יניב רוזנאי
| יניב רוזנאי בכנס "ממשבר להזדמנות" של מכון רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן | |
| לידה | 17 בפברואר 1980 (בן 46) |
|---|---|
| מדינה |
|
| ענף מדעי |
משפט חוקתי, תורת המשפט, עימות מזוין, משפט בין-לאומי פומבי, משפט ציבורי, משפט השוואתי, זכויות האדם |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט |
Thomas Poole, Martin Loughlin |
| עיסוק |
מרצה באוניברסיטה, משפטן |
| מעסיק | אוניברסיטת רייכמן |
יניב רוזנאי (נולד ב-17 בפברואר 1980) הוא פרופסור מן המניין בבית ספר הארי רדזינר למשפטים של אוניברסיטת רייכמן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדל ברמת גן. בשנת 2006 קיבל תואר ראשון במשפטים ובממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה, בשנת 2009 קיבל תואר שני במשפטים ובשנת 2014 קיבל תואר דוקטור במשפטים, שניהם מבית הספר למשפטים של בית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). עבודת הדוקטורט שלו זכתה בפרס עבודת הדוקטורט המצטיינת לשנת 2014 של הוועדה האקדמית של הארגון האירופי למשפט ציבורי (European Group of Public Law). לפני לימודיו המתקדמים התמחה בלשכה המשפטית של הכנסת.
בשנת 2013 היה חוקר אורח ב־The Program in Law and Public Affairs - LAPA שבאוניברסיטת פרינסטון. בשנים 2015–2016 היה עמית פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון של אוניברסיטת חיפה וב-Hauser Global Law School של אוניברסיטת ניו-יורק (NYU). היה פרופסור אורח באוניברסיטת מילאנו (אנ') באיטליה, באוניברסיטת מהא פה לונג (אנ') בתאילנד, באוניברסיטת קוץ' בטורקיה, באוניברסיטת חבל הבסקים בספרד, ובאוניברסיטת אמורי בארצות הברית.
באוקטובר 2016 מונה למרצה בבית ספר הארי רדזינר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה. ביוני 2017 קודם לדרגת מרצה בכיר ובמרץ 2020 קודם לדרגת פרופסור חבר. תחומי המחקר שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תיאוריה חוקתית ותורת החקיקה.
רוזנאי הוא יו"ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי (ICON-S) וחבר המועצה המנהלת של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. הוא מייסד-משותף של האגודה הישראלית לחקיקה וכיהן כיו"ר משותף שלה בשנים 2017–2020. כיהן כמזכיר הכללי של העמותה למשפט ציבורי בישראל וכיום חבר הוועד המנהל שלה.
רוזנאי הוא מנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן.[1]
רוזנאי הוא חבר בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד הרפורמה המשפטית, והוא נואם[2] ומפרסם מאמרים נגד הרפורמה[3] ומתראיין בנושא זה.[4] השתתף בדיונים שנערכו בחסות נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לגיבוש פשרה.[5] הוא מציג עמדות ברורות נגד ניסיונות הדחה של בעלי תפקידים כגון היועצת המשפטית לממשלה, וטוען כי מדובר ב"הפיכה משטרית" מתוחכמת שמטרתה להסיר את המגבלות על הכוח השלטוני.
