יישובי הכוכבים
יישובי הכוכבים (או בשם התוכנית להקמתם: תוכנית הכוכבים) הם יישובים שהוקמו בישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20 לאורך הקו הירוק. בתחילה כללה התוכנית הקמה של 7 יישובים חדשים, כאשר לבסוף הוקמו 9 יישובים חדשים בגדלים שונים. מיקום היישובים החדשים נועד להיות על גבול הקו הירוק הסמוך למרכז הארץ ולאזור השרון. מטרתה של התוכנית הייתה טשטוש ההבחנה שיצר הקו הירוק על ידי הקמה של יישובים יהודיים, עליו או מצדדיו[1]. מרבית היישובים נבנו בבנייה כפרית ופרברית והיוו אפשרות לדיור זול לזוגות צעירים[2][3].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרקע להקמת היישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת השקת התוכנית הסביר מנכ״ל משרד השיכון, אריה בר, כי מטרת התוכנית היא לספק דיור במהירות, עקב גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, והרצון לענות לביקוש של זוגות צעירים לגור בבתים צמודי קרקע במרכז הארץ. אך חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד, שהיה אחד מיוזמי התכנית, הסביר שהכוונה היא לחבר את ההתנחלויות במערב השומרון ליישובי "הכוכבים" וליצור רצף טריטוריאלי משני עברי הקו הירוק, ו"שבנייה על ציר הגבעות יוצרת זיקה מיידית בין המתיישבים על הקו לבין השומרון, מוחקת את הקו הירוק, ומונעת התקדמות לפשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים"[4].
שר הבינוי והשיכון אריאל שרון התנגד בתחילה לתוכנית כיוון שתמך בבנייה בגליל, בנגב ובשטחים, והתנגד לבנייה במרכז הארץ. שרון סבר שבנייה נוספת וצפופה במרכז היא סיכון ביטחוני לאוכלוסייה הפגיעה לטילים, ופוגעת בשטחים חקלאיים ובמקורות מים. אך זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שר הבינוי והשיכון, ביולי 1990, אימץ וקידם את התוכנית. התוכנית נקראה תחילה תוכנית "שבעת הכוכבים", מאחר שכללה הקמת שבעה יישובים בלבד[4]. התוכנית עצמה התבססה על תוכנית מוקדמת מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 בשם תוכנית "ציר הגבעות" לחיזוק קו התפר[3].
תכנון "תוכנית הכוכבים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1990, אישר קבינט השרים לעליה וקליטה פה אחד את תוכנית "שבעת הכוכבים", שהציג משרד הבינוי והשיכון, לפיתוח רצף של יישובים קהילתיים וכפריים לאורך כביש 6 (שהיה אז בתכנון וסלילתו לא החלה עדיין). התוכנית שאושרה השתרעה על ציר הגבעות שבין מודיעין למי עמי שבואדי עארה וכללה פתרונות דיור לכמאה אלף תושבים, ב-12 יישובים בעלי צביון פרברי־קהילתי. בסך הכל התוכנית הקיפה באותה עת הקמת 28,000 יחידות דיור, לפי הפירוט הבא: גבעת הברכה (באזור מי עמי שבואדי עארה) 2,000 יחידות דיור, קציר א' 1,300 יחידות דיור, חריש א' 6,000 יחידות דיור, יד חנה א' 1,400 יחידות דיור, גאולים א' ־ 1,600 יחידות דיור, אייל א' דרום ־ 2,300 יחידות דיור, צור נתן א' דרום 1,100 יחידות דיור, מזור א' 6,500 יחידות דיור, שוהם 3,000 יחידות דיור, כפר רות א' 700 יחידות דיור והרחבת היישוב הקיים שער אפרים[5]. לא כל היישובים נבנו בפועל לפי התוכנית המקורית, וחלק משמות היישובים שונו אחר כך (מזור לאלעד, יד חנה א' לבת חפר גאולים לצורן).
תוכנית ציר הגבעות נערכה בשנת 1991 על ידי צוות תכנון בראשותו של המתכנן האזורי נחום דונסקי והוזמנה על ידי משרד הבינוי והשיכון[דרוש מקור]. התוכנית הציעה להקים 12 יישובים חדשים ולהרחיב יישובים קיימים ביניהם.
