ים סרגסו הרחב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ים סרגסו הרחב
Wide Sargasso Sea
Wide Sargasso Sea-ים סרגסו הרחב.jpg
מידע כללי
מאת ג'ין ריס
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן, פוסט-קולוניאליזם
הוצאה
הוצאה André Deutsch
שנת הוצאה 1969
הוצאה בעברית
הוצאה מודן (1981)
כתר (2012)
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 0-233-95866-5
הספרייה הלאומית 002072267, 003379816

ים סרגסו הרחבאנגלית: Wide Sargasso Sea) הוא ספר פוסט-קולוניאליסטי משנת 1966 מאת הסופרת הבריטית-דומיניקנית ג'ין ריס. ריס חיה באלמוניות יחסית לאחר שפרסמה את ספרה הפופולרי "בוקר טוב, חצות" ב-1939. למרות שפרסמה עבודות נוספות בשנים בין שני הספרים, ים סרגסו הרחב היה הראשון שהניב עניין גדול בציבור, ושנהיה לבסוף לספרה המצליח ביותר.

הספר הוא פריקוול לרומן הקלאסי של שרלוט ברונטה, ג'יין אייר, והוא מתאר את הרקע לנישואים אשר ג'יין לומדת אודותם לאחר שבאה לעבוד עבור מר רוצ'סטר. זהו סיפורה של אנטואנט קוזוויי, יורשת קריאולית לבנה, מימי צעירותה בג'מייקה ועד לנישואיה האומללים לאדון אנגלי מסוים (שמו אינו ניתן על ידי הסופרת). האדון מכנה אותה "ברטה", קובע את אי-שפיותה, ודורש ממנה להעתיק עצמה לאנגליה. לכודה בחברה פטריארכלית דכאנית, בה היא אינה שייכת לגמרי ללבנים האירופאים או לג'מייקנים השחורים, קוזווי היא הגרסה של ריס ל"מטורפת בעליית הגג" השטנית של ברונטה. כמו בעבודות פוסט-קלוניאליסטיות רבות, הספר עוסק בתמות של דיכוי גזעני, עקירה, ואסימילציה. הוא גם עוסק ביחסי הכוחות בין גברים לנשים, ומשום כך הפך לספר נחקר אשר נכלל ברשימות קריאה בלימודי מגדר ופמיניזם

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחיל זמן קצר לאחר שהעבדות הוצאה אל מחוץ לחוק באימפריה הבריטית ב-1834. גיבורת הסיפור, אנטואנט, מספרת את סיפור חייה מילדותה ועד נישואיה בשידוך לאדון אנגלי ללא שם (אך מרומז להיות מר רוצ'סטר מהרומן ג'יין אייר). במהלך נישואיהם, האדון משנה את שמה של אנטואנט ל"ברטה" הפשוטה, וכולא אותה בחדרה, והיא מתדרדרת למצב של טירוף - בין היתר מפני שהוא עקר אותה מביתה בקריביים, וכפה עליה סביבה מנוכרת וכן אקלים מנוכר, באנגליה.

הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מתרחש בקוליברי, ג'מייקה, ומסופר על ידי אנטואנט. היא מתארת את חוויות ילדותה, כולל את חוסר היציבות הנפשית של אמה ואת מותו של אחיה המוגבל-התפתחותית.  

החלק השני מתחלק בין נקודת מבטה של אנטואנט לבין נקודת מבטו של האדון בעת "ירח הדבש" שלהם בדומיניקה. כאן מתגלים שורשי התדרדרותה, עם חשדות שמתפתחים מצד בעלה כאשר מופיע בחייהם גבר בשם דניאל, הטוען כי הוא אחיה הממזר של אנטואנט, מכפיש את שמה הטוב ומטיל דופי בשפיותה, ודורש בסחיטה כסף בתמורה לשתיקתו. המטפלת מילדות של אנטואנט אינה בוטחת באדון האנגלי לו נישאה, והקלות בה הוא מאמין לכל מילה רעה שנאמרת על אנטואנט מדרדרת את המצב עוד יותר. הוא מתחיל לבגוד באנטואנט באופן גלוי. אנטואנט מתחילה לחוות תחושות של פרנויה ואכזבה לנוכח נישואיה הכושלים, ותחושת חוסר היציבות מערערות עוד יותר את מצבה הנפשי העדין. 

