יירגן שטרופ
 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1895 דטמולד, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| הוצאה להורג |
6 במרץ 1952 (בגיל 56) ורשה, הרפובליקה העממית הפולנית  |
| שם לידה |
Josef Stroop |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
ואפן אס אס |
| תקופת פעילות |
מ-1914 |
| דרגה |
 גרופנפיהרר |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| השקפה דתית |
קתוליות לאפסדית |
| מספר ילדים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 צלב הברזל דרגה ראשונה | |
  | |
יירגן שטרוֹפ (בגרמנית: Jürgen Stroop, נולד יוזף שטרופ; 26 בספטמבר 1895 – 6 במרץ 1952) היה קצין בכיר באס אס ופושע מלחמה נאצי שפיקד על דיכוי מרד גטו ורשה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוזף שטרופ נולד בדטמולד, גרמניה, לאב שוטר. שטרופ זכה רק להשכלה בסיסית, ובשאר הזמן עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבד למחייתו. כאשר היה בן 19, פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא מיהר להתנדב לכוחות הגרמניים. בצבא עצמו הגיע עד דרגת המש"ק של סגן-סמל סגל (מקביל פחות או יותר לסמל ראשון). עם סיום המלחמה חזר לעבודתו הקודמת במנהל המקרקעין.
ב-1932 הצטרף שטרופ לשורות המפלגה הנאצית והאס אס. ב-1933 החלה הנסיקה בקריירה הפוליטית שלו, והוא מונה למפקד כוחות הסיוע של משטרת גרמניה. בתוך שנה הוא הועלה מדרגת אוברשארפיהרר (סמל) להאופטשטורמפיהרר (סרן). בעקבות הקידום שירת במפקדות האס אס במינסטר ובהמבורג. באביב 1938 הוא קודם בשנית, לדרגת שטנדרטנפיהרר (אלוף-משנה). לאחר הפלישה לפולין ופרוץ מלחמת העולם השנייה, הוצב שטרופ כמפקד כוחות האס אס בעיירה במרכז פולין. במאי 1941 הוא שינה את שמו הפרטי מיוזף ליירגן, הן על שם בנו הבכור שנפטר חמישה ימים לאחר לידתו בשנת 1933, והן מסיבות אידאולוגיות ("יוזף" היה בעל צלצול נוצרי-תנ"כי, בניגוד ל"יירגן" הגרמני הטהור). קודם לכן אשתו ילדה את בתו רנטה ובשנת 1936 נולד בנו אולאף.
באפריל 1943, לאחר פעולותיו המוצלחות נגד פרטיזנים בברית המועצות, מונה שטרופ על ידי היינריך הימלר למפקד האס אס והמשטרה במחוז ורשה והועלה לדרגת גרופנפיהרר.במהלך כהונתו כמפקד המחוז, פרץ בגטו מרד גטו ורשה.
לאחר שראה כי ההתנגדות היהודית קשה, החליט שטרופ לשרוף את הגטו עד היסוד, בניין אחר בניין. בפעולות שיזם נהרגו אלפים מיהודי הגטו ומרבית אלו ששרדו את השריפה נשלחו להשמדה.
על-פי דיווחו של שטרופ נלכדו בגטו בזמן המרד 50,065 יהודים; כ-14,000 מהם נורו במקום או גורשו לטרבלינקה וכ-5,000 נספו בשרפת הגטו. למרות שהמתמטיקה של שטרופ אינה ברורה, אפשר להניח כי כ-30,000 מכ-40,000 היהודים שהיו בגטו ערב המרד שולחו למחנות – מיעוטם לטרבלינקה ומרביתם למיידנק, פוניאטוב (Poniatow) וטרווניקי (Trawniki); עוד כ-10,000 יהודים נהרגו במהלך המרד בהוצאות המוניות להורג או בשרפות גדולות[1].
ב-16 במאי 1943 שלח שטרופ הודעה למפקדו פרידריך וילהלם קריגר, שכללה דו"ח מסכם על חיסול הגטו אשר נקרא: 'Es gibt keinen jüdischen Wohnbezirk in Warschau mehr' ('הרובע היהודי בוורשה איננו עוד').[2][3]
לאחר דיכוי המרד מונה שטרופ לתפקיד דומה ביוון, תפקיד שמילא בין ספטמבר לנובמבר 1943. עד סיום הקרבות היה מפקד כוחות המשטרה והאס אס באזור הריין.
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטרופ הועמד לדין במסגרת משפטי דכאו. הוא נמצא אשם בפשעי מלחמה, על הוצאתו להורג של שבוי מלחמה, ונידון למוות.
לאחר תום משפטו הוא הוסגר לפולין כדי לעמוד לדין על חיסול גטו ורשה[4] ונידון למוות בבית המשפט המחוזי בוורשה, ב-23 ביולי 1951. הוא הוצא להורג במקום ביצוע פשעיו בוורשה ב-6 במרץ 1952.
בעת חקירתו של שטרופ בפולין, חלק עמו את תא המאסר אסיר פוליטי פולני בשם קז'ימייז' מוצ'רסקי. הוא ניהל שיחות ארוכות עם שטרופ, ולאחר שחרורו העלה אותן על הכתב בספרו "שיחות עם תליין", המנסה לחדור לנבכי נפשו של רוצח המונים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קזימיז' מוצ'ארסקי, שיחות עם תליין, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 1979.
- משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009.
- יוסף קרמיש, מרד גטו ורשה בעיני האויב. הדוח"ות של יירגן שטרופ, הוצאת יד ושם, 1966.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יירגן שטרופ, ברשת החברתית Goodreads- קטעים מתוך דו"ח שטרופ, באתר יד ושם
- דיווחו של שטרופ מיום ה-27.4.1943, באתר מורשת
- אוסף שטרופ, באתר יד ושם
יורגן שטרופ (1895-1952), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האנציקלופדיה של הגטאות הערך ורשה (Warsaw), באתר יד ושם
- ^ ראו: אוסף שטרופ, באתר יד ושם.
- ^ צילום המברק מ-16 במאי הממוען משטרופ לקריגר, באתר להיסטוריה של השואה.
- ^ מחריבי גיטו ורשה - למשפט בפולין, המדינה, 10 באוגוסט 1948
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |