יישובי הכוכבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יישובי הכוכבים (או בשם התוכנית להקמתם: תוכנית הכוכבים) הם יישובים שהוקמו בישראל בשנות התשעים לאורך הקו הירוק. יישובי הכוכבים היו יוזמה של אריאל שרון, שר הבינוי והשיכון באותה התקופה. בתחילה כללה התוכנית הקמה של 7 ערים חדשות, כאשר לבסוף הוקמו 9 יישובים חדשים בגדלים שונים. מיקום היישובים החדשים נועד להיות על גבול הקו הירוק הסמוך למרכז הארץ ולאזור השרון. מטרתה של התוכנית הייתה טשטוש ההבחנה שיצר הקו הירוק על ידי הקמה של יישובים יהודיים, עליו או מצדדיו. מרבית היישובים נבנו בבנייה כפרית ופרברית והיוו אפשרות לדיור זול לזוגות צעירים.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמת היישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון "תוכנית הכוכבים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ציר הגבעות נערכה בשנת 1991 על ידי צוות תכנון בראשותו של המתכנן האזורי נחום דונסקי והוזמנה על ידי משרד הבינוי והשיכון והעומד בראשו אריאל שרון. התוכנית הציעה להקים 12 יישובים חדשים ולהרחיב יישובים קיימים ביניהם.

  • יצירת מסגרת יישובית מסיבית לאורך הקו הירוק שתתפקד כמערכת אזורית כוללת שתשלב יחד אתרי מגורים, תעסוקה, שירותים, תחבורה, נופש ומערכות תשתית מנחל עירון בצפון ועד לאזור מודיעין בדרום.
  • הקלת העומס על המערכת החופית הקיימת מצד שימושי קרקע שונים ומנוגדים לעיתים.
  • שילוב המערכת החדשה של ציר הגבעות במערכת החופית האינטנסיבית הקיימת.
  • לטענת עיתונאים מסוימים, מטרה בלתי רשמית של התוכנית הייתה לטשטש את הקו הירוק על ידי הקמת יישובים יהודיים משני צדדיו ולפעמים אף עליו,[3] יחד עם עצירת ההתפתחות ומניעת יצירת רצף בין יישובים ערביים.[4]

רשימת היישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם היישוב שנת הקמה סוג הרשות המקומית פרטים נוספים
אלעד 1998 עיר הוכרזה כעיר בשנת 2006.
בת חפר 1996 יישוב קהילתי
חריש 1982 מועצה מקומית חריש אוחדה בשנת 1992 עם קציר והופרדה ממנו בשנת 2012 כאשר יעודה הוא להיות עיר מרכזית וגדולה באזור.
כוכב יאיר 1986 היישוב אוחד עם צור יגאל בשנת 2003 למועצה המקומית "כוכב יאיר צור יגאל".
לפיד 1996 יישוב קהילתי
מודיעין 1996 עיר אוחדה יחד עם מכבים-רעות בשנת 2003.
מכבים-רעות 1985 ועד רובע עירוני אוחד יחד עם מודיעין בשנת 2003.
מתן 1995 יישוב קהילתי
צור יגאל 1994 היישוב אוחד עם כוכב יאיר בשנת 2003.
צורן 1997 יישוב קהילתי אוחד עם קדימה בשנת 2003 למועצה המקומית "קדימה-צורן".
קציר 1982 יישוב קהילתי אוחד בשנת 1992 עם חריש והופרד ממנה בשנת 2012.
שוהם 1993 מועצה מקומית

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת עריכת התוכנית נמצאו בהכנה בשטח ציר הגבעות, מספר גדול של תוכניות מפורטות להקמת יישובים חדשים ללא כל תיאום ביניהם. חלקן של תוכניות אלה היו כבר בשלבי ביצוע שונים. כן התוכנית שרתה ראשית מטרות פוליטיות ולאחר מכן, את צורכי הדיור.[5]

התוכנית סייעה למעשה לתהליך הפרבור המרוחק ועל ידי כך הגדילה את הפערים החברתיים במדינת ישראל. בנוסף, המעבר ליישובי הפרברים המרוחקים בישראל, לא נבע כתוצאה מביזור של מקומות תעסוקה אל יישובי השוליים. ביזור כזה לא התבצע במלואו עד היום.[דרושה הבהרה]

לטענת מבקרי התוכנית, המעבר של קבוצות אוכלוסייה מהמעמד הבינוני-גבוה לפרברים המרוחקים מחריף את תהליך הסגרגציה בחברה הישראלית.[דרוש מקור]

בבדיקה שנעשתה עולה כי מידת שביעות הרצון של התושבים מביתם החדש בדרך כלל גבוהה. השירותים המסופקים על ידי המדינה לעומת זאת, לוקים בחסר.

