ימינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ימינה
לוגו מפלגת ימינה 2021.svg
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסד איילת שקד, רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', נפתלי בנט
מנהיגים איילת שקד, נפתלי בנט
תקופת הפעילות 29 ביולי 2019 – הווה (שנתיים ו־42 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון סיעת ימין
אידאולוגיות ציונות
ארץ ישראל השלמה
לסה פר
ריסון שיפוטי
כנסות 22-24
ממשלות 34, 36
אותיות טב, ב
שיא כוחה 7 מנדטים (2019 ו־2021)
שפל כוחה 3 מנדטים (2020)[א]
נוצרה מתוך הימין החדש
האיחוד הלאומי - תקומה (2019–2021)
הבית היהודי (2019–2020)
מפלגת אח"י[ב]
מיקום במפה הפוליטית ימין
צבעים רשמיים תכלת, כחול וטורקיז
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
6 / 120

ימינה היא רשימה ימנית ישראלית וסיעה בכנסת בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט. הרשימה מחזיקה כיום בשלטון בישראל ברוטציה עם מפלגת יש עתיד, מאז 13 ביוני 2021. במקור הרשימה הוקמה מאיחודן של שלוש מפלגות: הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי – תקומה, התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ה-22 (2019)[1] בראשות איילת שקד, וקיבלה 7 מנדטים. לאחר הבחירות התפצלה לשתי סיעות: הבית היהודי – האיחוד הלאומי, והימין החדש.

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש (2020) רצו שוב שלוש המפלגות יחד בראשות נפתלי בנט. כחודשיים לאחר הבחירות הסיעה החליטה לא להצטרף לקואליציה של ממשלת ישראל השלושים וחמש, בין השאר היות שהוצעו לה מעט תפקידים משפיעים לדעתה, ובשל אי-הסכמה לקווי היסוד של ממשלת האחדות. רפי פרץ התפצל מימינה, כסיעת יחיד של הבית היהודי ומונה לשר ירושלים ומורשת.[2]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע (2021) החליטה מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ' לרוץ בנפרד, ולפיכך נותרה ברשימה רק הימין החדש בראשות נפתלי בנט. הבית היהודי פרשה מהמרוץ והודיעה על תמיכה בימינה. בבחירות קיבלה ימינה 7 מנדטים ונכנסה לכנסת העשרים וארבע. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש (מכונה גם ממשלת בנט-לפיד) ב-13 ביוני 2021, ד' בתמוז ה'תשפ"א הפכה ימינה למפלגת השלטון בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הסכימו הבית היהודי והאיחוד הלאומי – תקומה, שתי מפלגות שכבר היו תחת הסכם של רשימה משותפת, על ריצה משותפת עם מפלגת הימין החדש תחת רשימת "הימין המאוחד". הוסכם שאיילת שקד תוצב במקום הראשון ברשימה. בנוסף, הוסכם שלאחר הבחירות תתחייב הרשימה להמליץ לנשיא על בנימין נתניהו לראשות הממשלה ושהיא תדרוש לחוקק חוק נורווגי מרובע במשא המתן הקואליציוני,[3] עוד סוכם כי בנט יקבל את התיק הבכיר, לאחריו סמוטריץ' ובהמשך פרץ ושקד.[4] הרשימה קיימה משא ומתן לצירוף מפלגת עוצמה יהודית והציעה לה להשתלב לטענת חברי עוצמה יהודית במקומות 8 ו־13 ברשימה,[5][6] אך זו סירבה.[7] משא ומתן נוסף מול זהות בראשות משה פייגלין, לא צלח אף הוא. ב-12 באוגוסט, עם חשיפת הקמפיין, שונה שם הרשימה ל"ימינה" על פי הצעת חברת הכנסת אורית סטרוק.[8][9]

בבחירות קיבלה "ימינה" שבעה מנדטים. שניים מחברי הכנסת שלה מונו עוד קודם לכן לשרים בממשלת המעבר: רפי פרץ לשר החינוך ובצלאל סמוטריץ' לשר התחבורה. מאוחר יותר מונה נפתלי בנט לשר הביטחון.

