ילנה סוקולובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילנה סוקולובסקי
Елена Соколовская
ילנה סוקולובסקי והמנצח דורון סלומון, 2015
ילנה סוקולובסקי והמנצח דורון סלומון, 2015
לידה 1967 (בת 55 בערך)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילנה סוקולובסקירוסית: Елена Соколовская; נולדה ב-15 ביוני 1967) היא מלחינה ישראלית, העוסקת בעיקר בהלחנת מוזיקה קלאסית - מוזיקה קאמרית וסימפונית. זוכת פרס אקו"ם[1] ופרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילנה סוקולובסקי נולדה במוסקבה למרינה סקבקוב-פילוטוף ואנטולי פילוטוף. אמה מוזיקאית ובוגרת האקדמיה על שם צ'ייקובסקי, ואביה כלכלן.

את דרכה המוזיקלית החלה סוקולובסקי כשהייתה בת ארבע, כשלמדה אצל סבתה לנגן בפסנתר. למרות היותה בת למשפחה מוזיקלית, היא לא למדה מוזיקה במסגרת פורמלית עד הגיעה לכיתה ז'. במהלך השנים הייתה לה מורה פרטית לפסנתר, שהכינה עבורה תוכנית לימודים אישית. כשהייתה בת עשר רכשו עבורה הוריה מינוי לתיאטרון הבולשוי במוסקבה, לקונסרבטוריון "בולשוי זל",[2] להצגות ומופעי מוזיקה באקדמיה על שם צ'ייקובסקי ומינוי לכל התיאטראות במוסקבה. שם שמעה שלל יצירות מוזיקליות קלאסיות ואופרה, והונחלה לה האהבה לתרבות בכלל ולמוזיקה בפרט.

בגיל 15 החלה בלימודי התואר הראשון במוזיקה באקדמיה למוזיקה על שם צ'ייקובסקי במוסקבה. בתחילה התמחתה בנגינה על פסנתר, אך לאחר זמן קצר עברה להתמחות בתאוריה של המוזיקה. בסוף השנה הראשונה ללימודים טענה כי היא שומעת בראשה מנגינות שאינה מכירה; אמה ביקשה ממנה לנגן לה ועודדה אותה להלחין. בעקבות זאת, החל מהשנה השנייה לתואר למדה בחוג לקומפוזיציה באקדמיה.

בגיל 20 נישאה לזורי סוקולובסקי. לאחר סיום לימודיה החליטה להמשיך לתואר שני במחלקת הקומפוזיציה. בין מוריה שם היה אדיסון דניסוב ויחד עמו חיברה את הסימפוניה הראשונה שלה. לפני תום הלימודים הוזמנה לאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ללמוד בכיתתו של מארק קופיטמן. לאחר מכן סיימה את לימודיה בגרמניה עקב פציעת מורהּ דניסוב. בספטמבר 1994 השתתפה בפסטיבל הבינלאומי למלחינים בריינסברג. אנס פאול גידריך, שנכח שם, הביא לביצוע יצירותיה הסימפוניות ולאחר מכן הזמינה לכיתתו וביקשה לכתוב קונצ'רטו לתזמורת מיתרים. הלחנת הקונצ'רטו הייתה בחינה שאותה עברה בהצלחה.

סוקולובסקי עלתה לישראל בינואר 1995.

יצירות מוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שלושים שנה כתבה סוקולובסקי יצירות רבות שזכו בפרסים שונים. כמו כן, הקונצרטים שבהם נוגנו יצירותיה שודרו בערוצי רדיו רוסיים וישראליים, לשידורים בערוצי הטלוויזיה השונים כגון ערוץ 9 הישראלי-רוסי. סוקולובסקי התראיינה למגזינים העוסקים במוזיקה ולכתבות רבות במגזינים שונים ובעיתונים כדוגמת העיתון "ווסטי".

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1984 – "וריאציות לפסנתר"
  • 1985 – "שיר לאבא"- לכבוד 40 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. גרסה ראשונה לבריטון, תזמורת ופסנתר. גרסה שנייה (שנת 2010) לטנור ולתזמורת. ב-9 במאי 2012, בטקס לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ניגנה את היצירה להקה ישראלית יחד עם הבריטון אנטולי ליין.
  • 1987 - "ווקאליזה לחצוצרה ופסנתר". 1991 גרסה שנייה המותאמת לבסון ופסנתר - נוגנה בפסטיבל "נוביסאד" ביוגוסלביה ובפסטיבל "סתיו במוסקבה".
  • 1989 -
    • "רביעייה לכלי עץ בארבעה חלקים" (קוורטט לכלי נשיפה).
    • "סונטה לצ'לו ופסנתר"
    • שני "רומנסים" למילים מאת אירינה אודוייצבה.
    • "וריאציות לקוורטט מיתרים"
    • "יצירה לשני קלרינטים"

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 – "סונטינה לאבוב/חליל ופסנתר. את הגרסה הראשונה לאבוב ופסנתר ניגנו בשנת 1990 ואת הגרסה השנייה לחליל ופסנתר ניגנו בשנת 1991.
  • 1991 –
    • "קטנצ'רטינו לבסון ומיתרים".
    • "טריו לחליל, קלרינט וויולה".
  • 1992 – "סונטה לחליל סולו".
  • 1993 –
    • "בגטליות לפסנתר – פרימיירה במוסקבה בחודש מאי של אותה שנה. קונצרט שני בחודש יוני, ובנוסף קונצרטים בריינסברג גרמניה ובירושלים בשנת 1996.
    • "קנה וחליל" – יצירה לחליל סולו. היצירה נוגנה בקונצרטים ופסטיבלים רבים בישראל ומחוצה לה שנים רבות לאחר שהולחנה. היצירה "קנה וחליל" ועוד חמש יצירות נוספות נכללו בתוך אסופה העוסקת בחליל סולו ווירטואוזיות.[3]
    • "סימפוניה לתזמורת גדולה" – פרימיירה בגרמניה וב"בולשוי זל".
  • 1994 – "א- און אטואל" (כוכב אחד בצרפתית) – נוקטורן לסופרנו, עוגב וכלי הקשה סולו. את היצירה הקדישה סוקולובסקי לסבתה שהעניקה לה שיעורים בצרפתית. היצירה נוגנה במוסקבה, בגרמניה ובירושלים כשנתיים לאחר מכן.
  • 1995 – מוזיקה להצגה "בתוך גג אחד".
  • 1996 – "יצירה לטרומבון סולו" – קונצרט בשנת 1996 בירושלים.
  • 1997-1998 – בשנים אלו לקחה סוקולובסקי פסק זמן קצר מהלחנת יצירות מוזיקליות; זאת מכיוון שרצתה לבחון כיוונים חדשים בתחום ההלחנה. בשנת 1998 כתבה בלדה אינסטרומנטלית בשם "For you" שאותה הקדישה לבעלה. את היצירה ניגנו באותה השנה במוסקבה ובשנת 2009 ניגנה את היצירה תזמורת בשם "Free Style". את הקלטת התזמורת השמיעו בפסטיבל המוזיקה המודרנית באולם הנרי קראון שבתיאטרון ירושלים.

2000-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000 – "חמש הקדשות לסופרנו" - קוורטט מיתרים. קונצרט ראשון באפריל 2000 בפורום המלחינות הראשון במרכז הנגב בניצוחה של ד"ר הגר קדימה.

לאחר מכן, לקחה הפסקה קצרה מן היצירות המולחנות על פי הזמנה וכתבה יצירות כגון: "קוואזי What?": דואט לכינור ופסנתר ו"רמפל אנד ז'אן קלוד – קונצ'רטו לחליל פסנתר, כלי הקשה ומיתרים בשני פרקים". את היצירה נגנו במרכז "מונארט" ולאחר מכן התנגנה היצירה בעוד מספר קונצרטים וזכתה אף לגרסה שנייה שבה החליפה להקת ג'אז את כלי המיתר.

