מטרידים. התנהגויות אלה יכולות לנוע בין התעללות פיזית ומילולית, לוויכוחים מילוליים תכופים, או לפעולות עדינות יותר כגון ריחוק ונסיגה. התערבות מוקדמת חשובה בכל הטיפולים הזוגיים ותפקידה לזהות דפוסי התנהגות אלה על מנת להפחית או לשנות אותם בדרך כלשהי.
- הימנעות מהתנהגות פרטית: התנהגות לא יעילה מונעת בדרך כלל על ידי רגשות חזקים אצל אחד מבני הזוג או שניהם. עם זאת, בני זוג עשויים שלא לדון בחוויות רגשיות אלה או, בדרך כלל, הם יביעו רק רגשות נגישים או מעצימים כגון כעס או התגרות. רגשות עדינים יותר החושפים פגיעות כגון פחד, פגיעה או דחייה נוטים פחות לבוא לידי ביטוי וייתכן שאפילו לא יבחינו בהם או יכירו בהם באופן פרטי (למשל חוסר רצון לקבל את העובדה שאדם מרגיש תלוי בבן זוגו ופחד שבן הזוג יעזוב). יצירת סביבה בטוחה המטפחת מודעות וביטוי של רגשות עדינים היא לעיתים קרובות מרכיב מרכזי בטיפול זוגי.
- שיפור התקשורת: בנוסף להבעת רגשות, דפוסי תקשורת כלליים יותר הם בדרך כלל היעד העיקרי של הטיפול. הן מיומנויות הבעה והן מיומנויות הקשבה, כמו גם מיומנויות פתרון בעיות, מטופלות בדרך כלל עם המטרות הכלליות של שיפור היכולות של בני הזוג להביע את עצמם בדרכים מלאות ואינטימיות יותר מבחינה רגשית; כמו גם להקשיב זה לזה בדרכים המאפשרות הבנה מוגברת; ובמידת הצורך, לפתח פתרונות קונקרטיים לבעיותיהם.
- קידום חוזקות: על אף שזוגות נכנסים לעיתים קרובות לטיפול ממוקדים במה שהם מעוניינים להפסיק במערכת היחסים שלהם, משימה מרכזית של מטפלים זוגיים היא להבין מה כל אחד מבני הזוג רוצה יותר, תוך שימוש בחוזקות הקיימות של בני הזוג כדי להגביר את התדירות והבולטות של התנהגויות רצויות אלה.
סוגי טיפול בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן מספר גישות לטיפול זוגי.
טיפול פסיכודינמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול זוגי פסיכודינאמי הוא יישום של התיאוריה הפסיכודינמית. הוא שואב מניסיונו של המטפל בהתמודדות אל מול מערכות יחסים, בין אם בטיפול באינדיבידואל, בקבוצה או במשפחה. המטפל הזוגי הפסיכודינאמי נחשף למנגנוני ההגנה והחרדות של בני הזוג. הגרסה הבולטת ביותר של הטיפול הדינאמי בבני הזוג היא תחת גישת יחסי האובייקט, המבוססת על ההעברה והעברה נגדית כמנגנונים בסיסיים. תחת גישה זו נמצאת התיאוריה של מלאני קליין, הדוגלת בכך שאנשים משליכים חלקים מעצמם אל אחרים. חלקים אלו הם אספקטים אישיותיים של האדם שהוא עצמו לא מסוגל להתמודד איתם. המטפל מפרש את הבסיס הרגשי של הקשר. טיפול זוגי בגישת יחסי האובייקט מאפשר למטפלים פסיכודינאמיים להבין את תהליך החשיבה הלא מודע של בני הזוג ולספק החזקה והכלה רגשיים אשר יטיבו עם בני הזוג.[12]
טיפול קוגניטיבי התנהגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול CBT זוגי, או CBCT הוא טיפול אשר פעמים רבות מיושם כגישה טיפולית קצרה, עם טווח של כ-20 פגישות שבועיות, אם כי המטפל יכול להוסיף מועדי פגישה במקרה הצורך, כך שמשך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לחומרת הבעיות התפקודיות. בטיפול מסוג זה המטפל ובני הזוג מציבים מטרות הן ברמת ה"מיקרו", למשל קביעת דייט לילי שבועי לבני הזוג, והן ברמת ה"מאקרו" למשל, העלאת רמת האינטימיות הכוללת של בני הזוג. בין 2 ל-3 המפגשים הראשונים בטיפול מוקדשים להערכה. המטרות העיקריות של ההערכה בטיפול זה הינן:
- לזהות את החששות שהובילו את בני הזוג לפנות לטיפול.
