ימימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יג וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. יד וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ. טו וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם.
איוב ובנותיו, ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון ספריית מורגן. ציור משנת 1805

יְמִימָה, היא דמות מקראית, בתו הבכורה של איוב, שמה מופיע אחת בתנ"ך, בספר איוב, פרק מ"ב, פסוק י"ד.

שמה של בתו של איוב מופיע באפילוג לסיפורי ספר איוב. ימימה נולדה לאחר שה' השיב לאיוב את כל רכושו ומעמדו לאחר הניסיונות בהם ניסה אותו. מסופר כי לימימה היו עוד שבעה אחים אשר שמם אינו ידוע ושתי אחיות צעירות קציעה, וקרן הפוך. המקרא מציין את שמות הבנות שנולדו לאיוב ולא את שמות הבנים. עוד מוסיף המקרא ומציין כי ניתנה לאחיות ובכללן לימימה נחלה "בתוך אחיהן".[1]


חז"ל פרשו את שמה: "ימימה (איוב, מ"ב, י"ד) -שדומה ליום."[2]. רש"י פירש את שמה: "צחה ומלובנה כיום". בשפה הערבית פירוש השם יונה. ובארמית: יממא. שמותיהן של בנות איוב ובכללן זה של ימימה, ניטלו מיסודות הטבע. ימימה מהחי- יונה. קציעה מהצומח, "שהיה ריחה נודף כקציעה (בבא בתרא ט"ז, ב') וקרן הפוך מן הדומם - סוג של צבע.[3]

המחזה איוב או העונה הבוערת מאת אהרון מגד הוצג בתיאטרון הבימה. את ימימה שיחקה לורה סהר. במחזה מייצגת דמותה של ימימה את קולו של המצפון. היא זו שמסיימת את המחזה כשהיא קוראת: "העונה הבוערת אבא, העונה הבוערת".[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר איוב, פרק מ"ב, פסוק ט"ו
  2. ^ בבא בתרא, ט"ז, ב'
  3. ^ אברהם כהנא, איוב: מקרא מפורש, תל אביב, מקורות, 1968, ע"מ רכז
  4. ^ בן עמי פיינגולד, השואה בדרמה העברית, תל אביב, ספריית הפועלים, ע"מ 2012, ע"מ 195-193.