ימת המלח הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ימת המלח הגדולה
Great Salt Lake ISS 2003.jpg
תצלום לווין של ימת המלח הגדולה
מיקום יוטה, ארצות הברית
סוג אגם מלח
שטח 4,400 קמ"ר
אורך מרבי 120 קילומטר
רוחב מרבי 45 קילומטר
עומק ממוצע 4.9 מטרים
עומק מרבי 10 מטרים
נפח 18.92 קילומטר מעוקב
מליחות 27%
גובה 1,283
נהר מזין נהר בר, נהר ג'ורדן, נהר וובר
אגן ניקוז 21,500
מדינות באגן הניקוז ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
איים 8 עד 15
קואורדינטות 41°10′00″N 112°35′00″W / 41.166666666667°N 112.58333333333°W / 41.166666666667; -112.58333333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ימת המלח הגדולהאנגלית: Great Salt Lake) הוא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בחלקה הצפוני של מדינת יוטה בארצות הברית. איש המערב הראשון שהגיע אל הימה היה ג'ים ברידג'ר בשנת 1824.

האגם משתרע על שטח של כ-4,400 קמ"ר, והוא האגם הגדול ביותר בארצות הברית ממערבית למיסיסיפי. גובה פני המים הממוצע הוא כ-1,280 מטר מעל לגובה פני הים. אורכה של ימת המלח הגדולה הוא 120 ק"מ, רוחבה 45 ק"מ, ועומקה המרבי בערך 10 מטר.

סולט לייק סיטי, בירת יוטה, שוכנת בקרבת חופו המזרחי של האגם. שלושה נהרות זורמים אל הימה ומספקים כ-1.1 מיליון טונות של משקעים בכל שנה. בשל הריכוז הגבוה של המלח בימה, אנשים יכולים לצוף בקלות במי הימה.

הימה היא שריד קטן לימת בונוויל הפרהיסטורית, ימה גדולה אשר השתרעה על פני שטח של כ-50 אלף קמ"ר במהלך עידן הקרח.

בשל הדמיון שלה לים המוות בישראל, זכתה ימת המלח הגדולה לכינוי "America's Dead Sea" (ים המוות האמריקאי); ואחד משלושת הנהרות, אשר מזינים את הנהר, נקרא "ג'ורדן" (Jordan, נהר הירדן).

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת המליחות בימה היא פי 5 מבאוקיינוס, מה שלא מאפשר קיום חיים לדגים ויצורים רבים אחרים.

הנהרות שמזינים את הימה ממלאים אותה במינרלים הכוללים מלחים, ומאחר שאין למים מוצא, הם מתאדים עם השמש החמה של יוטה והמלחים נשארים באגם ומצטברים, כך לאורך שנים נוצרה ימה מלוחה.

באזורים מסוימים, אחוז המלח כל כך גבוה שבני אדם יכולים לצוף, באופן דומה לים המלח.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]