- יצירת מסגרת יישובית מסיבית לאורך הקו הירוק שתתפקד כמערכת אזורית כוללת שתשלב יחד אתרי מגורים, תעסוקה, שירותים, תחבורה, נופש ומערכות תשתית מנחל עירון בצפון ועד לאזור מודיעין בדרום.
- הקלת העומס על המערכת החופית הקיימת מצד שימושי קרקע שונים ומנוגדים לעיתים.
- שילוב המערכת החדשה של ציר הגבעות במערכת החופית האינטנסיבית הקיימת.
- עצירת ההתפתחות ומניעת יצירת רצף בין יישובים ערביים[6].
הקמת היישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הראשון שהחלה הקמתו ושיווקו היה "מזור", היישוב תוכנן ל-3,000 יחידות דיור, רובן צמודות קרקע, ששווקו במחיר של 15,000 דולר למגרש. אך לאחר כישלון "התרגיל המסריח" והקמת ממשלת ישראל העשרים וארבע, וכחלק מהמשא ומתן הקואליציוני עם מפלגת ש"ס, הוחלט לשנות את התוכנית להקים במקום יישוב עירוני המיועד לחרדים (שקיבל אחר כך את השם "אלעד")[7]. במקום יישוב זה החלה הקמתה של שוהם, בה גם נמכרו תחילה מגרשים במחיר של 15,000 דולר, אך לאחר שיווק 200 המגרשים הראשונים, לאור הביקוש הרב הוחלט להכפיל את מחירם[8].
ביוני 1991 מינה משרד השיכון שלוש חברות ממשלתיות לתכנן ולפתח את התשתית ליישובי "הכוכבים": חברת "ערים" מונתה לתכנן ולפתח את היישובים קציר, "גבעת הברכה", גאולים (צורן), צור נתן, בת חפר, ולפיד. חברת "שיכון ופיתוח" מונתה לתכנן ולפתח את חריש ומזור (אלעד), וחברת "מבני תעשייה" מונתה לתכנן ולפתח את שוהם[9].
ב-24 בספטמבר 1991, נערך טקס הנחת אבן הפינה ליישוב צור יגאל, שבמקביל התחילו העבודות על הכשרת הקרקע במקום ובחמישה יישובים נוספים[4].
בשנת 1995 החלה הקמת בת חפר והיא אוכלסה החל מסוף 1996[10].
בשנת 1996 החלה הקמת לפיד. בשנת 1997 הוצע לאחד את לפיד עם כפר האורנים (שהיו קרוי אז בשם "גבעת אוהד"), אשר היה גם הוא בשלבי הקמה צמוד ללפיד מצידו השני של הקו הירוק, ולהפכם ליישוב אחד, בן כ-3,000 יחידות דיור, שישתרע משני צדי הקו הירוק[11]. האיחוד לא בוצע, אך בפועל שני היישובים הפכו שטח אורבני רציף[12].
בדצמבר 1996, הכריז שר התשתיות אריאל שרון כי בכוונתו להרחיב את תוכנית "יישובי הכוכבים" דרומה. על פי התוכנית החדשה שהציג, תוקם עיר חדשה ליד קיבוץ בית גוברין, וכן יוקמו יישובים קהילתיים ליד קיבוץ להב וממזרח ליישוב מיתר. תוכניתו זאת לא יצאה לפועל[13]. בשנת 2001, שר התשתיות, אביגדור ליברמן, שוב הכריז על הרחבת תוכנית "יישובי כוכבים"[14].
