יעל ברתנא
 |
ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות. | |
 |
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: אמנית פעילה והערך אינו מעודכן. | |
 | |
| צילום משנת 2013 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1970 (בת 51) כפר יחזקאל, ישראל  |
|---|---|
| לאום | ישראלית |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה | מולטימדיה |
| יצירות ידועות |
Wall and Tower |
|
yaelbartana | |
  | |
יעל ברתנא (נולדה ב-22 בדצמבר 1970) היא אמנית מולטימדיה ישראלית, החיה בהולנד ובישראל. עבודותיה עוסקות בטקסים של החברה הישראלית ובביקורת על הנראטיב הציוני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברתנא נולדה בכפר חסידים וגדלה בכפר יחזקאל לאב וטרינר ולאם מורה. לאחר שירותה הצבאי טיילה ברתנא באפריקה במשך 8 חודשים. בשנים 1992–1996 למדה צילום בבצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב ירושלים וכן למדה בקורסים באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. פרויקט הגמר שלה, שכלל מיצג וידאו, זיכה אותה בפרס הצטיינות. לאחר סיום לימודיה נסעה לארצות הברית ושהתה שם שנתיים וחצי, בהם למדה לתואר שני באמנות בבית הספר לאמנויות חזותיות בניו יורק ויצרה סרטי פרסומת. בהמשך השתלמה בטורונטו, שם עסקה בתחום הקולנוע ויצרה סרטים. לאחר מכן עברה להולנד והמשיכה בלימודי אמנות באקדמיה המלכותית באמסטרדם. כיום, מתגוררת ועובדת באמסטרדם ובברלין.
בשנת 2021 קיבלה את אות יקיר בצלאל. בנימוקים לאות נכתב כי ברתנא מקבלת אותו "כהוקרה על יצירתה האמנותית והקולנועית החדשנית ופורצת הדרך, על עיסוקה הנחוש והאמיץ בנושאים שנויים במחלוקת המקדמים דיאלוג והתבוננות ביקורתית, ועל תרומתה הרבה לקידום האמנות הישראלית ועולם האמנות העכשווית הבינלאומי".[1]
פעילותה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירותיה של ברתנא נוגעות לעיתים קרובות בהיבטים של ההווי הישראלי, תוך ביקורתיות על המימד הצבאי שלו, וכן בהיבטים הקשורים לעבר של יהודי אירופה.
במיצג "Mary Koszmary" (סיוטי לילה) משנת 2008 ידידה סלבומיר שראקובסקי, עיתונאי פולני, נראה כשהוא מוקף במשמר של ילדים במדים, נואם באצטדיון ריק בוורשה וקורא ל־3 מיליון יהודי פולין שחיו בה לשוב אליה כדי לגאול את המדינה ממה שנראה כהומוגניות משעממת וכקיפאון.[2][3]
בשנת 2000 הציגה תערוכה עם עבודות העוסקות בתרגיל מטווח של חיילות ישראליות.
ברתנא יצרה עבודות במדינות כגון פולין, הולנד, טורקיה, וארצות הברית. עבודותיה הוצגו בתערוכות בניו יורק, בסנט גאלן, בוורשה ובמוזיאון ואן אבה באיינדהובן שבגרמניה, במוזיאון טייט מודרן שבלונדון, בשוודיה, בדנמרק, בביינאלות של פראג ושל איסטנבול.
בשנת 2007 השתתפה ברתנא באירועי "דוקומנטה 12" בעיר קאסל שבגרמניה שם הציגה את יצירת האודיו־ויזואלית "מחנה קיץ". העבודה תיעדה בנייה מחדש, על ידי פעילים מארצות שונות, של בית בכפר הפלסטיני ענאתא, שנהרס בצו של השלטונות הישראליים.
בשנת 2011 השתתפה יעל ברתנא בפסטיבל ה־54 של הביאנלה של ונציה כנציגת פולין (אף על פי שאין לה אזרחות פולנית ושמעולם לא חיה במדינה זו). ברתנא הציגה בפסטיבל סרט וידאו בשלושה פרקים "ואירופה תהיה המומה".[4] טרילוגיה זו מספרת על רעיון "התנועה לתחייה יהודית", ארגון דמיוני הדוגל בשיבתם של מיליוני יהודים אשכנזים לפולין והתיישבותם מחדש במדינה. בתפקיד מנהיג התנועה שיחק שוב סלבומיר שראקובסקי שאף השתתף בכתיבת התסריט לסרט. עבודתה זו התמקדה בשאלת הלאומיות במאה ה־20 ובתולדות היחסים בין הפולנים ליהודים ובהשפעתם אל אלה על זהותה של פולין העכשווית.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
and Europe will be stunned
שלט ניאון, מראה בתערוכה של יעל ברתנא "…AND EUROPE WILL BE STUNNED", ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו.
