ימים שקטים בקלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ימים שקטים בקלישי
Quiet Days in Clichy
מאת הנרי מילר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה נובלה אוטוביוגרפית
מקום התרחשות פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Olympia Press עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם הצליבה הוורודה עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא ביג סור והתפוזים של הירונימוס בוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ימים שקטים בקלישי הוא ספר שכתב הנרי מילר ומבוסס על ניסיונו כגולה תרבותי אמריקאי בפריז בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, כאשר הוא ואלפרד פרלס חלקו דירה קטנה בפרבר קלישי (בשדרות אנטול-פראנס 4) כסופרים מתחילים.[1][2] הספר מתרחש בערך בתקופה שמילר כתב את "אביב שחור".[3][4] לדברי חברו הצלם ג'ורג 'בראסאי, מילר הודה כי כותרת הספר "מטעה לחלוטין."[5]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה עוקבת אחר ג'ואי, אמריקאי בכיכר קלישי וסביבתה. הספר מחולק לשני חלקים. בראשון, ג'ואי ושותפו לחדר האבוד באותה המידה קארל מחפשים אוכל ומנווטים את דרכם במערכות יחסים עם נשים שונות. בעיקר מערכת היחסים של ג'ואי עם ניס, זונה שהוא פוגש בבית הקפה וופלר ליד מונמרטר, וזאת של קרל עם קולט, בת חמש עשרה שברחה מהוריה ועוברת לגור איתם לפני שבסופו של דבר היא מוחזרת לבית הוריה.

המחצית השנייה, "מארה-מריניון", מתאר את רומן האהבה הנפיץ של קרל עם אליאן הנשואה, ואת מערכת היחסים של ג'ואי עם מארה, זונה שהוא פוגש בשאנז אליזה. מארה מזכירה לג'ואי אהובה מעברו, המכונה בספר כריסטין הנשואה, שהוא מתחרט על שלא נשא בעצמו. כל זה מוביל לזיכרון של ערב שהוא וקרל מבלים בביתם עם לוליינית בשם קורין ואישה דנית בשם כריסטין. ארבעתם משתתפים באורגיה ספונטנית, דבר שמרגיז את כריסטין שמושמת ללעג על ידי שלושת המשתתפים האחרים.

כתיבה ופרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרך הדק נכתב בתחילה בניו יורק זמן קצר לאחר שובו של מילר מפריז בשנת 1940,[1] ושונה בביג סור בשנת 1956, בזמן שהוא עבד על "נקסוס". הספר ראה אור לראשונה בצרפת על ידי הוצאת אולימפיה בשנת 1956.[6] בעקבות הניצחון של מילר במשפט והסרת הצנזורה בארצות הברית מעל "חוג הסרטן", "ימים שקטים בקלישי" פורסם בארצות הברית על ידי דפוס גרוב בשנת 1965.[7]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנובלה עובדה פעמיים לסרט עלילתי. גרסת 1970 הייתה הפקה דנית, שנכתבה וביימה על ידי ג'נס יורגן תורסן, והציגה פסקול מאת קאנטרי ג'ו מקדונלד . [8]

הסרט השני (אנגלית עם כמה קטעי צרפתית) יצא בשנת 1990. בוים על ידי קלוד שברול וכיכב בו אנדרו מקארתי בתפקיד מילר. השחקן היה בן 26 כששיחק את מילר, שהיה בתחילת שנות ה-40 לחייו בספר. שברול ראה את הסרט כאדפטציה לא נאמנה מדי של הנובלה.[9]

בסדרת אנתולוגיה של HBO המבוססת על ספרות אמריקאית, נשים וגברים 2: אין חוקים באהבה (1991), אחד הפרקים נקרא "מארה" על שם המחצית השנייה של "ימים שקטים בקלישי". את הסרט בן 30 הדקות ביים מייק פיגיס. מככב בו סקוט גלן כמילר וג'ולייט בינוש בתור מארה.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Robert Ferguson, Henry Miller: A Life, New York: W.W. Norton & Company, 1991, p. 272.
  2. ^ George Brassaï, Henry Miller: The Paris Years, New York: Arcade Publishing, 1975 (translation copyright 1995), p. 69.
  3. ^ Henry Miller, Quiet Days in Clichy, New York: Grove Press, 1965, p. 41.
  4. ^ Anaïs Nin, The Diary of Anaïs Nin, Volume One: 1931-1934, Orlando: Harcourt, 1966, p. 92.
  5. ^ Brassaï, Henry Miller: The Paris Years, p. 83.
  6. ^ Ferguson, Henry Miller: A Life, pp. 328-9.
  7. ^ Mary V. Dearborn, The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller, New York: Simon & Schuster, 1991, p 288.
  8. ^ Ferguson, Henry Miller: A Life, p. 362.
  9. ^ Clyde Haberman, “Chabrol Films a Henry Miller Tale,” New York Times, August 9, 1989.
  10. ^ Overview of “Women and Men: In Love There are No Rules (1991),” New York Times. Accessed June 20, 2012.