יעל, דבורה וברק
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
אמן |
סאלומון דה בריי ![]() |
תאריך יצירה |
1635 ![]() |
טכניקה וחומרים |
לוח עץ, צבע שמן ![]() |
ממדים בס"מ | |
רוחב |
71.5 ס"מ ![]() |
גובה |
86.5 ס"מ ![]() |
נתונים על היצירה | |
מספר יצירה |
RMCC s121 (Museum Catharijneconvent) ![]() |
מיקום | Museum Catharijneconvent |
![]() ![]() |
יעל, דבורה וברק (בהולנדית: Jael, Deborah en Barak) הוא ציור של הצייר ההולנדי סלומון דה בריי (אנ'), אשר פעל במאה ה-17. היצירה מתארת את הסיפור המקראי מתוך ספר שופטים, פרק ד', שבו דבורה הנביאה, ברק בן אבינעם ויעל אשת חבר הקיני ממלאים תפקידים מרכזיים במלחמה נגד הכנענים.[1]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בציור נראות שלוש הדמויות המרכזיות: דבורה, במרכז, מתוארת כאישה מבוגרת עם פנים חרושות קמטים, המסמלות את ניסיונה ואת האחריות הרבה שנשאה כמנהיגה בתקופת הלחימה. ברק, משוריין ולבוש כמצביא, מוצב בצד ימין של היצירה, מייצג את הצד הלוחם שבסיפור. יעל, הניצבת משמאל, אוחזת בפטיש וביתד ברזל – הסמלים למעשה ההריגה של סיסרא, כפי שמתואר בטקסט המקראי. הציור מציג גם את הבעות הפנים של הדמויות בדרך שמרמזת על אופיין: דבורה נראית קשוחה ומלאת סמכות, ברק נראה צעיר ולא בטוח, ויעל מציגה מבט נחוש וקר. המבט בעיניה משדר תחושת גורליות לגבי מעשיה.[2]
ההקשר הסיפורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מתאר רגעים משמעותיים במאבק בין בני ישראל לכנענים, כאשר דבורה משכנעת את ברק להוביל צבא מול הכנענים, ומנבאת שהניצחון הסופי לא יגיע מידי גבר, אלא אישה – נבואה שמתגשמת כאשר יעל מחסלת את סיסרא בשנתו על ידי נעיצת יתד ברקתו. הפרשנות האמנותית מציגה את המתח בין הדמויות בצורה ברורה: ברק נראה חייל צעיר שמתלבט אם לקבל את מרותה של דבורה, ויעל כבר מחזיקה בכלי הרצח בידה, מוכנה למלא את ייעודה. בנוסף, ההצבה של הדמויות משמאל לימין יוצרת תחושת תנועה והתפתחות של הסיפור מהנבואה עד למימושה. הציור גם מתייחס לאירועי הקרב עצמו, בו סערה פתאומית גרמה להצפת נהר הקישון, דבר ששיתק את צבאו של סיסרא והשמיד את מרכבות הברזל שלו. תיאור זה מזכיר את קריעת ים סוף, ומדגיש את מעורבותו של האל בהבאת הניצחון לישראל.[3][4]
המשמעות האמנותית והדתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלומון דה בריי שילב ביצירתו אלמנטים דרמטיים המדגישים את כוחן של נשים בסיפור התנ"כי. הציור אינו רק ייצוג ריאליסטי של הסיפור, אלא גם נושא מסרים תאולוגיים והתבוננות על כוחו של האל בפעולתם של בני אדם. בפרשנות נוספת, דבורה מסמלת את החוכמה והנבואה, ברק מייצג את היסוסיו של האדם מול האמונה, ואילו יעל משמשת כלי בידי האל להגשמת צדק היסטורי. הציור כולל גם רמזים מיניים עדינים, המשמשים לרמוז על האפשרות שסיסרא הפר את כללי הכנסת האורחים, ואולי אף תקף את יעל – דבר שתרם להחלטתה להרוג אותו. הבעת הפנים הקשוחה שלה ומיקומה בצד שמאל של הציור מחזקים את תחושת השליטה המלאה שלה על גורלו. פרשנות נוספת רואה את הציור בהקשר תאולוגי רחב יותר: בעוד שבתנ"ך אלוהים מציל את עמו באמצעות "פציעת" אויביו (כפי שנעשה במקרה של סיסרא), בברית החדשה, הפציעה מופנית כלפי ישו עצמו, אשר נפגע ונצלב למען גאולת האנושות. הציור של דה בריי מדגים כיצד האל פועל דרך ייסורים וקורבן כדי להביא לישועה.[1][3][4]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Web Gallery of Art, searchable fine arts image database, www.wga.hu
- ^ Salomon de Bray: Jael, Deborah and Barak, ArtBible.info (באנגלית)
- ^ 1 2 Jael, Deborah and Barak, emuseum.museoarteponce.org (באנגלית)
- ^ 1 2 Trinity 11 Mattins, JAEL, DEBORAH AND BARAK, 2019