יסודות (מושב)
 בית הכנסת במושב (לפני שעבר שיפוץ נרחב)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | נחל שורק |
| גובה ממוצע[1] | 100 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | פועלי אגודת ישראל |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| מוצא המייסדים | גרמניה, הונגריה, טרנסילבניה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,052 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.5% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   יסודות  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 |
יְסוֹדוֹת הוא מושב שיתופי חרדי באזור השפלה, ליד טל שחר, השייך למועצה אזורית נחל שורק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם כקיבוץ בשנת 1946 על ידי ניצולי שואה מגרמניה, הונגריה, צרפת והולנד, חברי תנועת פועלי אגודת ישראל. גרעין המקימים שכן תחילה במגדיאל שבשרון, אחר כך עבר הכשרה בקיבוץ חפץ חיים הסמוך. במהלך מלחמת העצמאות, באוגוסט 1948, קיבלו אנשי הגרעין את הקרקע, כדי להוות נקודת שליטה על כביש הגבורה ו"כביש לטרון" (כביש 3)[3]. תחילה שכן הקיבוץ בסמוך לצומת של כביש הגבורה וכביש לטרון, ובדצמבר 1949 עבר לנקודת הקבע, על גבעה כקילומטר וחצי מדרום[4], סמוך לקיבוץ חולדה, שסייע לו בשנים הראשונות[5]. במרץ 1951 הושלמה סלילת כביש הגישה לקיבוץ[6].
בשנת 1953, פקד את הקיבוץ אסון. שרפה ניצתה בחדר האוכל מאש הפרימוס שנאחזה בשמלת אחת מחברות המושב תוך כדי בישול. שלוש נערות בודדות ניצולות שואה, נספו בשרפה. באותה שנה הפך הקיבוץ למושב שיתופי[7]. במקום נקלטו פליטים דתיים וחרדים מעליית הנוער שהשתלבו בעבודות החקלאיות: פאלחה, ירקות ורפת. היה ענף לולים מפותח מאוד, פרות לחליבה, דיר כבשים, וכרמי ענבים מכל הזנים שסיפקו לכרמל מזרחי את התוצרת שלהם. במושב חיי חברה ותרבות שכללו הצגות של החברים והחברות במועדון, הקרנות של מרכז ההסברה, טיולים מאורגנים ונסיעות לים.
פיתוח היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2017, גרות ביישוב מעל 100 משפחות. בתחילת שנות ה-2000 עובר המושב תהליך הפרטה ממושב שיתופי למושב. עובדה זו הביאה להתרחבות ולהצטרפות משפחות[דרוש מקור].
המושב בנוי בצורת עיגולים, כאשר במרכז נמצא בית הכנסת, וסביבו שלושה מעגלים, במעגל הקיצוני שוכן אזור התעשייה. מחוץ למושב נמצא בית העלמין האזורי.
חינוך ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רב המושב במשך שישים שנה היה הרב דוד בן ציון קליין, עד לפטירתו בשנת תשס"ט, ומאז ממלא את המקומו בנו הרב יעקב חיים קליין.
במהלך השנים ניטשו ויכוחים רבים בין החברים על דרך החינוך ביישוב. כיום החינוך הוא בחסות החינוך העצמאי.
במקום תלמוד תורה שאליו מגיעים תלמידים מכל האזור ובית ספר יסודי בית יעקב שאליו מגיעות תלמידות גם מיישובי הסביבה. במקום גם ישיבה קטנה לצעירים בראשות הרב יהודה כהן שקיימת כבר כמעט 30 שנה.
בשנת ה'תשס"ח פתח הרב יהודה זיאת במושב את ישיבת משכן ידידיה - ישיבה גדולה ספרדית, המכונה בקיצור על שם המושב "ישיבת יסודות".
ענפי התעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חקלאות - כ-5,000 דונם מתוכם 4,000 דונם של גידולי שדה ומטעים, 350 דונם של פרדסים והשאר כרם יין שייחודו ברמה הגבוהה מאוד וביבולים הגדולים יחסית לשטח.
בנוסף לחקלאות פועלים במשק רפת חלב המייצרת מעל 3 מיליון ליטר בשנה, לולים, מצבעה תעשייתית בתחום המתכת ומפעל לאביזרי מיזוג אוויר.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עזריאל מ. שוורץ, ואלה דברי ימי יסודות, הוצאה פרטית, תשע"ג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יסודות באתר המועצה האזורית נחל שורק
- יסודות באתר ההתיישבות הכפרית
- עשור להתיישבות משק "יסודות", שערים, 13 ביוני 1958
חגי עמית, "הצעירים כבר הבינו שזה מקום טוב, הכל מפוצץ": איך נראים החיים ביישוב הכי ייחודי בישראל, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2021
יסודות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ א תלמי, קיבוץ "יסודות" עלה על אדמתו, דבר, 3 באוגוסט 1948
- ^ משק יסודות - למקום התיישבותו הקבוע, שערים, 29 בדצמבר 1949
- ^ הרב א' י' ברומברג, משוט בכפרים, הצופה, 30 במרץ 1951
- ^ נחנך כביש יסודות, שערים, 15 במרץ 1951
- ^ ראה כתבה בה כבר מוגדר היישוב מושב שיתופי - המועצה האיזורית נחל שורק בהתפתחותה, שערים, 16 באוגוסט 1953
| ||||||||||||