  • תושבים רבים התלוננו על חוסר תחבורה ציבורית וציינו כי בשל תדירותה הנמוכה הם אינם משתמשים בה כלל.
  • הקמת יישובי ציר הגבעות קדמה להקמת אזורי התעסוקה, מכאן שהמעבר ליישובים אלה לא נבע משיקולים של ביזור תעסוקה. כתוצאה מכך היקף היוממות למרכז ולערים סמוכות אחרות גבוה מאוד ומתבצע בעיקר ברכב פרטי. מרכזי התעסוקה המובטחים מוקמים לאיטם רק כעת וניתן להבחין במגמה של העתקת מקום העבודה לקרבת היישוב.
  • קיים סינון תושבים בהליך קליטתם של מועמדים ליישובים הקהילתיים, והסינון הוא בראש ובראשונה כלכלי אך נושא גם מאפיינים חברתיים. במרבית היישובים אין רצון להגדיל את כמות המשפחות כדי לאפשר להם המשך שליטה על אופי היישוב. עם זאת, בשל המצב הביטחוני, הם תומכים בהוספת אוכלוסייה יהודית לאזור, ביישובים אחרים.
  • טענות להרחבת הפערים החברתיים בין היישובים החדשים לערים הוותיקות כגון רמלה, ולוד.[6][7]
  • תוכנית המתאר הארצית 35 מתנגדת להקמת יישובים אלה ולצורת הבניה צמודת הקרקע בהן, מהתוכנית עולה כי הפריסה של יישובים במרחב לא יעילה ואף מוטעית. מגמה זו גם מקבלת חיזוק בדו"ח מבקר המדינה המתריע מפני בזבוז כספי המדינה מקיומן של רשויות עצמאיות קטנות[דרוש מקור][מפני ש...]. המסקנה[דרושה הבהרה] היא שהפניית המשאבים ליישובים אלה באה על חשבון יישובים חלשים יותר.
  • הקרבה לקו הירוק וליישובי המשולש פגעה ביישובים אלה והורידה מיוקרתם ומאיכות החיים של תושביה[דרוש מקור]. חלקם מגודרים ומוגנים על ידי כוחות צבא, ואחרים סובלים מעבירות פליליות כגנבות רכב. כמו כן, ביישובים הערביים עלו התנגדויות להפקעת האדמות מהם לצורך יישובים ודרכים, והעוינות גדלה[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלית עמיר–וייסמן (2001). "תופעת הפרבור המרוחק בישראל בהדגמה על יישובי ציר הגבעות, סמינר", אוניברסיטת בן-גוריון, המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי. (זהו מקור עיקרי לכתיבת ערך זה)
  • פרופ' אלישע אפרת (1992). "התכנון והפיתוח של ציר הגבעות", המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, קק"ל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל אדיב, מדיניות יישוב הספר בישראל –"תכנית הכוכבים" כמקרה מבחן, עבודת גמר לתואר מוסמך במדיניות ציבורית, 2011.
  2. ^ איריס גרייצר, צביה פיין, מאירה שגב, ישראל במאה ה-21 : נושאים נבחרים בגאוגרפיה לחטיבה העליונה, תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2009, עמ' 209. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
  3. ^ ורד לוי-ברזילי, בית עם גינה וטנק צמוד, באתר הארץ, 16.10.01
  4. ^ המצור על צורן: איך חלום על בית פרטי בשרון הפך לסיוט תחבורתי?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  5. ^ "דוד מילגרום: ממשלות ישראל הקימו יישובים בלי להתחשב בצורכי הדיור". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2020. 
  6. ^ שלומית צור: "מודיעין הרסה את לוד", באתר גלובס מתאריך 15.06.2014
  7. ^ רז סמולסקי,בחודש שעבר פרסם משרד הבינוי מכרזים לתכנון שתי ערים חדשות באזור הדרום - כל אחת מהן בת 25 אלף יחידות דיור. הרעיון להקים יישובים חדשים הוא אולי זכר לאתוס הציוני של יישוב המולדת, אבל בשלושת העשורים האחרונים המתכננים הבינו כי מדובר ברעיון כושל, שמקדם בנייה של ערים חזקות על חשבון החלשה של ערים קיימות., באתר TheMarker מתאריך 24.10.2015.