עם תום הבחירות פנתה הרשימה ליו"ר הכנסת בבקשה להתפצל לשתי סיעות: הימין החדש ו"הבית היהודי-האיחוד הלאומי". שתי המפלגות הודיעו כי ימשיכו לעבוד יחד במשא ומתן הקואליציוני ובכנסת.[10] ב-10 באוקטובר אושר הפיצול.[11]

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 רצו שוב שלוש המפלגות יחד, בצירוף מפלגת אח"י. הפעם בראשות נפתלי בנט, ושוב בלא איתמר בן-גביר שרץ ברשימה עצמאית נפרדת מכיוון שימינה לא רצו לצרפו ולא עבר את אחוז החסימה.[12] המפלגה קיבלה כ-240 אלף קולות שהם 6 מנדטים.

רשימת ימינה לא הצטרפה לקואליציה של ממשלת ישראל השלושים וחמש, ממשלת אחדות בראשות הליכוד וכחול לבן, בין השאר בגלל מיעוט בקבלת תפקידים משפיעים בנושאי החשובים לה, ואי הסכמה לקווי היסוד של הממשלה החדשה. עם זאת יו"ר הבית היהודי רפי פרץ פרש מהסיעה, ומונה לשר לענייני ירושלים ומורשת.[2]

לקראת סוף שנת 2020 הרבו בנט ושקד לבקר את הממשלה על טיפולה במשבר הקורונה בישראל, הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט הכלכלי-חברתי. בהקשר זה טבע בנט את הסיסמה "לא פרנסה – לא מעניין" והכריז שזה הנושא הדחוף ביותר, שלמענו הוא מתכוון לשים בצד נושאי מחלוקת פוליטית (כגון החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון) על מנת להקים ממשלת חירום שתחלץ את ישראל מהמשבר. בנוסף הציג תוכניות חירום לשיקום כלכלת ישראל. סקרים שנערכו בתקופה ההיא צפו למפלגה למעלה מ-20 מנדטים.

פתקה של המפלגה בבחירות לכנסת ה-24

עם התפזרות הכנסת ותחילת הבחירות לכנסת ה-24 הכריז בנט שהוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה ושמפלגתו תמליץ עליו לנשיא. אחרי פרישת גדעון סער מהליכוד והקמת מפלגת תקווה חדשה בראשותו קטן כוחה של ימינה בסקרים בכמחצית. בנט אמר שמטרתו "להחליף את ההנהגה הכושלת". בסוף ינואר 2021 הודיע בצלאל סמוטריץ' על התפצלות מפלגתו, שמותגה כמפלגת הציונות הדתית, מימינה, ובכך למעשה התפרקה הרשימה למרכיביה, וימינה רצה כשהיא כוללת את חברי הימין החדש בלבד. ב-4 בפברואר, היום האחרון להגשת הרשימות המתמודדות בבחירות, הכריזה חגית משה כי מפלגת הבית היהודי לא תתמודד בבחירות ותתמוך ברשימת "ימינה", וכן תאשר לימינה להשתמש באות שלה, ב'. בתמורה התחייבה ימינה למינוייה של משה בממשלה עתידית כשרה אחראית על תחומים הקשורים לציונות הדתית ומוסדותיה.[13]

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפוסט שפרסמה בפייסבוק ב-2019 פירטה איילת שקד את עקרונות רשימת ימינה, שלהם מחויבים כל החברים:[14]