מראה בתערוכה של יעל ברתנא "…AND EUROPE WILL BE STUNNED"
מראה בתערוכה של יעל ברתנא "…AND EUROPE WILL BE STUNNED"
מבקרים צופים בסרטה של יעל ברתנא "התופת" ׁׁ(2013) במסגרת אירוע "לילות הלנה", 13/10/2014
.JPG)
.JPG)
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1996 - פרס שמואל להצטיינות אקדמית, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 2003 - מלגת קיפר לאמן ישראלי צעיר, קרן וולף
- 2004 - פרס דורותיאה פון שטטן
- 2005 - פרסי האמנות ע"ש דורותיאה ון שטטן, מוזיאון בון לאמנות
- 2005 - מלגת רומא (פרס שני), האקדמיה המלכותית לאמנות, אמסטרדם
- 2006 - פרס האמן הצעיר, משרד המדע, תרבות וספורט
- 2007 - פרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
- 2009 - פרס דזיבאו (מונטריאול)
- 2010 - הפרס הראשי של חבר השפוטים הבינלאומי ופרס "חבר השופטים האקומני" בפסטיבל הסרט הקצר "ימי הסרט הקצר הבינלאומיים" באוברהאוזן, גרמניה
- 2010 - פרס ARCO40 Häagen-Dazs (ספרד)
- 2010 - פרס Artes mundi של המוזיאון הלאומי בקרדיף (ויילס)
- 2021 - אות יקיר בצלאל[1]
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Profil - 2000
- Trembling Time - 2001 על רגעי הצפירה ביום הזיכרון לחללי צה"ל
- Kings of the Hill - 2003
- Low Relief II - 2004
- Wild Seeds - 2005
- Odds and Ends - 2005
- A Declaration - 2006
- Summer Camp - 2007
- Entartete Kunst Lebt - 2010
- The Recorder Player From Sheikh Jarrah - 2010
- And Europe Will Be Stunned / Mary Koszmary [Nightmares] - 2007
- And Europe Will Be Stunned / Mur i wieża [Wall and Tower] - 2009
- And Europe Will Be Stunned / Zamach [Assassination] - 2011
- Inferno - 2013
- True Finn - 2014.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- documenta 12 קטלוג, 2007, 416 ע', מסת"ב 978-3-8228-1677-6
- documenta 12 ספר תמונות, 2007, 228 ע', מסת"ב 978-3-8228-1694-3.
- Nicole Schweizer - Yael Bartana, 2017 מסת"ב 978-3-03764-492-8
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של יעל ברתנא- יעל ברתנא באוספי מוזיאון ישראל
- יעל ברתנא, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- יעל ברתנא בארופיאנה
- אביבה לורי, ריפנשטאל בהפוכה, באתר הארץ, 16 באפריל 2008
- נתונים ביוגרפיים (בגרמנית)
- zur Ausstellung im Kasseler Museum Fridericianum תערוכה במוזיאון פרידריציאנום בקאסל
- Weitere Biografische Notizen
- חגית פלג-רותם, חומה ומגדל בלב ורשה, באתר גלובס, 7 באפריל 2010
- סמדר שפי, עכבר העיר אונליין, יעל ברתנא מחזירה את היהודים לפולין, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- דנה גילרמן, משיחת יתר: פולין האחרת, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2010
- דוד שפרבר, פוסט ציניות: ביתן הלנה רובנשטיין, באתר ערב רב, 20 ביולי 2011
- הטרילוגיה של יעל ברתנא נרכשה על ידי מוזיאון ת"א, באתר ערב רב, 6 במרץ 2013
- דוד שפרבר, "מונטאז' אסור" והשיבה מציון: הטרילוגיה הפולנית של יעל ברתנא, סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, קיץ 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2
שני ליטמן, יעל ברתנא מבינה שהיא כבר לא תוכל לחזור לחיות בישראל, באתר הארץ, 21 ביולי 2021
- ^ יעל ברתנא - חלום בלהות, מגזין הרמה, 26 ביוני 2019
- ^ הילה בראון, יהודים, שובו הביתה לפולין!, באתר ynet, 22 באפריל 2010
- ^ ואירופה תהיה המומה: התנועה להתחדשות היהודית בפולין, הכל שקרים, 8 ביולי 2012
