יעל לוטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יעל לוטן (11 בספטמבר 1935 - 2 בנובמבר 2009) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטן נולדה בארץ ישראל בשנת 1935, בת לד"ר בנימין אליאב (בנו לובוצקי; 1909–1974), עיתונאי ודיפלומט ישראלי, איש התנועה הרוויזיוניסטית ועורך העיתון "המשקיף", שלימים הפך לפעיל שמאל.[1] בשנת 1953 נסעה עם הוריה לארגנטינה בשליחות משרד החוץ. כעבור שנה יצאה ללימודים בלונדון, שם נישאה למוריס סטופי (Maurice Stoppi), מהנדס יהודי-אנגלי.

בשנת 1958 עברה עם בעלה לג'מייקה. כעבור שבע שנים עברה לארצות הברית, שם נישאה ללויל הרסטון (Loyle Hairston), סופר אפרו-אמריקאי, שהיה פעיל איגוד מקצועי, מנהיג של עובדי הדואר בניו יורק.

בשנת 1970 חזרה לישראל עם שני ילדיה. יעל הייתה בוגרת תואר ראשון בלימודי חינוך, למדה באקדמיה לאומנות בצלאל ולימודי תקשורת בניו-יורק. במאמריה הרבים עסקה בענף יחסי ציבור. בשנים 1989–1993 שהתה באנגליה, ועסקה בכתיבה ובתרגום בעברית ובאנגלית. במחצית השנייה של שנות ה-70 ערכה את הרבעון לאמנות, ספרות ומדע "אריאל" של משרד החוץ. בשנות ה-80 ערכה את המוסף הספרותי של העיתון "על המשמר". בשלהי שנות ה-80 פרסמה במוסף ליום העצמאות, יחד עם סגנה אילן שיינפלד, ראיון חגיגי עם הסופר ההודי אנדד צ'טרג'י, שלא היה ולא נברא.[2]

ב-6 בנובמבר 1986 נפגשה ברומניה, במסגרת משלחת שמנתה כ-20 אנשים, עם אנשי אש"ף, ועקב כך הועמדה לדין[3] יחד עם ראובן קמינר, לטיף דורי ואליעזר פיילר, באשמת הפרה של "חוק המפגשים", שאסר על מגע בין ישראלים לנציגים של ארגון טרור. כאשר נשאלה במשפט "האם הפת"ח ביצע פעולות טרור במדינת ישראל?" ענתה שאינה יודעת ואינה מתמצאת בענייני פת"ח. הארבעה הורשעו בעבירה של קיום מגע אסור, לפי סעיף 4(ח) לפקודת מניעת טרור, ובעבירה של קשירת קשר לבצע עוון, לפי סעיף 499 לחוק העונשין. ערעורם לבית המשפט המחוזי על ההרשעה ועל גזר הדין נדחה, אך בערעורם לבית המשפט העליון הוקל עונשם, והועמד על קנס בסך אלף ש"ח לכל אחד.[4] נוסף על אלה, סייעה למרדכי ואנונו לאחר שחרורו מהכלא.

לוטן תרגמה מעברית לאנגלית סיפורת וספרי עיון, ובכלל זה ספריהם של חיים לפיד, של אלונה קמחי, של סמי מיכאל, של שולמית שחר, של יאירה אמית ושל גרשון שקד. עם תרגומיה מאנגלית לעברית נמנים ספריהם של פטרישיה קורנוול ושל אלדוס האקסלי.

נפטרה מסרטן הכבד ב-2 בנובמבר 2009.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חייו ומותו של עמוס אוריון, מאנגלית: יעל חן ופזית פיין, הוצאת אדם, 1982

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב. אליאב – קונסול כללי בניו-יורק, דבר, 15 בפברואר 1960; מת בנימין אליאב, דבר, 28 ביולי 1974.
  2. ^ אילן שיינפלד, נשף המסכות שעל-יד שולחן הכתיבה, GoGay,‏ 25 במרץ 2005.
  3. ^ ת"פ (רמלה) 76/87 מדינת ישראל נגד לטיף דורי ואחרים, ניתן ב-2.6.88
  4. ^ ע"פ 621/88 אליעזר פיילר ואחרים נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 112, ניתן ב-21.6.93