  • 2001 –
    • "How This" (ככה זה). היצירה נכתבה בעקבות הפיגוע במרכז הסחר העולמי בניו יורק. היצירה נכתבה על פי הזמנת אנסמבל המוזיקה המודרנית "מוזיקה נובה" בניצוחו של ליאונטי וולף. הגרסה הראשונה של היצירה נוגנה במרכז לאומניות ביפו ולאחר מכן ערכה סוקולובסקי רדוקציה לתזמורת קאמרית סימפונית קטנה על פי בקשתו של נעם שריף. הפרמיירה הייתה בשנת 2004 במוזיאון תל אביב.
    • "דואט לקלרינט ופסנתר".
  • 2002 –
    • "פנטזיה לשני פסנתרים וכלי הקשה".
    • "קינג סולומון": פואמה קונצ'רטה לפסנתר, חליל ופיקולו ושני כלי מיתר.
  • 2003 –
    • "איגור תיאודורוביץ': אוקטט בשישה חלקים". את היצירה הקדישה למלחין איגור סטרווינסקי והיא הולחנה על פי בקשתו של האנסמבל "מוזיקה נובה" לכבוד חגיגות 120 שנה להולדתו של סטרווינסקי.
    • "דואט לצ'לו ופסנתר" - הקדישה לאביה.
    • "מדרגות של חצות" - אלבום ובו 12 שירים. על האלבום עבדה יחד עם המשוררת מרגלית מתתיהו והוא זכה להשקה גדולה.
    • "Sabeantea Sat (המבין יבין): "קונצ'רטו גרוסו לוויולה סולו, כלי הקשה ומיתרים.
  • 2004 – "קונצ'רטו ליטורגיה סימפוניה לוויולה סולו ומקהלה מעורבת.
  • 2005 –
    • "רקוויאם יזכור".
    • "Timeless and Times" – יצירה שהקדישה לבן דודה. היצירה זכתה להופעות ושידורים חיים רבים, ונוגנה בסוף שנת 2009 בפסטיבל הנבל הרוסי.
    • החלה להלחין את היצירה "קונצ'רטו לשלושה סולנים", אך לא סיימה את הקומפוזיציה והיצירה הפכה לחלק חשוב ממנה.

2006-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 –
    • "וניס התשיעית". יצירה שכתבה לאחר פנייה של ויולן מאוניברסיטת TCU‏ (Texas Chrisitian University). במקור, בקשתו של הוויולן הייתה להלחין יצירה לשלושה כלים, אך לסוקולובסקי היה רעיון משלה בהשראת קונצרט מיצירותיו של אנטוניו ויוואלדי שאותו ראתה באותה התקופה. לבסוף היא התאימה את היצירה לשלושה נגנים המנגנים בתשעה כלים. היא הקדישה אותה למלחין ויוואלדי ולעיר ונציה. בהמשך, לקחה מעט פסק זמן מן הכתיבה לאחר שהסכימה להצעה מחברת התקליטים האמריקאית "אלבני רקורדס", למכירת יצירתה ולחוזה בחברת התקליטים. האלבום הופק אף על פי שלא נסעה לארצות הברית[דרושה הבהרה].
    • "סונטה לוויולה ופסנתר".
  • 2007-2008 – "פורברד פורוורד": קונצ'רטו גרוסו לארבעה חלילים, פסנתר ותזמורת סימפונית. הגרסה השנייה של היצירה הולחנה בשנת 2014.
  • 2009-2010 –
    • "קונצ'רטו לקונטרה טנור או סופרן ולתזמורת קאמרית". את היצירה הלחינה על פי הזמנה מתזמורת במוסקבה. סוקולובסקי ופסנתרן שעימו עבדה עיבדו את היצירה כך שתתאים לסופרן ופסנתר. בשנת 2012 נערכה פרמיירה ב"מיוסיק סלון" במוסקבה.
    • "קונצ'רטו גרוסו לכינור, ויולה, צ'לו ותזמורת גדולה".
    • "משה: קונצ'רטו גרוסו" - יצירה המציגה את סיפורו של משה, מנישואיו לציפורה ועד ליציאת מצריים, קבלת התורה ומותו.
    • "ג'רלד דראו" - יצירה קאמרית לקלרינט, בס ופסנתר. יצירה על עולם של ג'וקים.
    • "רוקנרול אוף גראס הופר" - יצירה מודרנית קאמרית. היצירה הולחנה על פי בקשת אנסמבל הקוורטט "בגטל" ממוסקבה, לרגל השתתפותם בתחרות מוזיקה מודרנית קאמרית באוסטריה. האנסמבל זכה בפרס. את הרדוקציה השנייה ליצירה ניגנו האנסמבל "מיתר" במסגרת פסטיבל "מוזיקה מודרנית ישראלית" באולם "רבקה קראון" בירושלים.
    • "Prelud" - יצירה לנבל סולו, בכורה בדצמבר 2010 בפסטיבל הנבל הרוסי במוסקבה. גרסה שנייה לפסנתר סולו.
    • "סויטה לסופרן, כינור, ויולה, צ'לו, ופסנתר" - יצירה שהולחנה למילותיו של הנריך היינה. הוקדשה לרוברט שומאן לכבוד 200 שנים להולדתו. פרמיירה במוסקבה של האנסמבל "בגטל" באולם המראות "Institute of Art".