  1. זהות יהודית: נפעל לחיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל, ולהגברת החיבור של תלמידי ישראל לתורת ישראל, ארץ ישראל ולמורשת ישראל.
  2. לאום: יישום חוק-יסוד: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומניעת כל פגיעה בו, תוך המשך הבטחת זכויות הפרט והשוויון לכל אזרחי ישראל.
  3. שלמות הארץ: אנו הרשימה היחידה שמתנגדת להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה כלשהי משטחי ארץ ישראל. נפעל לפתח את ההתיישבות בכל רחבי הארץ.
  4. ריבונות: החלת הריבונות הלאומית ושלטון החוק באופן מלא ושוויוני על כל אזרחי ישראל ותושביה, ובכלל זה סיום הממשל הצבאי והחלת ריבונות ישראל על חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן.
  5. מאבק נחוש בטרור: הכרעת הטרור בנחישות וללא פשרות, מגבול עזה ועד קיצבאות המחבלים. השבת נעדרי צה"ל תוך גביית מחיר מהחמאס והתנגדות מוחלטת לשחרור מחבלים. סיוע לנכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.
  6. עלייה והגירה: יישום מדיניות עלייה והגירה לאומית סדורה, שתקדם עלייה יהודית ותסיר חסמים מיותרים לקליטת עלייה, ושתמנע השתקעות בלתי-חוקית של מהגרי עבודה בארץ לצד ניצול לרעה של מדיניות איחוד משפחות.
  7. תחרות וחירות: קידום תחרות למונופולים וקרטלים סטטוטוריים, פתיחת המשק לתחרות בינלאומית וצמצום התכנון המרכזי במשק. קידום תחרות בדיור, שחרור קרקעות לבנייה ומדיניות מיסוי שתתמרץ פיתוח. טיוב האסדרה, הפחתת הנטל על מעסיקים לעידוד תעסוקה ופריון ויצירת סביבה נוחה לכלכלה שיתופית וטכנולוגיה עילית.
  8. הזכות לעבוד: דרישת רוב מוחלט ליציגות בעבודה, בוררות חובה בשירותים חיוניים, חובת שקיפות בארגוני עובדים.
  9. משילות: חיזוק ערכי המשילות והדמוקרטיה, חיזוק מעמד הכנסת כרשות מחוקקת והחזרת האמון בבית המשפט כרשות השופטת בהתאם לחוק. חיזוק מעמד נבחרי הציבור אל מול הפקידות הבכירה.
  10. אחריות חברתית: הגנה כלכלית ורפואית לנכים וקשישים, תוך שילוב אנשים עם מוגבלויות בחינוך, בחברה ובשוק העבודה.
  11. פיתוח הגליל והנגב: חיזוק הגליל והנגב בתעסוקה, דיור, רפואה, תיירות, תרבות ותחבורה, עידוד השקעות הון ויוזמות פרטיות ועסקיות אשר יביאו לחיזוק ההון האנושי ולהשארת משפחות בגליל ובנגב. חיזוק החקלאות וההתיישבות העובדת.

נוער ימינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"נוער ימינה" היא תנועת הנוער של מפלגת ימינה. התנועה הוקמה לאחר איחוד של מפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש. בראש התנועה עומדים האחים בן ומתן דרור, התנועה הוקמה על בסיס תנועת הנוער של הימין החדש. בתנועה פעילים בגילים 12–18 עם הנהגה בוגרת.

מנהיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה ממשלות שעמד בראשן כנסות
1 AYELET SHAKED.jpg איילת שקד

(1976-)

2019 2020 - 22
2 Naftali Bennett official portrait.jpg נפתלי בנט

(1972-)

2020 מכהן 36 23-24

תוצאות בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות ראש הרשימה קולות % מושבים +/- הערות קואליציה/אופוזיציה
ספטמבר 2019 איילת שקד 260,655 5.87% (#7)
7 / 120
Increase 2 בחירות בזק
2020 נפתלי בנט 240,689 5.24% (#8)
6 / 120
Decrease 1 הבית היהודי והאיחוד הלאומי-תקומה פרשו מהסיעה במהלך הקדנציה אופוזיציה
2021 273,836 6.21% (#5)
7 / 120
Increase 4 קואליציה [ג]
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא:      הימין החדש,      הבית היהודי,      האיחוד הלאומי - תקומה.

הכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הכנסת שנבחרו מטעם הרשימה לכנסת ה־22, כפי שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית ב-1 באוגוסט:[15][16]

  1.       איילת שקדשרת המשפטים לשעבר ויו"ר מפלגת הימין החדש.
  2.       רפי פרץשר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי, תא"ל במיל', הרב הצבאי הראשי לשעבר וטייס מסוקים. בהמשך פרש מהרשימה לסיעה עצמאית.
  3.       בצלאל סמוטריץ'שר התחבורה והבטיחות בדרכים ויו"ר מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה.
  4.       נפתלי בנט – לשעבר שר החינוך, שר הכלכלה, יו"ר הימין החדש והבית היהודי.
  5.       מוטי יוגב – חבר כנסת, אל"ם במיל', לשעבר מזכ"ל בני עקיבא.
  6.       אופיר סופר – חבר כנסת, מזכ"ל תקומה.
  7.       מתן כהנא – אל"ם במיל', לוחם בסיירת מטכ"ל, טייס קרב ומפקד טייסת F-16, מועמד מטעם הימין החדש.

הכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הכנסת שנבחרו מטעם הרשימה לכנסת ה־23:[17]

  1.       נפתלי בנטשר הביטחון ויו"ר מפלגת הימין החדש.
  2.       רפי פרץשר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי, תא"ל במיל', הרב הצבאי הראשי לשעבר וטייס מסוקים. בהמשך פרש מהרשימה לסיעה עצמאית.
  3.       איילת שקד – לשעבר שרת המשפטים ויו"ר מפלגת הימין החדש.
  4.       בצלאל סמוטריץ'שר התחבורה והבטיחות בדרכים ויו"ר מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה. בהמשך פרש עם אופיר סופר לסיעה עצמאית.
  5.       מתן כהנא – אל"ם במיל', לוחם בסיירת מטכ"ל, טייס קרב ומפקד טייסת F-16.
  6.       אופיר סופר – חבר כנסת, מזכ"ל תקומה לשעבר. בהמשך פרש עם בצלאל סמוטריץ' לסיעה עצמאית.

ב־14 ביולי 2020 התפלגה מהסיעה סיעת היחיד של הבית היהודי (רפי פרץ). ב־20 בינואר 2021 התפלגה מהסיעה סיעת האיחוד הלאומי (בצלאל סמוטריץ' ואופיר סופר).

הכנסת ה-24[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הכנסת שנבחרו מטעם הרשימה לכנסת ה-24:[18]

