ימינה, שמאלה והלאה
| שיר בביצוע חוה אלברשטיין | |
| מתוך האלבום "משירי ארץ אהבתי" | |
| יצא לאור | 1970 |
|---|---|
| שפה | עברית |
| אורך | 2:54 |
| חברת תקליטים | CBS ישראל |
| כתיבה | לאה נאור |
| לחן | נחום היימן |
"ימינה, שמאלה והלאה" הוא שיר בביצועה הזמרת הישראלית חוה אלברשטיין, שנכלל באלבומה "משירי ארץ אהבתי", שיצא בשנת 1970. מילות השיר נכתבו על ידי לאה נאור וללחנו של נחום היימן. במהלך השנים נותר השיר פחות מוכר ביחס לשירים אחרים מן האלבום, אשר זכו לחשיפה רחבה יותר ולהכרה ציבורית משמעותית יותר.[1]
איתמר זהר מ"הארץ" הציג את השיר כיצירה בעלת פוטנציאל ייצוגי בהקשרים ציבוריים ולאומיים, ובמיוחד בהקשר של טקסים ממלכתיים. בהשוואה לשיר "משירי ארץ אהבתי", שנבחר לפתוח את אירועי יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, טען כי "ימינה, שמאלה והלאה" מבטא באופן ישיר יותר את מורכבות החיים במדינת ישראל, לרבות מתחים פנימיים וחיצוניים. בהקשר זה מוצג השיר כחלופה אפשרית לבחירות תרבותיות רשמיות, תוך הדגשת הפער בין מסרים אידיאליים לבין מציאות מורכבת.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ימינה, שמאלה והלאה" נכתב כחלק מן האלבום "משירי ארץ אהבתי", אשר כלל שירים שנכתבו על ידי משוררים והולחנו על ידי מלחינים מרכזיים במוזיקה הישראלית. האלבום יצא בשנת 1970, ובמהלך השנים זכה להכרה רחבה, כאשר חלק משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. עם זאת, השיר עצמו נדחק לשוליים יחסית לשירים אחרים מתוך האלבום.[1] זהר הציב את השיר בהקשר של שיח תרבותי ופוליטי, שהתעורר סביב בחירת שירים לטקסים ממלכתיים. במסגרת זו נטען כי הבחירה בשירים מסוימים נעשתה לעיתים ללא עיון מעמיק בתוכנם, וכי ניתן היה לבחור בשירים אחרים מתוך אותו רפרטואר, לרבות "ימינה, שמאלה והלאה".[1] בטקס הדלקת המשואות לאותה שנה ביצעה שרית חדד את "משירי ארץ אהבתי".[2]
במרוצת השנים בוצע "ימינה, שמאלה והלאה" על ידי מלחינו, היימן. בשנת 1992 הוציא את גרסתו כסינגל, שהגיע בשיאו למקום ה-22 במצעד הפזמונים השבועי של קול ישראל.[3] ב-2009 פרסם גרסה נוספת, דואט עם בתו סי היימן.[4]
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטקסט מתאר את "ימינה, שמאלה והלאה" כשיר הבנוי סביב שאלות פתוחות, אשר אינן זוכות לתשובות חד משמעיות. בכך מוצג השיר כיצירה המבטאת ריבוי נקודות מבט והיעדר אמת אחת מוחלטת. השאלות המועלות בשיר עוסקות בנושאים כגון אושר ופחד, והן משקפות מציאות מורכבת שבה אין פתרונות פשוטים.[1] דמותה של הדוברת בשיר מתוארת כדמות מנחה, אשר יכולה להתפרש בדרכים שונות, כגון אם, בת זוג או חברה. הדמות מקבלת שאלות מצד דמות אחרת, המתוארת כבן, בן זוג או ידיד קרוב, ומשיבה להן באופן שאינו מספק פתרון סופי אלא מעודד את השואל להמשיך ולחפש תשובות בעצמו. מבנה זה מדגיש את תהליך החיפוש ואת האחריות האישית להבנת המציאות.[1] השיר מציג גישה שלפיה אין תשובה אחת ואין מחשבה אחת, והוא מדגיש את קיומן של עמדות שונות ודעות שונות. בכך הוא משקף תפיסה של ריבוי קולות בתוך החברה, ואת המתח הקיים בין נקודות מבט שונות.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7
איתמר זהר, זה השיר של חוה אלברשטיין שהיה צריך להיות בטקס הדלקת המשואות, באתר הארץ, 16 באפריל 2018 - ↑ איתי שטרן, שרית חדד מבצעת את השיר האיקוני של חוה אלברשטיין לרגל חגיגות ה-70, באתר הארץ, 15 באפריל 2018
- ↑ המצעד השבועי של רשת ג' מתאריך 21 ביוני 1992. פזמונט
- ↑
ימינה שמאלה והלאה - נחום היימן וסי היימן (2009), סרטון באתר יוטיוב