החלק השלישי הוא הקצר מכולם. הוא מסופר מנקודת מבטה של אנטואנט, כעת ברטה, כשהיא סגורה ב"עליית הגג" של בית האחוזה ת'ורנפילד. כאן מסופר על מערכת יחסיה עם גרייס, המשרתת שאמונה לשמור עליה, ועל חייה המדורדרים עם האדון, אשר מסתיר אותה מן העולם. הוא מבטיח לבוא לבקרה לעיתים תכופות יותר, אבל בפועל בא פחות, ובמקום זאת רודף אחרי מערכות יחסים עם נשים אחרות, ובסוף גם עם האומנת הצעירה, ג'יין אייר. כאשר היא מבטאת את מחשבותיה בזרם תודעה, אנטואנט/ברטה מחליטה לשים קץ לחייה, כי היא מאמינה שזהו גורלה. 

תמות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז העשורים האחרונים של המאה ה-20, מבקרים מחשיבים את ים סרגסו הרחב לתגובה פוסט-קולוניאליסטית לספר ג'יין אייר.[1][2] ריס משתמשת במספר קולות (אנטואנט, רוצ'סטר, וגרייס) כדי לספר את הסיפור, ושוזרת את העלילה שלה בעלילת ג'יין אייר. בנוסף, ריס מציגה טענה פוסט-קולוניאליסטית כשהיא מחברת בין דחייתה של אנטואנט על ידי רוצ'סטר לבין מוצאה הקריאולי, שמוצג כגורם מרכזי בהתדרדרותה לאי-שפיות. 

הספר נחשב גם ליצירה פמיניסטית, כי הוא עוסק ביחסי הכוחות הלא-שוויוניים בין גברים ונשים, ובמיוחד במסגרת הנישואים. 

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס הספרות על שם וו.ה, סמית, 1967 - הפרס שהביא לג'ין ריס הכרה ציבורית לאחר עשרות שנים של כתיבה.
  • מונה על ידי טיים מגזין לאחד מ-100 הספרים הטובים בשפה האנגלית מאז שנת 1923. 
  • נכלל ברשימת 100 הרומנים הטובים של Modern Library, בית הוצאה לאור של Random House (במקום 94). 
  • זכה ב-2006 בפרס בוקר פסטיבל צ'לטנהאם לשנת 1966.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993: עובד לסרט אוסטרלי, "ים הסרגסו הרחב", על ידי ג'ון דיגן, ובכיכובם של קרינה לומברד ונתניאל פרקר
  • 1997: עובד לאופרה, "ים הסרגסו הרחב", בהלחנתו של בריאן הווארד ובבימויו של דאגלס הורטון.
  • 2004: עובד לרדיו, "ים הסרגסו הרחב", על ידי מרגרט באסבי. התוכנית שודרה ברדיו 4 של ה-BBC ב-10 פרקים, בקריינותה של אדג'ואה אנדו.
  • 2006: עובד כסרט לטלוויזיה, "ים הסרגסו הרחב", בבימויו של ברנדן מאהר, ובכיכובם של רבקה הול ורייף ספאל. 
  • 2011: השיר "ים הסרגסו הרחב" נכתב על ידי מוזיקאית הרוק סטיבי ניקס, ונכלל באלבומה In Your Dreams.

הוצאה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Wide Sargasso Sea at The Penguin Readers' Group". Readers.penguin.co.uk. 3 באוגוסט 2000. 
  2. ^ "The Empire Writes Back: Jane Eyre". Faculty.pittstate.edu.