2011-2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 -
    • "אל מונדו דל סול" (עולם השמש). יצירה לסופרן ותזמורת סימפונית קטנה על פי בקשתה של הקאמרטה הישראלית ירושלים. היצירה זכתה בסדרה של מופעים במוזיאון תל אביב לאמנות, בחיפה ובירושלים בשנת 2011 וב-2012. היצירה זכתה לשידורים והופעות רבים, ולכתבה נרחבת בז'ורנל "אקדמי אוף מיוזיק" במוסקבה.
  • 2012 - "קונצ'רטו כפול לכינור פסנתר ומיתרים".
  • 2013 –
    • "קונצ'רטו גרוסו לקלרינט" - "גרנד פירקוסיה א-ארצ'י".
    • "ברוקה דנצה" קלרינט, ויולה ופסנתר. את היצירה נגנו ב-TCU באפריל 2013. הגרסה השנייה ליצירה נוגנה ביולי 2014 בחליל במקום הקלרינט.
    • "פסקלייה לפסנתר פורטה".
    • "סונטה לנבל סולו בשלושה חלקים".
    • "סונטה לקוורטט כלי נשיפה"
  • 2014 – "The Criminal". יצירה שזכתה בפרס 'אקו"ם' על שם מרק קופיטמן ליצירה שהוגשה בעילום שם. היצירה הולחנה לארבעה חלילים, גרנד פירקוסיה, חמש ויולות, ארבעה צ'לו, שני בסים, ופרקשניסט. היצירה כוללת בתוכה מעט מעולם התיאטרון, לחנים הדומים למנגינותיו של שטראוס והמון אסוציאציות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 – פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה בתחום המוזיקה הקונצרטית על היצירה "רקוויאם יזכור".
  • 2010 – פרס יצירה לקומפוזיטורים מטעם ראש הממשלה על היצירות: "Time and Timeles", "ככה זה" ועוד.[4]
  • 2012 – פרס יורי שטרן לאמנים עולים על היצירות "קנה וחליל", "כוכב אחד", "ככה זה" ויצירות נוספות.[5]
  • 2014 – פרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם על היצירה "The Criminal".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילנה סוקולובסקי, באתר אקו"ם
  2. ^ ה"בולשוי זל" הוא אולם גדול בעיר סנט פטרסבורג שברוסיה ומשכנה של ה-Saint Petersburg philharmonia
  3. ^ היצירה רואה אור בתקופה זו, 2015
  4. ^ הזוכים בפרסי רה"מ לקומפוזיטורים, באתר הבמה
  5. ^ זוכי פרס יורי שטרן לאמנים עולים לשנת 2012