יעילות פארטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילפרד פארטו

יעילות פארטו הוא מרכיב מרכזי בתורת המשחקים, עם יישומים נרחבים בכלכלה, בהנדסה ובסוציולוגיה. המושג קרוי על שמו של וילפרדו פארטו, כלכלן איטלקי. מצב יעיל פארטו בהגדרתו הוא מצב שבו לא ניתן לשפר את מצבו של פרט כלשהו מבלי לפגוע בפרט אחר. הרעיון היסודי של יעילות פארטו נזכר כבר בתלמוד, בכלל זה נהנה וזה לא חסר.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה למצב יעיל פארטו היא חלוקה מוסכמת. אם שני אנשים מעוניינים לאכול תפוח אחד, כל חלוקה של התפוח ביניהם (ובכלל זה אכילת התפוח בשלמותו על ידי אחד מהם) תחשב יעילה, שכן כל חלוקה אחרת תועיל לאחד אך תפגע בשני. מנגד, חלוקת התפוח כך שחלק ממנו נותר בצד, ואינו מחולק לאף אחד מן האנשים, הוא מצב בלתי יעיל פארטו. זאת משום שניתן לשנות את ההקצאה על ידי מתן החלק מהתפוח שבצד לאחד מהאנשים, מבלי לפגוע באדם השני, תוך שיפור מצבו של האדם הראשון.

דוגמה נוספת למצב בלתי יעיל פארטו עשויה להיווצר כאשר שני אנשים מקבלים כל אחד חבילה ובה תפוחים וחצילים, ונאסר עליהם לסחור בתוכן החבילה. אם אדם אחד מעדיף תפוחים על פני חצילים, והשני מעדיף את ההיפך (או אדיש בין חצילים לתפוחים), נוצר מצב בלתי יעיל פארטו. פתיחת המסחר ביניהם תאפשר לאחד להעביר חלק מהחצילים לשני ולקבל בתמורה עוד תפוחים, ובכך לשפר את מצבו מבלי לפגוע בשני.

סחר בינלאומי הוא דוגמה מקובלת לשיפור המביא ליעילות פארטו. דייוויד ריקארדו הראה כי אם מניחים שקיימות שתי מדינות בעלות משאבים מוגבלים ויעילות שונה בייצור של סחורות שונות, סחר בין המדינות יאפשר להן להתמקד בסחורות בהן יש להן יתרון יחסי וישפר את מצבן של שתי המדינות. בדוגמה זו יש להשתמש בזהירות, שכן היא מראה שהמצב טרם פתיחת המסחר לא היה יעיל לפי פארטו, אך לא מוכיחה כי המצב לאחר מכן יעיל לפי פארטו.

משפט הרווחה הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "המשפט היסודי של כלכלת רווחה" שהוכח מתמטית בידי קנת' ארו וז'ראר דברה, שוק חופשי שמקיים מספר תנאים הידועים כ"שיווי משקל תחרותי" מגיע למצב יעיל פארטו.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות נעשה שימוש שגוי במונח יעילות פארטו כמקבילה למצב רצוי, חיובי או אידאלי. בעוד קל לטעון כי מצב שאינו יעיל פארטו, אינו אופטימלי מבחינה חברתית, קיימים מצבים שהם יעילים פארטו, אך אינם רצויים מבחינת החברה.

יעילות פארטו אינה "דורשת" חלוקה הוגנת של המשאבים. כלכלה שבה רוב מוחלט של המשאבים מרוכז בידי מיעוט קטן יכולה להיות יעילה פארטו. פעמים רבים המצב הקיים יעיל פארטו, למרות שניתן על ידי פגיעה קטנה במעטים, לשפר את מצבם של רבים.

לדוגמה - חלוקה של עוגה בין שלושה אנשים. חלוקה לשלושה חלקים שווים תהיה בדרך כלל המצב בו ירצו מרבית האנשים. אבל גם מצב בו רק אחד מקבל את כל העוגה והשניים האחרים לא זוכים לכל חלק הוא מצב יעיל על פי פארטו. דוגמה זו ניתנת להרחבה לשורה של דוגמאות בהקצאת משאבים.

אמרטיה סן הרחיב את הבסיס המתמטי של ביקורת זו והראה שתחת הנחות מוצא סבירות, מערכות של בחירה חברתית יגיעו לתוצאה שהיא יעילה פארטו, אך מאוד לא רצויה על פי ערכי המוסר המקובלים.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sen, Amartya, "The possibility of social choice.", The American Economic Review, 89.3, עמ' 349-378, 1999