רשימת היישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם היישוב | שנת הקמה | סוג הרשות המקומית | פרטים נוספים |
|---|---|---|---|
| אלעד | 1998 | עיר | הוכרזה כעיר בשנת 2006. |
| בת חפר | 1996 | יישוב קהילתי | |
| חריש | 1982 | עיר | חריש אוחדה בשנת 1992 עם קציר והופרדה ממנו בשנת 2012 כאשר יעודה הוא להיות עיר מרכזית וגדולה באזור. במאי 2022 הוכרזה כעיר. |
| לפיד | 1996 | יישוב קהילתי | |
| מתן | 1995 | יישוב קהילתי | |
| צור יגאל | 1994 | מועצה מקומית | היישוב אוחד עם כוכב יאיר בשנת 2003. |
| צורן | 1992 | יישוב קהילתי | אוחד עם קדימה בשנת 2003 למועצה המקומית "קדימה-צורן". |
| קציר | 1982 | יישוב קהילתי | אוחד בשנת 1992 עם חריש והופרד ממנה בשנת 2012. |
| שוהם | 1993 | מועצה מקומית |
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת עריכת התוכנית נמצאו בהכנה בשטח ציר הגבעות, מספר גדול של תוכניות מפורטות להקמת יישובים חדשים ללא כל תיאום ביניהן. חלקן של תוכניות אלה היו כבר בשלבי ביצוע שונים. כאן התוכנית שירתה ראשית מטרות פוליטיות ולאחר מכן, את צורכי הדיור[15].
לטענת המתנגדים לתוכנית, היא סייעה למעשה לתהליך הפרבור המרוחק ועל ידי כך הגדילה את הפערים החברתיים במדינת ישראל. בנוסף, המעבר ליישובי הפרברים המרוחקים בישראל, לא היה תוצאה של ביזור מקומות תעסוקה אל יישובי השוליים. חלק ניכר מתושבי היישובים נאלצים לצאת אל מקומות התעסוקה בגוש דן ומתמודדים עם עומסי תנועה כבדים בשל כך[16].
לטענת מבקרי התוכנית, המעבר של קבוצות אוכלוסייה מהמעמד הבינוני-גבוה לפרברים המרוחקים מחריף את תהליך הסגרגציה בחברה הישראלית[17].
- בבדיקה שנעשתה בשנת 2007 עלה כי מידת שביעות הרצון של התושבים מביתם החדש בדרך כלל גבוהה. השירותים המסופקים על ידי המדינה לעומת זאת, לוקים בחסר. כך למשל תושבים רבים התלוננו על חוסר בתחבורה ציבורית שאפיין את היישובים בתחילת דרכם, ועל שהקמת יישובי ציר הגבעות קדמה להקמת אזורי התעסוקה, מכאן שהמעבר ליישובים אלה לא נבע משיקולים של ביזור תעסוקה. כתוצאה מכך היקף היוממות לגוש דן ולערים סמוכות אחרות גבוה יחסית ומתבצע בעיקר ברכב פרטי[18].
- קיים סינון תושבים בהליך קליטתם של מועמדים ליישובים הקהילתיים. הסינון הוא בראש ובראשונה כלכלי אך נושא גם מאפיינים חברתיים. במרבית היישובים אין רצון להגדיל את מספר המשפחות כדי לאפשר המשך שליטה על אופי היישוב. עם זאת, בשל המצב הביטחוני, הם תומכים בהוספת אוכלוסייה יהודית לאזור, ביישובים אחרים.
- טענות להרחבת הפערים החברתיים בין היישובים החדשים לערים הוותיקות כגון רמלה ולוד[19]
[17]. - תוכנית המתאר הארצית 35 שנערכה במקביל להקמת "יישובי הכוכבים", המליצה למנוע הקמת יישובים חדשים עם בנייה צמודת קרקע. מהתוכנית עולה כי הפריסה של יישובים במרחב לא יעילה ואף מוטעית[20]. מגמה זו גם מקבלת חיזוק בדו"ח מבקר המדינה המתריע מפני בזבוז כספי המדינה עקב קיומן של רשויות עצמאיות קטנות ולא יעילות[21].
- מאפיין נוסף שלהם הוא הומוגניות גילאית של היישובים. כיוון שהיישובים אוכלסו על ידי מי שהיו זוגות צעירים בשנות השמונים והתשעים, הם מאופיינים נכון לעשור השני ושנות העשרים של המאה ה-21, באוכלוסייה גדולה של זוגות בשנות החמישים והשישים לחייהם, אשר ילדיהם הגיעו כבר לבגרות. דבר המביא למיעוט בילדים ביישובים אלו ולהתרוקנות מוסדות החינוך[22][23].
- במהלך האינתיפאדה השנייה, פגעה הקרבה לקו הירוק וליישובי המשולש ביישובים אלה, והורידה מיוקרתם ומאיכות החיים של תושביהם[24]. חלקם מגודרים ומוגנים על ידי כוחות צבא, ואחרים סבלו מעבירות פליליות כגנבות רכב[25]. כמו כן, ביישובים הערביים עלו התנגדויות להפקעת האדמות מהם לצורך יישובים ודרכים[26]. בין היתר הוקמה גדר הקפית סביב קציר[27], הוקמה גדר ההפרדה בין מתן לכפר חבלה הצמוד לה ממזרח[28] ובין בת חפר לטול כרם והכפר שוויכה[29]. בת חפר גם סבלה במהלך האינתיפאדה השנייה מירי ומהשלכת מטעני חבלה[30].
פגיעה בסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת הצגת תוכנית הכוכבים, החלו אנשי החברה להגנת הטבע בהנהגת יואב שגיא במאבק נגדה. לטענתם התוכנית קודמה בגלל עלויות נמוכות וקצב הבנייה המהיר שלה. אך בנייה של בתים פרטיים צמודי קרקע על שטחים עצומים תפגע בריאות הירוקות האחרונות שנותרו באזור הצפוף ביותר במרכז ישראל, באתרים ארכאולוגיים ובעיקר במאגר מי התהום. יישובי תוכנית הכוכבים מוקמו מעל אקוויפר ירקון תנינים, המספק את רוב מי השתייה לאזור המרכז. הסכנה הייתה שלמאגר ייגרם נזק בלתי־הפיך, עקב החשש שמי הביוב של היישובים יחלחלו ישר למי התהום ויזהמו אותם, ויהיה צורך להקים מערכות טיהור יקרות למי הביוב. ציר הגבעות בנוי אבן גיר שדרכה מחלחלים מי הגשמים למאגר. חשש נוסף היה שהבנייה המסיבית תמנע ממרבית מי הגשמים לחלחל פנימה, המים יזרמו לים והמאגר ילך ויצטמק[4].
בנוסף עלתה הטענה שהקמת "יישובי הכוכבים" פגעה במסדרון האקולוגי בין הצפון למרכז ולדרום בישראל, אזור רחב שאפשר מעבר ותנועת חיות בר נחסם על ידי בנייה[31].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' אלישע אפרת (1992). "התכנון והפיתוח של ציר הגבעות", המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, קק"ל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהושע סימון, עסק הכביש, באתר גלובס, 24 במאי 2004
- ^ יעל אדיב, מדיניות יישוב הספר בישראל –"תכנית הכוכבים" כמקרה מבחן, עבודת גמר לתואר מוסמך במדיניות ציבורית, 2011
- ^ 1 2 איריס גרייצר, צביה פיין, מאירה שגב, ישראל במאה ה-21 : נושאים נבחרים בגאוגרפיה לחטיבה העליונה, תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2009, עמ' 209. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ 1 2 3 4 שלמה דרור, הכוכבים עולים, הקו הירוק נופל, חדשות, 25 בספטמבר 1991
- ^ אריה בדדר, יוקם רצף ישובים בין מודיעין למי עמי, מעריב, 4 בדצמבר 1990
- ^ המצור על צורן: איך חלום על בית פרטי בשרון הפך לסיוט תחבורתי?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ יעל גבירץ, נם אותנו מכרו לאגו״י, חדשות, 25 בנובמבר 1990
- ^ שלמה דרור, מחירון - וילה במאתיים אלף דולר, חדשות, 25 בספטמבר 1991
- ^ אלעזר לוין, לא לרוץ לקנות דירה – שימו לב ל־7 הכוכבים, חדשות, 23 ביוני 1991
- ^ בת חפר: בוני התיכון מכרה ב-11.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 ביוני 1997
יצחק דנון, בוני התיכון: להורות לוועדה המקומית להפקיד תוכנית המתאר על "בת חפר" - ללא תנאי, באתר גלובס, 29 ביולי 1997 - ^ משרד השיכון שוקל לאחד 2 יישובים משני צדי הקו הירוק, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
- ^
שקד אורבך, הקו המטושטש: איך קרה שאיש אינו יודע איפה בדיוק עובר הקו הירוק, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
- ^ מאת אלעזר לוין, שרון: כביש חוצה ישראל - ייסלל; תוכנית "יישובי הכוכבים" תורחב לנגב, באתר גלובס, 19 בדצמבר 1996
הארץ, הממשלה תקים כ-3,000 יחידות דיור ביישובים בין חברון לקריית גת, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1997 - ^ צפריר רינת, קרקע זרועת כוכבים, באתר הארץ, 7 באפריל 2001
- ^ רנית נחום-הלוי, דוד מילגרום: ממשלות ישראל הקימו יישובים בלי להתחשב בצורכי הדיור, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2011
- ^ שירות גלובס, סנונית ראשונה? תושבי כוכב יאיר-צור יגאל יפגינו נגד הפקקים במחלף אייל, באתר גלובס, 17 ביוני 2008 נמרוד בוסו, שוהם: כאן גר ישראל ישראלי, באתר TheMarker, 16 במרץ 2016 ענת ג'ורג'י, "היישוב במצור. קניתי ג'יפ ואני יוצא ממנו רק דרך הפרדסים", באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2021
- ^ 1 2 רז סמולסקי, הערים המיותרות שמוקמות בישראל על חשבונם של היישובים הוותיקים, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2015
- ^ דליה טל, הסלון ושברו, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2007
- ^ שלומית צור, "מודיעין הרסה את לוד", באתר גלובס, 15 ביוני 2014
- ^ צפריר רינת, רוב הבנייה בשני העשורים הבאים תהיה בערים הגדולות, שטחים פתוחים יישמרו, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2005
צפריר רינת, תמ"א 35 - הצעת פיתוח ארצי שתיכנס למגירה או הצהרת כוונות ממשית שתיושם בפועל, באתר TheMarker, 27 ביולי 2007 - ^ מתי גולן, ארנונה ללא נשמה, באתר גלובס, 12 בפברואר 2006
איחוד רשויות יחסוך כספי ציבור - אז למה זה לא קורה?, 30 באוקטובר 2019, באתר גלובס - ^ תמר ברגר, אוטופיה: על מרחב הביניים הפרברי בישראל, 2015
- ^ אוכלוסייה ביישובים, לפי צורת יישוב, אזור סטטיסטי וגיל, סוף 2020, באתר הלמ"ס
- ^ מזל מועלם, תושבי קו התפר מבצעים את ההפרדה בעצמם, באתר הארץ, 5 ביולי 2001
- ^ ורד לוי-ברזילי, בית עם גינה וטנק צמוד, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2001
- ^ גילי מלניצקי, העברת קרקעות המדינה לערערה מתעכבת: המחלוקת עם קציר נמשכת, באתר TheMarker, 25 באוגוסט 2019
- ^ אבירמה גולן, הגטו השלישי של יידגרוב, באתר הארץ, 21 ביוני 2002
- ^ מזל מועלם, תושבי מתן מוחים על תוואי גדר ההפרדה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2002
מזל מועלם, תוואי גדר ההפרדה שונה בלחץ תושבי מתן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2002 - ^ מאריכים ומגביהים הגדר מול טול כרם, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2001
- ^ עמית בן-ארויה, אמנון ברזילי, איריס ברעם, ילדה בת 13 נפצעה מירי פלשתיני לעבר היישוב בת חפר, באתר הארץ, 12 במאי 2001
מטען חבלה נתגלה בבת חפר; יריות נורו לעבר בתים ביישוב, באתר הארץ, 29 במאי 2001 - ^ צפריר רינת, אור בקצה המסדרון, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2009 יעל דראל, "זה השטח הירוק הרצוף האחרון מאשדוד עד נהריה; בקרוב לא יישאר פה כלום", באתר TheMarker, 26 בפברואר 2021