- להבהיר מאפיינים של הפרט, בני הזוג והסביבה שבתורם משפיעים על דאגותיהם.
- לקבוע האם טיפול זה אכן מתאים לטיפול בחששות אלו.
המטפל קובע את רמת המוטיבציה של כל אחד מבני הזוג להמשיך את הקשר. אם בני הזוג מחליטים שטיפול משותף אינו יעיל, תיתכן תוכנית חלופית כגון טיפול פרטני לאחד מבני הזוג או לשניהם.[13]
טיפול ממוקד רגש[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול ממוקד רגש לזוגות (EFCT) מבוסס על תאוריית ההיקשרות ומשתמש ברגש כמטרה וכסוכן של שינוי. רגשות מחיים את העבר בדפוסי אינטראקציה נוקשים, היוצרים ומשקפים מצבים רגשיים סופגים. גישה זו פותחה על ידי סו ג'ונסון, והיא מתבססת על כך שזוגות נמצאים באיזשהו מעגל שלילי, בו בני הזוג נוטים לריב שוב ושוב. הגישה דוגלת בכל ששימוש במנגנון הגנה של אחד מבני הזוג מפעיל את מנגנוני ההגנה של האדם השני, לכן יש ליצור מרחב בטוח בו בני הזוג יוכלו להביע את רגשותיהם ללא שיפוטיות ובצורה כנה ואמיתית. מטרת הטיפול היא לסייע לזוגות להבנות מחדש את ההיבטים השונים במערכת היחסים שלהם בכדי להעצים את ההתקשרות הבטוחה בקשר.[14]
מחקר בטיפול הזוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגישה הנחקרת ביותר לטיפול זוגי היא טיפול זוגי התנהגותי.[15] זהו טיפול מבוסס היטב למחלוקת בחיי הנישואין.[16] צורת טיפול זו התפתחה למה שמכונה כיום טיפול זוגי התנהגותי אינטגרטיבי. נראה כי טיפול זוגי התנהגותי אינטגרטיבי יעיל עבור 69% מהזוגות בטיפול, בעוד שהמודל המסורתי היה יעיל עבור 50-60% מהזוגות.[17] במעקב של חמש שנים, רמת האושר מהנישואין של 134 זוגות שהשתתפו בטיפול זוגי התנהגותי אינטגרטיבי או בטיפול זוגי מסורתי הראה כי 14% ממערכות היחסים נותרו ללא שינוי, 38% התדרדרו ו-48% השתפרו או התאוששו לחלוטין.[18]
טיפול זוגי פסיכודינמי יעיל בהפחתת מצוקה זוגית נלווית ומצוקה פסיכולוגית מתחילת הטיפול ועד סופו. טיפול זה משמש כהתערבות יעילה למצוקה אישית וזוגית כמו כל טיפול זוגי אחר.[19]
במחקר שנערך על טיפולי EFCT, נמצא כי התערבות זו שיפרה את שביעות הרצון של המטופלים מנישואיהם, בנוסף, לאחר מעקב לאורך זמן נמצא כי השיפור נותר יציב.[20]
במטא-אנליזה שנערכה בכדי לבחון את יעילות הטיפול הזוגי, נמצא כי לטיפול זה ישנן השפעות משמעותיות על תחומי מפתח, הכוללות תקשורת, אינטימיות רגשית והתנהגות זוגית. בנוסף, לטיפול יש השפעה רבה על שביעות רצון כללית מהזוגיות.[19]
מטופלים הומוסקסואליים ובי-סקסואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאוריות פסיכולוגיות שונות ממלאות תפקיד חשוב בקביעת מידת יעילותו של ייעוץ זוגי, במיוחד כאשר מדובר בלקוחות הומוסקסואלים וביסקסואלים. חלק מהמומחים מתייחסים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי ככלי המועדף להתערבות, בעוד שרבים מסתמכים על טיפול קבלה ומחויבות או טיפול קוגניטיבי אנליטי.