ינשוף שדוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןינשוף שדוני
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי לילה
משפחה: ינשופיים
סוג: Micrathene
מין: ינשוף שדוני
שם מדעי
Micrathene whitneyi
Cooper, 1861
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ינשוף שדוני בקניון מדרה, אריזונה (Madera Canyon).

ינשוף שדוני (שם מדעי: Micrathene whitneyi) הוא סוג ומין יחיד של עוף לילה דורס ממשפחת הינשופיים. זהו הינשוף הקטן בעולם (גודלו כגודל אגרוף אנושי, ראו תמונות בקישורים החיצוניים): אורכו לא עולה על 15 ס"מ, ומשקלו המרבי הוא כ-42 גרמים (הנקבות גדולות במעט מהזכרים). מופע נוצותיו חום-אפרפר, אשר אלו מנוקדות בלבן בצמחו ובכנפיו. זנבו קצר מאוד, ראשו רחב וחסר ציצות אוזניים (כמו הלילית), וצבעו חום-כתמתם. בטנו וחלקיו התחתונים לבנים, וכן גם גבותיו המתקשתות מעל עיניו הצהובות.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינשוף השדוני הוא צייד לילי בעל רגליים חלשות, כך שתפריטו כולל יצורים כמו נדלים, עכבישאים, חיפושיות, עשים, צרצריים ועקרבאים, עליהם הוא עט תוך כדי תעופה אחרי שזינק ממקום מושבו. לעיתים קרובות הם נצפים מעופפים ליד קומזיצים וזרקורים, במטרה לחטוף את היצורים המתאגדים מסביב למקור האור. אחרי שהוא לכד טרף, הוא לוקח אותו למקום נוח לאכילה, ומעבד אותו בזהירות כדי שיהיה ראוי למאכל ינשוף שדוני (לדוגמה: הינשוף השדוני מפשיט מעשים את כנפיהם ומעקרבים את עוקציהם).

הינשוף השדוני מתגורר בחללים שתוכנם נוקר והוצא על ידי נקרים, כמו המינים נקר חילה ונקר זהוב. הוא מעדיף חללים שנעשו בקקטוס סגווארו, כנראה מכיוון שקוציו מרחיקים טורפים. אחרי שהזכר מוצא לו מקום מגורים טוב, הוא נכנס פנימה ומתחיל לקרוא בקול רם. המין אינו בדיוק הומה כיתר הינשופים: הזכר צווח בקול גבוה "יְיִפ יְיִפ יְיִפ" (yip yip yip, בדומה ליללותיו של גור כלבים), ואם הירח בהיר, הוא מסוגל להמשיך בכך במשך כל הלילה. אם הוא הצליח במשימתו ומשך נקבה מסוקרנת, הוא פורץ ממקומו ופותח במופע הכולל נפנוף וחבטות כנפיים וקולות שונים (ראו חיזור). גודל התטולה נע בין ביצה אחת עד חמש, עליהן היא דוגרת במשך כ-21–24 ימים. הפרחון מתרחש כשהגוזלים מגיעים לגיל 28–33 יום.

ידוע כי האוכלוסיות צפוניות נודדות דרומה עם בוא החורף, אך המידע על הדרך או הזמן אינו בנמצא.

תפוצה, בית גידול ותת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינשוף השדוני נפוץ במקסיקו ובדרום-מערב ארצות הברית. הוא חי במדבריות, דוגמת מדבר סונורה, בהם גדל קקטוס הסגווארו המשמש לו גם כמקום מגורים, שיחים קוצניים ועצי ינבוט. כמו כן, הוא שוכן ביערות הגדלים ליד גיאיות, קניונים ומדרונות הרריים.

תת מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Micrathene whitneyi graysoni ‏ (Ridgway, 1886) – אנדמי לאי סוקורו (אנ'), אחד מאיי ארכיפלג רבייאחיחדו. לא נצפה מאז 1931, ככל הנראה נכחד.
  • Micrathene whitneyi idonea ‏(Ridgway, 1914)
  • Micrathene whitneyi sanfordi ‏(Ridgway, 1914)
  • Micrathene whitneyi whitneyi ‏(J. G. Cooper, 1861)

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסוג ,Micrathene, הוא הלחם בסיסים של המילים היווניות "μικρός" ‏(mikros/Micra – "קטן") ו- "Αθηνά" ‏(Athena, אלת החכמה היוונית אתנה), ושם המין מהווה אות הוקרה לגאולוג ולחוקר Josiah Dwight Whitney. שמו העממי של המין, Elf Owl (ינשוף שדוני), מתייחס לגודלו הזערורי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cynthia Berger, Wild Guide Owls, P. 90, Stackpole Books, 2005. ISBN 9780811732130.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינשוף שדוני בוויקישיתוף

תמונות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ינשוף שדוני באתר הרשימה האדומה של IUCN