ינון עזרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ינון עזרוני
Inon Ezroni.jpg
תאריך לידה 11 בנובמבר 1927
מקום לידה חיפה
תאריך פטירה 1 במרץ 2009 (בגיל 81)
השתייכות Palmach.jpg  פלמ"ח
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19451950, 19561965
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
קצין חימוש ראשי
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
תפקידים אזרחיים

ינון עזרוני (11 בנובמבר 1927 - 1 במרץ 2009) היה קצין חימוש ראשי בצה"ל בדרגת אלוף משנה. מנכ"ל תעשיות רכב נצרת עילית וחברת אליאנס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרוני נולד בחיפה, בנם של שרה ויקותיאל, בוגר בית הספר החקלאי מקווה ישראל. ב-1945 הצטרף לפלמ"ח ושירת בפלוגה א' בקיבוץ יגור. סיים קורס קציני חבלה וקורס מפקדי כיתות. שימש מדריך חבלה. בתקופת פעילות תנועת המרי העברי השתתף בהכנות לפיצוץ גשר, כסיוע להורדת המעפילים מהספינה "חנה סנש" ליד נהריה וכן השתתף בפיצוץ תחנת הרדאר בח'רייבה. השתתף בפעולות רבות נגד כנופיות ערביות וחברי הוועד הערבי העליון.

במלחמת העצמאות שירת כמפקד מחלקה ומפקד פלוגה בגדוד הראשון של חטיבת יפתח. השתתף בהדיפת צבא ההצלה בקרב משמר העמק, במבצע מטאטא ובקרבות מלכיה, בהם נפצע באורח קשה. לאחר החלמתו השתתף בכיבוש לוד, בקרבות בנגב, במבצע גי"ס, בקרב חרבת מחאז ובמבצע יואב. לקראת סוף המלחמה מונה לסגן מפקד הגדוד. לאחר פירוק הפלמ"ח יצא לקורס מפקדי גדודים בצריפין.

ב-1950 השתחרר והחל בלימודי הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, אותם סיים ב-1954. עבד כמהנדס בתעשייה הצבאית ובמקביל, במסגרת שירותו במילואים שירת בחיל החימוש. במלחמת סיני שירת באוגדה 77 שלחמה באזור רפיח ואל עריש. ב-1956 חזר לשירות הקבע ומונה למפקד בימ"ל (בית מלאכה) בחיל החימוש. בתקופתו הוקם בבסיס מפעל בן 1,000 עובדים שפעל להסבת טנקי השרמן לטנקי סופר שרמן בהם הותקן התותח הצרפתי CN 75-50.

בשנת 1957 מונה לסגן קצין חימוש ראשי. ב-1961 יצא לארצות הברית ללימודי תואר שני במנהל תעשייתי והנדסת מכונות באוניברסיטת קולומביה. ב-1963 מונה לקצין חימוש ראשי. במרץ 1964 קודם לדרגת אלוף משנה.

לאחר שחרורו היה ממקימי חברת תעשיות רכב נצרת עילית ב-1965 ושימש כמנהלה הכללי עד 1986. הוא זכה על פועלו בפרס התעשייה של התאחדות התעשיינים, ב-1976[1]. ב-1987 מונה למנכ"ל חברת הצמיגים אליאנס, תפקיד בו כיהן עד שנת 2000.

היה נשוי לחנה ואב לשלושה ילדים בשם: אהוד, תמר ומיכל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקבל פרס תעשייה, אתר התאחדות התעשיינים