[21] רוב סוגיות היחסים מתחלקות באופן שווה בין זוגות ללא קשר לנטייה מינית, אך לקוחות להט"בים נאלצים להתמודד גם עם הטרונורמטיביות, הומופוביה, ביפוביה ואפליה חברתית-תרבותית ומשפטית.[22] לעיתים קרובות, לזוגות חד מיניים אין מודלים רבים לחיקוי של מערכות יחסים מוצלחות כמו לזוגות מאותו המין. בתחומי שיפוט רבים, זוגות להט"בים מסורים המעוניינים במשפחה אינם מקבלים גישה לרבייה בסיוע, אימוץ ואומנה, כך שהם נותרים חשוכי ילדים, מרגישים דחויים וחריגים. ייתכנו בעיות עם סוציאליזציה של תפקידים מגדריים שאינן משפיעות על זוגות מהמין השני.[23]
בשל השינויים הרבים ביחס למגוון הרחב של הזוגיות, ניסוחים והנחיות לטיפול יהיו חייבים להתעדכן תחת פריזמה חדשה. כיום כמעט כל הגישות התאורטיות לטיפול זוגי מתייחסות גם לזוגות חד מיניים, וכן רובן אף כוללות את העולם הרחב יותר של מיניות במערכות יחסים רומנטיות. הרחבת קהל היעד של הטיפול הזוגי חשפה הנחות תלויות תרבות והובילה להתקדמות בפיתוח והעברת המודלים המרכזיים של הטיפול הזוגי.[24] התקדמות התחום מתבטאת גם בעובדה שהמונח "ייעוץ נישואין" הוחלף ב"טיפול זוגי", כדי לכלול אנשים שאינם נשואים או כאלה המקיימים יחסים חד-מיניים.[25]
טיפול זוגי בקהילת מתמודדי נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן אוכלוסיות מסוימות שעבורן יש למצוא דרך להתאים את הטיפול הזוגי בכדי שייטיב איתן ככל הניתן. על כן יש לנסות למצוא דרך להתאים את הטיפול הזוגי לקהילת מתמודדי הנפש. מחקרים תיעדו את יעילותן של התערבויות זוגיות למגוון רחב של הפרעות רגשיות והתנהגותיות, הכוללות התמכרות לאלכוהול ושימוש בחומרים, הפרעות מצב רוח, סכיזופרניה והפרעת דחק פוסט טראומטית.[26]
התמכרות לאלכוהול ושימוש בחומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרעות מסוג זה הן ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסייה. טיפול זוגי התנהגותי בהפרעות אלו שואף לשנות דפוסי אינטראקציות משפחתיות וחברתיות בכדי לייצר מרחב משפחתי יציב יותר לפקחות, כמו גם שיפור התקשורת והעצמת פעילויות חיוביות.[26] במחקר שנערך בקרב אנשים עם התמכרות לאלכוהול נמצא כי טיפול זוגי התנהגותי שיפר את מערכות היחסים של המשתתפים ובנוסף הפחית את כמות צריכת האלכוהול שלהם.[27]
הפרעות מצב רוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסויים קליניים הראו כי התערבויות זוגיות התנהגותיות לדיכאון המדגישות חילופי התנהגות, מיומנויות תקשורת ופתרון בעיות, והתערבויות קוגניטיביות יעילות בהקלה על תסמיני דיכאון כאשר הן ניתנות לזוגות במצוקה זוגית עם בן זוג מדוכא. יתר על כן, בהשוואה לטיפולים פרטניים, לטיפול התנהגותי זוגי יש יתרון מצטבר של שיפור שביעות הרצון הכוללת ממערכות יחסים. טיפול זוגי משותף המשלב מרכיבים של פסיכותרפיה בינאישית לדיכאון שמטרתו לסייע לאנשים מדוכאים להבין טוב יותר ולנהל משא ומתן על היחסים הבין-אישיים שלהם הוכח כיעיל בטיפול בדיכאון.[26] במחקר נוסף בקרב מאובחנים בדיכאון נמצאו השפעות חיוביות מובהקות של טיפול זוגי מוכוון שיתוף ביחס להבעת רגש. בפרט, נמצא כי טיפול זה הפחית את כמות הביקורת המופנית מבני זוג כלפי בני זוגם המדוכאים.[28]
סכיזופרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היבט שנפגע בצורה החמורה ביותר בניהול מערכת יחסים בריאה בהפרעה זו הוא היבט המיניות. במחקר שנערך בקרב אנשים הלוקים בסכיזופרניה נמצא כי למערכות היחסים הזוגיות יש משמעות רבה עבורם, שכן הן מייצגות תמיכה ושגרה בריאה. במחקר זה נמצא כי בני הזוג של הסכיזופרן חוו קושי בהבעת סובלנות כלפי בני זוגם, כמו גם סטיגמטיזציה. בנוסף, הם תיארו את מערכות היחסים שלהם כנטולות מיניות, וקרובות יותר ליחסים בין אחים או חברים קרובים, זאת כיוון שלרוב לא היו יחסי מין במערכות יחסים אלו.[29]
הפרעת דחק פוסט טראומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוקד של טיפול ממוקד רגש הוא ליצור ביטחון בהתקשרות במערכות יחסים רומנטיות על ידי הגברת הביטחון הרגשי וההיענות, אשר מתאים היטב לסיוע לחיילים משוחררים עם PTSD ובני זוגם להתמודד עם הרגשות המצערים הטבועים בחוויות הקשורות למלחמה במהלך פריסה ושילוב מחדש עם המשפחה.[26] ייתכן שבאמצעות טיפול זה, חיילים משוחררים שיפרו את יכולתם להתמודד עם הסימפטומים שלהם בהקשר של מערכת היחסים הזוגית שלהם ולא הפחתה בתדירות ובעוצמת הסימפטומים כשלעצמם.[30]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי
- טיפול זוגי, אתר בטיפולנט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Kyle R. Stephenson, Kieran Sullivan, Andrew Christensen, Couple therapy, Editor(s): Howard S. Friedman, Charlotte H. Markey, Encyclopedia of Mental Health (Third Edition), Academic Press,2023, Pages 504-515, ISBN 9780323914987, https://doi.org/10.1016/B978-0-323-91497-0.00034-5.
- ^ 1 2 Wendy Kline, Building a Better Race: Gender, Sexuality, and Eugenics from the Turn of the century.
- ^ Abraham Stone, Marriage Education and Marriage Counseling in the United States.
- ^ Jill Lepore, The rise of marriage therapy, and other dreams of human betterment., The New Yorker, 29 March 29, 2010.
- ^ "Lena Levine". www.jewishvirtuallibrary.org. Retrieved 2021-06-19.
- ^ Nichols & Schwartz, Family Therapy: Concepts and Methods. Fourth edition. Allyn & Bacon
- ^ Stewart v Layton (1992) 111 ALR 687
- ^ האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי - הסמכת מטפלים ומדריכים בטיפול זוגי (mishpaha.org.il)
- ^ Doss, Brian D.; Rhoades, Galena K.; Stanley, Scott M.; Markman, Howard J. (January 2009). "Marital Therapy, Retreats, and Books: The Who, What, When, and Why of Relationship Help-Seeking". Journal of Marital and Family Therapy. 35 (1): 18–29. doi:10.1111/j.1752-0606.2008.00093.x. PMID 19161581.
