ילדים זה שמחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילדים זה שמחה
שיר בביצוע הברירה הטבעית
מתוך האלבום אלי שורשים
סוגה שיר מחאה
שפה עברית
כתיבה יהושוע סובול
לחן שלמה בר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
יוסי חרסונסקי [1]

ילדים זה שמחה הוא משיריה הבולטים והמצליחים של להקת הברירה הטבעית, שחיבר יהושוע סובול והלחין שלמה בר, סולן הלהקה, להצגה "קריזה" (מאת איציק ויינגרטן) שהועלתה בתיאטרון חיפה בשנת 1976.

השיר נכלל באלבום אלי שורשים של הברירה הטבעית.

תוכן השיר ומשמעותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים זה שמחה

תָּבִיאוּ שְׁנַיִם תָּבִיאוּ שְׁלוֹשָׁה
תָּבִיאוּ אַרְבָּעָה יְלָדִים,
תְּקַבְּלוּ שִׁכּוּנִים עִם כְּנִיסָה וּמִטְבָּח
וּשְׁנֵי חֲדָרִים קְטַנִּים.
תָּבִיאוּ אַרְבָּעָה תָּבִיאוּ חֲמִשָּׁה
תָּבִיאוּ שִׁשָּׁה יְלָדִים,
תְּקַבְּלוּ הֲנָאָה וְכָבוֹד מִקְּרוֹבִים
אַתֶּם אוֹהֲבִים יְלָדִים.

יְלָדִים זֶה שִׂמְחָה
יְלָדִים זֶה בְּרָכָה
וְלָכֶם יֵשׁ לֵב שֶׁל זָהָב
כָּתוּב בַּתּוֹרָה
אוּלַי בִּגְמָרָא
לְכוּ תִּשְׁאֲלוּ אֶת הָרַב.

מילים: יהושוע סובול; לחן: שלמה בר
(הבית הראשון בשיר)

יהושוע סובול סיפר שכששאל את ההורים בעיירות הפיתוח מדוע הם עושים כל כך הרבה ילדים, הם ענו במילים אלו ממש: "ילדים זה שמחה" ולפעמים גם "ילדים זה ברכה", והוא הביא את הדברים בשיר בדיוק כפי שנאמרו, השגיאה הדקדוקית בכללם (יש לומר "ילדים זו שמחה" או "ילדים הם שמחה").[2]

האירוניה בשיר נראית בעוצמה גדולה יותר ככל שהוא מתקדם. בעוד שבבית הראשון מדובר בהולדת שלושה או ארבעה ילדים, ובבית השני בחמישה או בשישה ילדים, בבית השלישי כבר ניכרת ההגזמה, לכאורה, במשפט "[...] תביאו עשרים ילדים". האירוניה בשיר מגיעה לשיא בבית האחרון, העוסק באופן נוקב בפער החברתי בישראל של שנות ה-70:

"אֱלוֹהִים הוּא גָּדוֹל/ קָשֶׁה לוֹ לִסְבֹּל/ שֶׁאֶחָד יְקַבֵּל אֶת הַכֹּל./
לָאֶחָד הוּא דּוֹחֵף כֶּסֶף, כֹּחַ וְכֵיף/ וְלָכֶם הוּא נוֹתֵן יְלָדִים".

פירושו מקובל של השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר של ההצגה "קריזה", שעסקה בהפליית עדות המזרח, בעיירות הפיתוח ובשכונות המצוקה, השיר מבקר את יחס הממסד שמזניח אותם, וספק מעודד אותם להוליד הרבה ילדים בשביל המדינה ("הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים"), ספק מנחם אותם שלא נורא אם המדינה אינה נותנת להם, מכיוון שיש להם ילדים המביאים להם שמחה.[3] "תביאו שישה ילדים, תקבלו הנאה וכבוד מקרובים, אתם אוהבים ילדים".

הביקורת מתקשרת למדיניות עידוד הילודה של בן-גוריון, שהעניק פרסים למשפחות "מצטיינות" בתחום זה.[4] בשנים הראשונות שלאחר הקמתה של מדינת ישראל, העניקה המדינה את "פרס הילודה" – מענק של 100 לא"י לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר,[5] שביטא את הוקרת המדינה לאימהות אלו. הפרס, המזוהה עם דוד בן-גוריון, קָשר קֶשר בל יינתק בין רוב יהודי בארץ ישראל ובין ריבונות יהודית בארץ ישראל. בפועל, מדיניות עידוד הילודה, יושמה במידה ניכרת במשפחות עניות יוצאות עדות המזרח, דבר שזכה בדיעבד לביקורת חברתית, המשתמעת גם בשיר זה.

פירושים אלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצבע המאשימה מופנית אל הורים שמולידים הרבה ילדים ללא יכולת לכלכלם, ומצדיקים זאת בטובת המדינה[1] ובכך שזה "כָּתוּב בַּתּוֹרָה/ אוּלַי בִּגְמָרָא/ לְכוּ תִּשְׁאֲלוּ אֶת הָרַב".

מילות השיר גם התפרשו בקרב רבים כפשוטן: אושר ושמחה שהילדים מביאים איתם, ורבים כמה שיותר – טוב יותר; "תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים", או אולי כעידוד על כך שהקשיים השוטפים בגידול ילדים מתגמדים מול השמחה שיביאו איתם לאורך זמן. הפזמון הושמע לא פעם כשיר שמח במנותק מהקשרו ומבתי השיר.[6]

גרסאות כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים זה שמחה
Yeladim ze Simcha.jpg
סינגל בביצוע דנה אינטרנשיונל
יצא לאור 8 ביוני 2014
אורך 2:51 דק'
  • בשנת 1994 יצאה לאור גרסת הכיסוי של ריטה לשיר מתוך האלבום "אהבה גדולה".
  • בשנת 2014 יצאה גרסת הכיסוי של דנה אינטרנשיונל כשיר הנושא למצעד הגאווה בתל אביב באותה שנה, שהיה בסימן חיי משפחה ושוויון בקהילה. לביצוע זה הוכן וידאו קליפ שצולם בבית כנסת בהשתתפות ילדים דתיים, מבלי שהם ובני משפחותיהם היו מודעים להקשר של הביצוע (במסגרת מצעד הגאווה), דבר שגרר מחאה.[7][8] בכמה ראיונות שהתקיימו עם דנה אינטרנשיונל ובהם נשאלה על ביצועה לשיר, סיפרה הזמרת כי הגם שהיא תומכת במסר שלשמו הוא הוקלט, היא עצמה אינה מעוניינת להביא ילדים לעולם.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]