ים יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "הים המזרחי" מפנה לכאן. לערך העוסק בים ירחי בשם זה, ראו הים המזרחי (הירח).
מפת ים יפן

ים יפן (יפנית 日本海; רוסית Японское море) או הים המזרחי (קוריאנית 동해) הוא ים שולי בחלקו הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט. ים זה מפריד בין יבשת אסיה וארכיפלג האיים של יפן.

הסכסוך על שם הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו הבינלאומי של הים הוא נושא לסכסוך ארוך שנים בין יפן לבין קוריאה. יפן מתעקשת ששמו של הים יהיה ים יפן – השם שהיה בשימוש מאז המאה ה-19 ובו הוא מוכר ברחבי העולם. לעומתם טוענים הקוריאנים כי שם זה הוא סמל לעבר האימפריאלסטי של יפן. גם בין שתי הקוריאות אין הסכמה. קוריאה הצפונית מתעקשת על השם העממי הים הקוריאני המזרחי, בעוד שקוריאה הדרומית מתעקשת על הים המזרחי בטענה שהיפנים קראו לים "הים המזרחי" ("הים האוריינטלי").

לאורך ההיסטוריה ניתנו לים מספר שמות כמו הים המזרחי, הים הקוריאני המזרחי, הים היפני, הים הקוריאני, ים יפן, ים קוריאה והים האוריינטלי. השם "ים יפן" הפך לתקן בינלאומי על ידי הלשכה ההידרוגרפית הבינלאומית (IHB) בשנת 1919 כאשר קוריאה הייתה תחת כיבוש יפני.

מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 הגבירה ממשלת קוריאה הדרומית את מאמציה לשנות את שמו הבינלאומי של הים לשם "הים המזרחי". ממשלת קוריאה הצפונית תומכת בשכנתה מדרום, ואולם בכל המסמכים הרשמיים המפורסמים בשפה האנגלית היא מתעקשת על השם המלא, "הים הקוריאני המזרחי". האו"ם והארגון ההידרוגרפי הבילאומי (IHO) לא קיבלו ולא דחו עד עתה את הטענה הקוריאנית, המתנגדת לשימוש בשם "ים יפן".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו הכולל של ים יפן הוא 978,000 קמ"ר והעומק הממוצע שלו הוא כ-1,752 מטר, כאשר הנקודה העמוקה ביותר היא 3,742 מטר מתחת לפני הים. הים מוקף מכל צדדיו ביבשה: ממזרח נמצאים האיים היפנים הוקאידו, הונשו, קיושו והאי הרוסי סחלין, בצפון מערב נמצא חוף רוסיה ובמערב – חצי האי הקוריאני.

לים יש שלושה אגנים גדולים: אגן ימאטו בדרום־מזרח, אגן יפן בצפון ואגן צושימה (אגן אוליאונג) בדרום־מערב. באגן יפן נמצאים האזורים העמוקים ביותר בים, בעוד ששני האגנים האחרים רדודים יותר.

המדפים היבשתיים בחופים המזרחיים של ים יפן רחבים, ואילו בחופים המערביים, במיוחד לאורך חצי האי הקוריאני, הם צרים – כ-30 ק"מ בממוצע.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלבים בפתיחת ים יפן
מיוקן פליוקן-גלס
מימין: ים יפן במיוקן (18–23 למ"ש)
משמאל: ים יפן בסוף הפליוקן ובתחילת הגלס (2–3.5 למ"ש)

ים יפן נפתח ממערב לאיים בין אמצע האוליגוקן ואמצע המיוקן, אם כי העיתוי המדויק של פתיחתו אינו ידוע בוודאות. קיימות דעות שונות הנוגעות לעיתוי זה הנובעות מניתוח נתונים שהתקבלו במחקר: פרשנות אחת טוענת לתהליך ממושך שהחל לפני 12–30 מיליון שנים, ואילו אחרת טוענת לתהליך קצר יותר שתחילתו לפני 14–16 מיליון שנים.‏[1]

הים נוצר בעקבות העתקה והתפשטות שהחלה במזרח הלוח הפיליפיני באוליגוקן ובמיוקן.‏[1] בתהליך זה החלו איי יפן – שהיו עד אז קשת געשית בשוליים המזרחיים של אסיה – להיפרד מן היבשת תוך תנועה של כ-45 מעלות בכיוון השעון. בהמשך התרחשו שני תהליכים: מעוות שנוצר כתוצאה ממאמץ מתיחה סדק את סלעי הקרום היבשתי בדרום הים, ובצפון הים החל תהליך של התפשטות הקרקעית.

מצרי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצף היבשתי מסביב לים יפן נקטע באמצעות חמישה מצרי ים המחברים את ים יפן לגופי מים נוספים:

מצרי הים המקשרים בין ים יפן לאוקיינוס השקט ולים סין המזרחי נפתחו בשלבים מאוחרים של היווצרות הים. הראשונים להיפתח הם מצרי צוגרו וצושימה. כתוצאה מהיווצרותם נפסקה הגירת פילים לאיים היפניים בסוף הנאוגן. האחרון להיפתח הוא מצר לה פרוז. היווצרותו לפני 11–60 אלף שנים קטעה את הגירתן של ממותות, שמאובנים שלהן נמצאו בהוקאידו.‏[2]

מפה בתימטרית של ים יפן וסביבתו

מבנה הקרקעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ים יפן משתרע מצפון ומדרום לרכס ימאטו. מקורו של הרכס בגבול פתיחה יבשתי, והוא הפך למרכז התפשטות. בסיסו מורכב מסלעי גרניט, ריוליט, אנדזיט ובזלת, מעליהם מפוזרות גרוֹרוֹת של סלעים געשיים.‏[2]

בחלקו הצפוני של הרכס מצוי אגן יפן המורכב מקרום אוקייני שעומקו 3,000–3,600 מטרים. קרום זה נוצר ברכס ימאטו לפני 18–28 מיליון שנים.‏[3] הקרום האוקייני באגן יפן משמש מצע למשקעים ממקור יבשתי שעוביים 1,000-1,500 מטרים.

בחלקו הדרומי של ים יפן מצויים שני אגנים נוספים: אגן ימאטו ואגן סושימה. הקרום בתחתית אגנים אלה עבה מזה של אגן יפן, והוא מורכב מגושים מועתקים של קרום יבשתי שעברו מתיחה והידקקות עם פתיחת הים.‏[3]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזורים הצפוניים של הים בעלי אזורי דיג עשירים מאוד וניתן להמחיש זאת בכך שגם קוריאה הדרומית וגם יפן טוענות לבעלות על סלעי ליאנקור המבודדים באמצע הדרך בין שתי המדינות. הים חשוב גם מבחינת המשאבים הטבעיים אחרים שיש בו כמו המינרלים השונים, ובמיוחד החול המגנטי. בים ניתן למצוא גם גז טבעי ומספר שדות נפט. מאז הזינוק הכלכלי של מדינות מזרח אסיה הפך ים יפן לדרך ימית חשובה שממלאת תפקיד חשוב בכלכלה האזורית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]