יעל גלוברמן

יעל גלוברמן
	אין תמונה חופשית
לידה	4 במאי 1954 (בת 69); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
לאום	ישראל
עיסוק	משוררת, סופרת, מתרגמת, עורכת
מקום לימודים	הגימנסיה העברית "הרצליה", בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, האקדמיה החופשית
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	תוכנית פולברייט; פרס אקו"ם; קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ;

יעל גלוברמן (נולדה ב-4 במאי 1954) היא משוררת, סופרת מתרגמת ועורכת ספרותית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב להורים ניצולי שואה. למדה בגימנסיה הרצליה. בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. מגיל צעיר פרסמה שירים בכתבי העת ובמוספי הספרות (בהם עתון 77, מאזנים, קשת). סיפוריה הראשונים ראו אור בכתב העת עכשיו בעת שירותה הצבאי בנח"ל. בשנות השמונים חיה כעשור בארצות הברית.

ב-1996, לאחר חזרתה לישראל, ראה אור ספרה הראשון, הרומן "מנענע את העץ" (בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן). בשנת 2000 ראה אור ספר שיריה הראשון "אליבי: שירים" (בהוצאת הליקון). הספר זכה בפרס אקו"ם לעידוד פרסום יצירה. בשנת 2002 זכתה גלוברמן בפרס מפעל הפיס לשירה. ב-2007 ראה אור ספר שיריה השני, "אותו הנהר פעמיים", אף הוא בהוצאת הליקון וכן קובץ תרגומיה לשירי סטיבן ספנדר "תולדות הנשמה" (בהוצאת קשב לשירה). באותה שנה זכתה במענק קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. בשנת 2008 זכתה גלוברמן במלגת פולברייט והצטרפה כעורכת לכתב העת הליקון. ב-2015 ראה אור קובץ תרגומיה לשירת אן סקסטון, "שיעורים ברעב" (קשב לשירה). ב-2018 ראה אור בהוצאת פועלים ספר שיריה השלישי, "מפת חצי האי", שזכה בפרס אקו"ם לאותה שנה ובפרס ביאליק לספרות יפה ב-2022.

גלוברמן היא אחת ממתרגמות השירה הבולטות בישראל. בין היתר תרגמה משיריהם של ויליאם בלייק, סווינברן, ייטס, אודן, דילן תומאס, טד יוז, סילביה פלאת', אן סקסטון, דרק וולקוט, שיימוס היני ולואיז גליק. התרגומים הופיעו בכתבי העת הליקון, המעורר, קשת החדשה, משיב הרוח ועוד.

מנחה את סדנאות השירה בחוג לספרות במכללת אורנים ובתוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית והשוואתית של אוניברסיטת חיפה.