ילדי סטלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ילדי סטלין
כרזת הסרט ילדי סטלין
כרזת הסרט - שמואל שילה והוגו ירדן
בימוי נדב לויתן
הופק בידי דורון ערן
תסריט נדב לויתן
עריכה שמעון תמיר
שחקנים ראשיים שמואל שילה
הוגו ירדן
יוסי קאנץ
מוזיקה חוה אלברשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום גדי דנציג
מדינה ישראלישראל  ישראל
חברת הפקה אולפני הרצליה
הקרנת בכורה 1987
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילדי סטלין הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1987 בבימויו של נדב לויתן. הסרט השני בטרילוגיה של סרטים העוסקים בקיבוץ, שכתב וביים לויתן: הראשון - סיפור אינטימי (1981) והשלישי - אין שמות על הדלתות (1997).

ב-1996 פרסם לויתן את ספרו "מאכל תאווה", ובו קובץ סיפורים על הקיבוץ. הסיפורים "שמש האביב כבתה" ו"אין כסף, אין כלום" שמשו חלק מהתסריט של "ילדי סטלין".

הסרט עוסק בתפיסות הפוליטיות חברתיות, שזעזעו את אושיות החברה הקיבוצית הסוציאליסטית בישראל בשנות החמישים. במרכזו שלושה סנדלרים חדורים באמונתם בקומוניזם, סוגדים ליוסיף סטלין, ומתקשים לקבל את העובדה שעולם אמונתם נחרב עם מותו. הם חווים את ההיסטוריה של מות סטלין, משפטו של מרדכי אורן, חשיפת פשעי סטלין על ידי ניקיטה חרושצ'וב ושיגור הספוטניק 1.

הסרט צולם בקיבוץ ניר אליהו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ של השומר הצעיר בשנת 1953. הסנדלר מושקו (הוגו ירדן) מתבונן בהערצה בתמונתו של סטלין בסנדלריה ומנקה מהציור אבק שדבק בשפמו. לסנדלריה נכנס לייבל (יוסי קאנץ) ומקריא מעיתון על המשמר על מצבו הקשה של סטלין. אחריו מגיע אברהמ'לה (שמואל שילה) עם מקלט רדיו. הוא מחבר אותו לחשמל וממנו נשמעת הודעת קריין ברוסית על מותו של סטלין ושלושת הסנדלים פורצים בבכי.

הקיבוץ מכנס אספת אבל ובה מספר החבר אלק'ה (דורון גולן) על מעלותיו של סטלין. הוא נשלח על ידי הקיבוץ לשליחות במזרח אירופה.

בקיבוץ נמצא קובה (דוד רונא), צייר אבסטרקטי שבז לרעיונות הקומוניסטים וחברי הקיבוץ כועסים עליו היות שהוא מקבל ימים לציור על חשבון עבודה. קובה מנהל רומן עם רחל, אשתו של אלק'ה (עתליה פרידמן).

בן ילדי הקיבוץ נמצא ילד חוץ בשם יענקל'ה שנשלח על ידי אביו הבורגני להתחנך בקיבוץ. הילדים מכים אותו בגלל דבריו נגד סטלין. הוא בורח מהם ומגיע לסנדלריה שם הוא אומר שהכו אותו מפני שלא דיבר יפה על סטלין שהוא מכנה "צורר". הסנדלרים רוצים להכות אותו והוא מצליח להמלט מהם.

דורה (רחל דובסון) היא ניצולת שואה נכה שעובדת בחדר החולים. שמוליק (אהרון אלמוג) מנהל איתה יחסים בחשאיות ומבקש ממנה לא לוותר על הפיצויים מגרמניה כדי שהם יוכלו בכסף הזה לעזוב את הקיבוץ ולנסוע לאמריקה.

אנטק (עזרא דגן) הוא מורה בקיבוץ, ביישן וחסר אופי. הוא נשוי לגיטה (רחל וולך) שהיא חולת לב ומתקשה בהליכה. מכספי הפיצויים היא עוברת ניתוח לב באמריקה וחוזרת בריאה.

לקיבוץ מגיעה ידיעה שאטק'ה נשפט ונאסר באשמת ריגול נגד ברית המועצות. מושיקו ולייבל מטילים ספק באשמתו אבל אברהמל'ה גוער בהם ושולח לעברם קלישאות כמו: "אין עשן בלי אש" ו"כשחוטבים עצים ניתזים שבבים".

אברהמל'ה מכין את חגיגת הקיבוץ לרגל הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות. לאולם נכנס בסערה מזכיר הקיבוץ, משה (דודיק סמדר) ומודיע על ביטול החגיגה לאור גילויו של חרושצ'וב על פשעי סטלין. משה מפוצץ את כל הבלונים שהוכנו לקישוט. אברהמל'ה, שעולמו קרס, מתמוטט ומפסיק לדבר. הסנדלרים מגלחים כתגובה את שפמם הסטליניסטי. אברהמל'ה לא מגיב לבקשתם של משה המזכיר ועמיתיו הסנדלרים שידבר אליהם.

אטק'ה חוזר לקיבוץ לאחר מאסרו ומתקבל בטקס חגיגי. בנאומו הוא מודיע שהוא עדיין דבק בשיטה הסוציאליסטית. אברהמל'ה שומע את הנאום מחברו. עיניו נפתחות והוא מחייך.

לבסוף מגיעים המזכיר והסנדלרים למיטתו של אברהמל'ה ומבשרים לו על שיגור הספוטניק. הוא פוקח את עיניו והם לוקחים אותו לצפות על הספוטניק ממגדל המים בעזרת משקפת.

הם משקיפים על השמיים ולא מצליחים לזהות את הספוטניק. אברהמל'ה מביט דרך המשקפת וחיך גדול מתפשט על פניו, במקום הירח בצורת סהרון הוא רואה את סמל הפטיש והמגל....

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
שמואל שילה אברהמל'ה
הוגו ירדן מושקו
יוסי קאנץ לייבל
אהרון אלמוג שמוליק
רחל דובסון דורה
דודיק סמדר משה, מזכיר הקיבוץ
עזרא דגן אנטק, מורה
רחל וולך גיטה
דורון גולן אלק'ה
עתליה קפלן רחל
דוד רונא קובה, צייר
אלון נוימן חבר קיבוץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]