- ^ Sternberg, J. "Satisfaction in close relationships", Guilford Press, 1997, p. 344
- ^ Benson, L. A., McGinn, M. M., & Christensen, A. (2012). Common principles of couple therapy. Behavior therapy, 43(1), 25-35.
- ^ Scharff, D. E., & Scharff, J. S. (Eds.). (2018). Psychoanalytic couple therapy: Foundations of theory and practice. Routledge.
- ^ Baucom, D. H., Epstein, N. B., LaTaillade, J. J., & Kirby, J. S. (2008). Cognitive-behavioral couple therapy. Clinical handbook of couple therapy, 4, 31-72.
- ^ Johnson, Sue. "Books - Dr. Sue Johnson". www.drsuejohnson.com. Retrieved 31 December 2018.
- ^ Chapman and Compton: (2003) From Traditional Behavioral Couple Therapy to Integrative Behavioral Couple Therapy: New Research Directions The Behavior Analyst Today, 4 (1), 17 - 25 BAO
- ^ O'Donohue, W. and Ferguson, K.E. (2006): Evidence-Based Practice in Psychology and Behavior Analysis. The Behavior Analyst Today, 7(3) 335 - 347 BAO
- ^ Christensen A, Atkins DC, Yi J, Baucom DH, & George WH. (2006). The couple and individual adjustment for 2 years following a randomized clinical trial comparing traditional versus integrative behavioral couple therapy. J Consult Clin Psychol. 74(6):1180-91
- ^ Christensen A., Atkins D.C., Baucom B., Yi J. (2010). "Marital status and satisfaction five years following a randomized clinical trial comparing traditional versus integrative behavioral couple therapy". Journal of Consulting and Clinical Psychology. 78 (2): 225–235. doi:10.1037/a0018132. PMID 20350033.
- ^ 1 2 Hewison, D., Casey, P., & Mwamba, N. (2016). The effectiveness of couple therapy: Clinical outcomes in a naturalistic United Kingdom setting. Psychotherapy, 53(4), 377.
- ^ Beasley, C. C., & Ager, R. (2019). Emotionally focused couples therapy: A systematic review of its effectiveness over the past 19 years. Journal of evidence-based social work, 16(2), 144-159.
- ^ "Psychotherapies". www.nimh.nih.gov. Retrieved 2015-11-27.
- ^ Jerry J. Bigner (Editor), Joseph L. Wetchler (Editor), Relationship Therapy with Same-Sex Couple 2004
- ^ Bigner, J., Wetchler, J. L. (2014). Relationship Therapy with Same-Sex Couples. ארצות הברית: Taylor & Francis.
- ^ Lebow, J., & Snyder, D. K. (2022). Couple therapy in the 2020s: Current status and emerging developments. Family process, 61(4), 1359-1385
- ^ Couples Therapy.The Harvard Mental Health Letter. Gale Group Inc.2007
- ^ 1 2 3 4 Snyder, D. K., Castellani, A. M., & Whisman, M. A. (2006). Current status and future directions in couple therapy. Annu. Rev. Psychol., 57, 317-344.
- ^ McCrady, B. S., Wilson, A. D., Muñoz, R. E., Fink, B. C., Fokas, K., & Borders, A. (2016). Alcohol‐focused behavioral couple therapy. Family process, 55(3), 443-459.
- ^ Bodenmann, G., Plancherel, B., Beach, S. R., Widmer, K., Gabriel, B., Meuwly, N., ... & Schramm, E. (2008). Effects of coping-oriented couples therapy on depression: a randomized clinical trial. Journal of consulting and clinical psychology, 76(6), 944
- ^ Östman, M., & Björkman, A. C. (2013). Schizophrenia and relationships: the effect of mental illness on sexuality. Clinical Schizophrenia & Related Psychoses, 7(1), 20-24.
- ^ Weissman, N., Batten, S. V., Rheem, K. D., Wiebe, S. A., Pasillas, R. M., Potts, W., ... & Dixon, L. B. (2018). The effectiveness of emotionally focused couples therapy with veterans with PTSD: A pilot study. Journal of Couple & Relationship Therapy, 17(1), 25-41.
