ינשוף צוחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןינשוף צוחק
Naturalis Biodiversity Center - ZMA.AVES.1492 - Sceloglaux albifacies Gray, G.R., 1844 - Strigidae - skin specimen.jpeg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששנכחד
נכחד (EX)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי לילה
משפחה: ינשופיים
סוג: Sceloglaux
מין: ינשוף צוחק
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Sceloglaux albifacies
קאופ, 1848
תחום תפוצה
SceloglauxAlbifaciesIUCNver2019 1.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ינשוף צוחק (שם מדעי: Sceloglaux albifacies) הוא מין של דורס לילה נכחד אשר חי בניו זילנד והתגלה למדע רק ב-1845. הינשוף האחרון הידוע ממין זה נראה ב-1914 ומאז לא נראה עוד. ינשוף זה קיבל את שמו מקריאות ששמעו חוקרים באי ונשמעו כיללות צחוק.

הינשוף הצוחק הוא סוג בעל מין יחיד שהיה אנדמי לניו זילנד. הסוג הקרוב אליו ביותר הוא ינשוף נצי (Ninox), אשר חלק ממיניו חיים כיום באי. בעבר גם שייכו אותו לסוג זה. היו לו 2 תת-מינים (משוער על פי עצמות): Sceloglaux albifacies rufifacies, אשר חי באי הצפוני ו-Sceloglaux albifacies albifacies, אשר חי באי הדרומי והיה גדול יותר מקרובו.

ינשוף זה הגיע לאורך 35.5-40 ס"מ ולוטת כנפיים של 26.5 ס"מ. המשקל הממוצע שלו הגיע ל-600 גרם והנקבות היו גדולות מהזכרים. ינשוף זה היה בעל נוצות חומות-צהבהבות מפוספסות בפסים חומים כהים כשהפנים היו לבנות יותר. הוא היה בעל מקור דק ומעוקל וטפרים גדולים בכפותיו.

מזונו של ינשוף זה שחי באי נקי יחסית מיונקים הכיל בעיקר עופות קטנים יותר וזוחלים כמו שממיות וטואטרה ובניגוד לרוב הינשופים ניזון מטרפו מהקרקע ולא מהשמיים. הוא ניזון גם מצפרדעים, חגבי ווטה גדולים, עטלפים מקומיים ודגים וכאשר פלשו חולדות לאיים הוא ניזון גם מהם. עם זאת לאי הגיעו גם טורפים כמו חתולים וסמוריים שהיו טורפים את הינשוף ואת גוזליו ואולי תרמו להכחדתו.

תמונה של הינשוף שצולמה בטבע לפני שנכחד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינשוף צוחק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ינשוף צוחק באתר הרשימה האדומה של IUCN