יעל חנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעל חנין
אין תמונה חופשית
לידה 18 במרץ 1970 (בת 49)
כפר סבא
ענף מדעי פיזיקה
מדינה ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט דן שחר
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעל חנין (נולדה ב-18 במרץ 1970) היא פיזיקאית ישראלית, פרופסור מן המניין בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, ראש מרכז הננו-מדע וננוטכנולוגיה, חברה מייסדת באקדמיה העולמית הצעירה, וראשה שותפה של מרכז שין[1].
עומדת בראש קבוצת מחקר בתחום ההנדסה העצבית, המתמקדת בפיתוח ננו-התקנים אלקטרוניים, במיוחד התקנים למנשק עם תאי מוח. מכהנת כסגנית הנשיא בחברת ההזנק הישראלית ננו-רטינה[2], המפתחת שתל רשתית, שנועד לאפשר ללקויי ראייה ועיוורים הסובלים מניוון רשתית לראות.

פרסמה קרוב למאה מאמרים מדעיים ורשמה שישה פטנטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל חנין נולדה בכפר סבא. בוגרת תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב (1993). תואר שני (סיימה ב-1995) ותואר שלישי (בהנחיית פרופ' דן שחר, סיימה את התואר ב-1999) עשתה בפיזיקה במכון ויצמן למדע. את הפוסט-דוקטורט עשתה במחלקה להנדסת חשמל ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל (2003), ארצות הברית, בתחום המשלב הנדסת חשמל ואפליקציות ביולוגיות. לאחר מכן חזרה לישראל והחלה לעבוד בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב. מפברואר 2012 מכהנת כראשת מרכז הננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. במרכז המחקר פועלות 90 קבוצות מחקר בתחומים שונים.

חנין מתגוררת בקיסריה.

מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקרה של פרופ' חנין:

  • שיטות מיקרו-ייצור ומערכות ננו עבור מגוון יישומים ביולוגיים
  • טכנולוגיות ייצור של מולקולות צינוריות עשויות מפחמן (ננו צינוריות) למחקר בתאי מוח, ארגון תאים באתרים, מדידה וערעור חשמלי וחישה כימית
  • שיטות של מזעור ועיצוב פולימרים לארגון תאים וחלבונים ליישומם מגוונים
  • כימיה של פני השטח נחקרת כטכנולוגיה לארגון-עצמי של תאים ושל מיקרו-רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות מזעור סטנדרטיות

המחקר העיקרי של פרופ' חנין הוא בפיתוח המנשק בין תאי עצב לאלקטרודות חשמליות ובהבנתו, בשיטות המשלבות אפיון חשמלי ואופטי, שמאפשרות מיפוי מדויק של הצימוד בין אלקטרודות חשמליות לתאי עצב. האפליקציה העיקרית שנבחנת היא בתחום העברת מידע אלקטרוני בין מערכת העצבים של הגוף למחשב.
יישום משמעותי נוסף שפרופ' חנין חוקרת הוא פיתוח טכנולוגיה ליצירת רשתית מלאכותית, תוך מטרה לבנות שתל, כך שבמקרים מסוימים של עיוורון יהיה אפשר להשתיל רכיב אלקטרוני שיחזיר לעיוורים את הראייה. ההתמקדות היא בפיתוח אלקטרודות קטנות וגמישות מננו-חומרים מיוחדים וחדשניים על מצע גמיש המותאם להשתלה בגוף. המחקר שפורסם בהרחבה בספרות המקצועית השפיע על חוקרים רבים בתחום.
משנת 2009 פרופ' חנין היא סגנית נשיא לעניינים מדעיים בחברת ננו רטינה, שמפתחת רשתית המלאכותית שנועדה לאפשר ללקויי ראייה ועיוורים הסובלים מניוון רשתית לראות וזאת באמצעות שתל המכיל אלפי מיקרו-אלקטרודות ותאים פוטואלקטרים אשר מחוברים לעצבים המרכזיים אשר מחברים בין העין למוח. מעבד בעל צריכת חשמל נמוכה מתרגם את האותות לאות חשמלי אשר מועבר לשאריות הבריאות של הרשתית המקורית. בנוסף, ישנו שימוש במשקפיים ייעודיות המשמשות להטענה חשמלית של השתל ולהתאמה של פרמטרים שונים כגון עוצמת התאורה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברויות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברה מייסדת באקדמיה העולמית הצעירה (משנת 2010)
  • הייתה חברה באקדמיה הישראלית הצעירה (בין השנים 2012–2016)
  • שימשה כיו"ר משותף של כנס "ננו-ישראל 2016".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]