  1.       נפתלי בנטראש הממשלה, לשעבר שר הביטחון, שר החינוך ושר הכלכלה, יו"ר מפלגת הימין החדש.
  2.       איילת שקד – (התפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי), שרת הפנים, לשעבר שרת המשפטים ויו"ר מפלגת הימין החדש.
  3.       מתן כהנא – (התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי וחזר לכהן בה), סגן השר לשירותי דת והשר לשעבר, אל"ם במיל', לוחם בסיירת מטכ"ל, טייס קרב ומפקד טייסת F-16.
  4.       עמיחי שיקליפעיל חברתי ואיש חינוך, מייסד המכינה הקדם-צבאית תבור. הופרש מהמפלגה בסוף אפריל 2022.
  5.       ניר אורבך – יו"ר ועדת הכנסת לשעבר מזכ"ל הבית היהודי.
  6.       אביר קארהסגן שר במשרד ראש הממשלה, מראשי תנועת אני שולמן.
  7.       עידית סילמן – יושבת ראש ועדת הבריאות ולשעבר יושבת ראש הקואליציה וחברת כנסת מטעם איחוד מפלגות הימין.
  8.       שירלי פינטו – ממייסדי המרכז הישראלי ללימודי חירשות ויועצת ראש עיריית רמת גן לענייני מוגבלויות ונגישות.
  9.       יום טוב כלפון כיהן כח"כ, עורך־דין המומחה למשפט מסחרי ובינלאומי, פאנליסט בערוץ I24NEWS ופעיל חברתי.
  • אלון דוידי, שהוצב במקום שלישי ברשימה, הודיע ב-5 באפריל 2021, יום לפני השבעת הכנסת על התפטרותו מהרשימה, במקומו נכנסה עידית סילמן.[19]
  • שי מימון, שהוצב במקום התשיעי ברשימה, התפטר ב-15 ביוני 2021 מסיעת ימינה, מאחר שהוא לא התכוון לתמוך בממשלה שהקימו בנט ולפיד. במקומו נכנסה שירלי פינטו. [20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ימינה בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לאחר התפצלות האיחוד הלאומי - תקומה
  2. ^ מפלגת אח"י הצטרפה לרשימת ימינה לקראת הבחירות לכנסת ה-23, אך שרה ב"ק המועמדת מטעמם לא נכנסה לכנסת, עקב מיקומה ברשימה.
  3. ^ אחד מחברי הכנסת מהמפלגה, עמיחי שיקלי, לא הצטרף לקואליציה, ולא פרש מהמפלגה. חברת מפלגה אחרת, עידית סילמן, הצטרפה לקואליציה, אך פרשה מהקואליצה ב-6 באפריל 2022, ולא פרשה מהמפלגה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוני גבאי, ‏הסיכום: הימין המאוחד בראשות שקד; 'עוצמה' בחוץ, באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2019.
  2. ^ 1 2 עטרה גרמן, ‏פרטי ההסכם המלאים של הבית היהודי והליכוד, באתר "סרוגים", 15 במאי 2020
  3. ^ עמית סגל, ‏הושג איחוד במפלגות הימין: יתמכו בראש הממשלה נתניהו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 ביולי 2019‏
  4. ^ שירית אביטן כהן, ‏בחזרה לבסיס: הסיכומים הפנימיים בימין המאוחד, בעיתון מקור ראשון, 1 באוגוסט 2019
  5. ^ ההצעה לבן גביר: 8 ו-13 עם חוק נורבגי, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2019
  6. ^ ליעם גולן, הימין המאוחד לעוצמה: "הצטרפו אלינו כבר הערב". עוצמה בתגובה: "הצעות לא ריאליות והזויות", באתר חדשות 0404‏, 30 ביולי 2019
  7. ^ גדעון אלון, ‏חוזרים ללימודים, באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2019
  8. ^ יקי אדמקר‏, שקד בהשקת קמפיין "ימינה": מכוונת הכי גבוה שאוכל להנהגת המדינה, באתר וואלה!‏, 12 באוגוסט 2019
  9. ^ עטרה גרמן, אוריאל בארי, ‏שינויים בימין המאוחד: נחשף שם חדש למפלגה, הקמפיין יעודכן, באתר "סרוגים", 12 באוגוסט 2019
  10. ^ מורן אזולאי, בימינה הודיעו על פיצול. שקד נאמה: "להמשיך יחד", באתר ynet, 17 בספטמבר 2019
  11. ^ טל שניידר, ‏בנט ושקד נפרדו מפרץ וסמוטריץ': סיעת ימינה פוצלה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2019
  12. ^ בחירות 2020: רשימת ימינה לכנסת ה-23, באתר הארץ, 16 בינואר 2020
  13. ^ הבית היהודי לא תתמודד ותתמוך בימינה; חגית משה תמונה לשרה, באתר רדיו קול חי
  14. ^ פוסט בדף הפייסבוק של איילת שקד, 5 באוגוסט 2019
  15. ^ אריה יואלי, ‏סופית: זו רשימת הימין המאוחד לכנסת ה-22, באתר "סרוגים", 1 באוגוסט 2019
  16. ^ רשימת ימינה לבחירות לכנסת ה-22 באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22
  17. ^ בנט בראש, פרץ שני: כך תיראה הרשימה המאוחדת, באתר "סרוגים", 16 בינואר 2020
  18. ^ ימינה: הרשימה המלאה של המפלגה בדרך לבחירות 2021, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2021
  19. ^ אמיר אטינגר, ‏מכה לימינה: אלון דוידי התפטר ולא יושבע לכנסת, באתר "סרוגים", 5 באפריל 2021
  20. ^ שי מימון מסביר מדוע פרש מרשימת ימינה ולמה לא נהג כמו ח"כ שיקלי, באתר כיפה
ימינה - תבניות ניווט