הביע תמיכה בדוקטרינת תיקון חוקתי שאינו חוקתי.[6]
במחקריו הוא מזהה קשר בין פופוליזם שלטוני לקיטוב חברתי, וטוען כי הקיטוב הרגשי והשנאה מאפשרים למנהיגים פופוליסטיים לקדם צעדים המערערים את מערכת האיזונים והבלמים. לדעתו, מצבה של הדמוקרטיה בישראל קיצוני וגרוע יותר מזה שהתפתח בהונגריה ופולין, בין היתר בשל הבסיס הביטחוני והדתי של הפופוליזם הישראלי.[7]
ב-2025 נמנה עם מייסדי התנועה החברתית "עוגן לעתיד". מטרת התנועה היא להוות מנוע רעיוני-אידאולוגי למחנה הליברלי בישראל על ידי גיבוש חזון המבוסס על ערכים משותפים לקהילות שונות, ולקיחת אחריות אזרחית לבניית חברה ישראלית מתוקנת.[8]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Unconstitutional Constitutional Amendments - The Limits of Amendment Powers, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2017
- Constitutional Revolution, יחד עם פרופ' גארי ג'יקובסון, הוצאת אוניברסיטת ייל, 2020
- יניב רוזנאי, ביקורת חוקתית: התפתחות, דגמים והצעה לעיגון הביקורת השיפוטית בישראל, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021
- נעם גדרון ויניב רוזנאי, דמוקרטיה בנסיגה: פופוליזם, קיטוב וההפיכה המשטרית, סדרת אתגרי הדמוקרטיה, הוצאת דביר, 2025 מסת"ב 978-965-585-014-7.[9][10]
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2018: פרס מטעם האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי על ספרו "Unconstitutional Constitutional Amendments: The Limits of Amendment Powers"[11]
- 2018: פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי.[12]
- 2019: פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט.[13]
- 2020: אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון.[14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' יניב רוזנאי, באתר של אוניברסיטת רייכמן
יניב רוזנאי, ברשת החברתית פייסבוק
יניב רוזנאי, ברשת החברתית X (טוויטר)- יניב רוזנאי, באתר גוגל סקולר
- יניב רוזנאי, באתר Academia.edu
- יניב רוזנאי, באתר SSRN
- מאמרי יניב רוזנאי, באתר "הארץ"
חוקה לישראל?! מאחורי הקלפים עם פרופ׳ יניב רוזנאי, סרטון בערוץ "כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן", באתר יוטיוב- משה גורלי, "אם הממשלה לא תציית לבג"ץ, השבר יהיה צעד אחד רחוק מדי", באתר כלכליסט, 12 ביוני 2025
- יניב רוזנאי, הכנסת כבר מזמן לא "בית העם": קיים בה שלטון הפחד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ משה גורלי, "אם הממשלה לא תציית לבג"ץ, השבר יהיה צעד אחד רחוק מדי", באתר כלכליסט, 12 ביוני 2025
- ↑ נאום של יניב רוזנאי, טוויטר, 26 ביולי 2023
- ↑ פרופ' יניב רוזנאי, לפסקת ההתגברות המוצעת ע"י הקואליציה העתידית אין אח ורע בעולם, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2022;
פרופ' יניב רוזנאי, לא "ריכוך" אלא פוליטיזציה על מלא, באתר ynet, 22 במרץ 2023;
פרופ' יניב רוזנאי, עקום, חפוז ופופוליסטי, באתר מאקו, 30 ביולי 2023;
פרופ' יניב רוזנאי, לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2023 - ↑
פרופסור יניב רוזנאי על הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן: "זה קיים במדינה אחת בעולם, אל סלבדור", סרטון בערוץ "דמוקרטTV", באתר יוטיוב (אורך: 01:03);
מלחמת הרשויות - פרופ׳ יניב רוזנאי ולוסי אהריש בדיון על המהפכה המשפטית, סרטון בערוץ "דמוקרטTV", באתר יוטיוב (אורך: 13:37);
פרופ' יניב רוזנאי - יש להאט את חקיקת הרפורמה המשפטית, סרטון בערוץ "על המשמעות podcast", באתר יוטיוב (אורך: 01:04:47) - ↑ איתמר אייכנר, הסכמות טכניות בהידברות על המהפכה המשפטית, המבחן האמיתי: אחרי פסח, באתר ynet, 10 באפריל 2023
- ↑ יניב רוזנאי, לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד, פרופ' יניב רוזנאי, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2023
- ↑ משה גורלי, "אם הממשלה לא תציית לבג"ץ, השבר יהיה צעד אחד רחוק מדי", באתר כלכליסט, 12 ביוני 2025
- ↑ עוגן לעתיד | מובילי התנועה, באתר עוגן לעתיד
- ↑ דמוקטיה בנסיגה, באתר כנרת זמורה דביר (ארכיון)
- ↑
אביגדור פלדמן, כך נפרצו חומות הדמוקרטיה בישראל:נעם גדרון ויניב רוזנאי מיטיבים להצביע על חולשותיו של המשטר, שהופכות אותו לטרף קל בידי פופוליסטים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2025 - ↑ Book Prize - Public Law Book Award, באתר הארגון International Society of Public Law, 2018 (באנגלית)
- ↑ פרס גורני למשפט ציבורי, באתר העמותה למשפט ציבורי בישראל
- ↑ פרס חשין, באתר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- ↑ רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2020, באתר התנועה לאיכות השלטון, 11 באפריל 2021