ינס בורכרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינס בורכרד
Jens Borchard[א]
ינס בורכרד מקבל את "א/מ עתיד" השלישית 1963
ינס בורכרד מקבל את "א/מ עתיד" השלישית 1963
ינס בורכרד מקבל את "א/מ עתיד" השלישית 1963
לידה 22 בפברואר 1903
כ"ה שבט ה'תרס"ג
המבורג גרמניה
פטירה 13 בדצמבר 1986 (בגיל 83)
י"א כסליו ה'תשמ"ז
חיפה
מקום קבורה חיפה
מקום מגורים חיפה
פעילות בולטת הקמה וניהול חברה לשירות ימי עתיד
השכלה עורך דין באוניברסיטת וינה 1920
תפקיד בעלים ומנהל חברה לשירות ימי עתיד
תקופת כהונה 1934 עד 1969

ינס בורכרדגרמנית: Jens Borchard; 22 בפברואר 1903 - 13 בדצמבר 1986) היה מראשוני אנשי הספנות של היישוב היהודי בארץ ישראל. כבן למשפחת ספנות מגרמניה בעל השכלה משפטית הקים וניהל את החברה לשירות ימי עתיד.

משפחת ספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינס היה הבן הבכור של לוסי וריכרד בורכרד מהמבורג. אביו החל לעבוד בחברת סווארות, שרכשה גוררות וכלי שיט, ונעשה בעלים של החברה, אותה קרא בשם Fairplay כדי שיהיה קליט ללקוחות הבריטיים והאמריקאים.

לאחר פטירת אביו של ינס, המשיכה אמו את ניהול החברה ”אישה צנומה, קטנה, שברירית -אשת חיל. גידלה חמישה ילדים ופיתחה את העסק. רכשה לעצמה ולחברתה מוניטין בגלל חריצותה, מסירותה והגינותה.”[1]

עם עליית הנאצים לשלטון, נמלטה המשפחה לאנגליה, עם מספר גוררות ואנייה. האם החליטה שבנה הבכור הבכור ינס, שלמד משפטים באוניברסיטת וינה, יעלה לארץ ישראל במטרה לייסד חברת ספנות.

הבן השני קורט בורכרד עבד עם אמו בחברה באנגליה (Borchard Lines).

עסקי ספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חברה לשירות ימי עתיד

בשנת 1933 הקימו חמישה יהודים גרמנים חברת ספנות Orient Shipping Line Co. הם רכשו שתי דוברות "דורה" ו"קרולה", התקינו בהן מנועים מנופים ומגורי צוות, והעבירו אותן לארץ ישראל. ינס בורכרד נעשה מזכיר החברה. האניות הפליגו בין נמלי סוריה מצרים ויוון. המחירים היו נמוכים והחברה נקלעה לקשיים. בשנת 1934 נמכרו הדוברות ובורכרד שזכה לניסיון מעשי הקים וניהל את החברה לשירות ימי עתיד.[2]

סיוע למדינה בדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להיותו של בורכרד איש עסקים קשוח וקשה להתפשר היה קשוב לצורכי היישוב בארץ ישראל. אניות החברה לשירות ימי עתיד אוישו על ידי צוות יהודי ששכרם היה גבוה בהרבה משכרם של הצוותים ששירתו בחברות המתחרות.[דרוש מקור]

אניות החברה שימשו הכשרה לאנשי הפלי"ם ועסקו בהעברה בלתי ליגלית של פעילי ההעפלה לאירופה. ”הצוות החופי היה לא רק בעח מקצוע כי אם נלהב ודבק ברעיון בנין ספנות עברית. נאמן היה לרעיון ואף נאמן לבעלים של החברה ינס בורכרד.”[3]

משפחה ושאירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1923 נישא בורכרד בהמבורג לעליס רובינסון, ממשפחה יהודית אמידה. לזוג נולדה בת רוניה. עלו לארץ ישראל ובשנת 1934 נפרדו.

ב-22 באוגוסט 1941 נישא בורכרד בחיפה לרנטה שנולדה בברלין למשפחה אמידה. האב ריצ'רד ברנט מהנדס מים בעל מפעל משאבות. נכלא על ידי הנאצים במחנה מעצר, אך השתחרר והמשפחה נמלטה דרך צרפת והגיעה לארץ ישראל. רנטה נפרדה מבעלה וולפגנג לצרוס מנהל הפעילות החברה לשירות ימי עתיד[ב] ובאה עם ילד מיכה לצרוס. לזוג נולדה בת דניאלה בת נוספת יהודית שנפטרה לאחר לידתה ובן יונתן.

המשפחה חיה ברחוב מרגלית בחיפה בבית חולש על הסביבה שכונה "עמדת יונתן". בשנת 1966 נפרדו רנטה וינס בורכרד ומאז לא נישא שוב.

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב הים (רב חובל), נתיבי ים, תולדות הספנות הישראלית, הוצאת מלוא בשיתוף עם חבל ימי לישראל, 1972, עמ' 59–61.
  • צבי הרמן, הכובשים בים נתיבה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978, עמ' 52–59.
  • דניאלה רן: "תרומתה והשפעתה של העלייה הגרמנית להתפתחות הספנות בארץ ישראל", אוניברסיטת חיפה, 1993.
  • הלל ירקוני, הים האנייה ועם ישראל,פרדס הוצאה לאור, 2009, עמ' 48–49.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם המקורי בגרמניה נרשם Borchardt אך ינס שינה אותו ובכל תעודותיו נרשם Borchard
  2. ^ וולפגנג לצרוס החל את עבודתו בחברה לשירות ימי עתיד בשנת 1936 בחיפה. בתקופת מלחמת העולם ייצג את החברה באלכסנדריה ובאריטריאה. ב 1945 חזר לחיפה ופרש מהחברה ב 1953.
  3. ^ מימין לשמאל רנטה, דניאלה, ינס בורכרד, מיכה לצרוס ויונתן בורכרד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי הרמן, עמ' 52.
  2. ^ הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל 2002-1927, עמ' 5.
  3. ^ צבי הרמן עמ' 53.