יענקל'ה יעקובסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יענקל'ה יעקובסון
Yankale Yacobson 4.jpg

יענקל'ה (יעקב) יעקובסון (נולד ב-5 בדצמבר 1951) הוא מחזאי, במאי, שחקן, מספר סיפורים וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יענקל'ה יעקובסון נולד וגדל בפתח תקוה בבית מסורתי/דתי. אביו, מנחם, הוא ניצול שואה. אמו, ציפורה, עלתה לישראל בשנות השלושים והייתה בהכשרה בקיבוצים שונים. אביו עבד כמנהל חשבונות במושב הדרגה (כפר מעש) ולאחר מכן ניהל שם את הצרכנייה. אמו שאהבה תיאטרון השתתפה בלהקות חובבים שונות, אחת מהן בהנחיתו של שחקן תיאטרון האהל מאיר מרגלית. כילד הרבה לבקר עם אמו בהצגות. בצבא היה בגרעין נח"ל של בני עקיבא ולאחר מכן עבר לחיל האוויר ושרת שם ביחידת שדה אווירית. מייד בתום שירותו הצבאי נרשם ללימודי משחק. הוא בוגר מחזור י"א בסטודיו למשחק ניסן נתיב (1976-1973). מורתו החשובה בסטודיו הייתה ניקול קסל.

אחת מהצגות הסיום בניסן נתיב הייתה "אנטיגונה" מאת ז'אן אנווי, בבימויה של ניקול קסל. ההצגה המשיכה ורצה בתיאטרון באר שבע. ביחד עם יעקובסון המשיכו עם ההצגה בבאר שבע בני כיתתו רבקה נוימן, יהודה מור ואיתמר בילו. בבאר שבע שיחק בין השאר בהצגות "מלכת שבע", "הלילה השנים עשר", "אנדורה", "אופרה בגרוש", "הרולד ומוד", "רומיאו ויוליה" "הבט אחורה בזעם" ו"החשבון".

לאחר מכן שיחק כשנה בתיאטרון ילדים ונוער (כיום תיאטרון אורנה פורת). ב-1980 שיחק בהצגה "במושבת עונשין" על פי קפקא, בבימויו של אשר צרפתי, בתיאטרון המדרגות אותו הקים צרפתי. משם עבר לשחק במרכז התיאטרוני בנווה צדק, שהקים עודד קוטלר. במסגרתו שיחק בין היתר בהצגות "מחלקה 3, כיתה 1", "עד מוות", "הפטריוט" "עבירת מוסר" ו"מחזור".

יעקובסון שירת במשך מספר חודשים כאיש מילואים בלבנון בעת מלחמת שלום הגליל ומששב כתב סיפור. לפי הצעת מורתו מניסן נתיב, ניקול קסל, הוא עיבד את סיפורו למופע יחיד, אותו ביימה קסל, בשם "הסיסמה: עוגת קרם". ההצגה זכתה בפרס מסקין.

בד בבד עם הצגה זו יעקובסון כתב סיפורים לילדים והפך אותם למופע יחיד בשם "פנטזיה בחרוזים" שאיתו הופיע בבתי הספר ברחבי הארץ. הצגות יחיד נוספות שהעלה היו "מבט לאחור: האיש עם המעיל והכובע", "ניסו 1" ו"לאן אתה רץ", כולן למבוגרים. הוא הציג קטעים מהצגותיו בתוכניות אירוח רבות בטלוויזיה, בהן "סיבה למסיבה", ובתוכניותיהם של דודו טופז ויאיר לפיד. יעקובסון הופיע עם הצגות היחיד שלו אלפי פעמים משנת 1983 עד לשנת 2009.

כששוש אביגל קיבלה את ניהול תיאטרון ילדים ונוער (כיום תיאטרון אורנה פורת), היא ביקשה מיעקובסון לכתוב מחזה על מאחורי הקלעים של עולם התיאטרון ולעשות זאת בדרך יצירתית ולא דידקטית. יעקובסון יצר עם ישראל גוריון את המחזה "ביקור ראשון בתיאטרון", אותו ביים גוריון, והיה זה המחזה הראשון יעקובסון כתב לילדים.

עד היום (2014) כתב אחד עשר מחזות שהוצגו בתיאטראות, חלקם הגדול לילדים.

בשנות השמונים שיחק בתפקיד צביקה בסדרה "קרובים קרובים". בשלהי שנות התשעים שיחק במספר פרקים בסדרה "פלורנטין", בתפקיד אביהו שביט, אבא של תומר (אבשלום פולק).

בשנות השמונים השתתף בתפקידי אורח בהפקות זרות שצולמו בישראל, בהן: "אישה ושמה גולדה" (1982), מיני-סדרה בהפקת חברת פראמונט, בכיכובה של אינגריד ברגמן וסרט הפעולה "רמבו 3" (1988), בכיכובו של סילבסטר סטלונה.

ב-1987 שיחק בתפקיד הראשי בסרט הקצר "שלום למחסל" מאת ובבימוי יצחק פלורנטין. הסרט זכה באותה השנה ב"פרס מוגרבי".

בשנות השמונים כתב ביחד עם ישראל גוריון את סדרת הילדים "סמוך עליי", שכללה למעלה מעשרים פרקים. בסדרה ששודרה בטלוויזיה הישראלית (הערוץ היחיד באותם ימים) שיחק גוריון ביחד עם חבורת ילדים.

ב-2003 שיחק יעקובסון בקומדיה "האחים מבורך", סרטו האחרון של נדב לויתן. יעקובסון שיחק בתפקיד הראשי, ויקי, בעל חנות לצורכי כתיבה. הוא ושני אחיו סמו, מנהל סניף בנק קטן ואיצקו, המנוסה בעסקים כושלים (אשר צרפתי ועמוס לביא), הם האחים מבורך. כלפי חוץ הם מנהלים חיים שמרניים וכלפי פנים הם מתמכרים כמתבגרים לשעשועי מין. רוזינה קמבוס שיחקה את אשתו. ב-2003 שיחק בסרטו של שבי גביזון "האסונות של נינה". הוא גילם את דמותו של איזי, בן-זוגה של אלונה (ענת וקסמן), אחותה של נינה (איילת זורר).

הוא שימש כיועץ אמנותי להצגת היחיד "חזי" של יחזקאל לזרוב בתיאטרון גשר 2005. יעקובסון כתב וביים ביחד עם אורנה בנאי את מופע הבידור "אורנה בנאי בהופעה".

מאז שנת 2005 מלמד קורס במגמות בימוי, משחק ותיאטרון מחול בבית ספר לאומנויות הבמה של סמינר הקיבוצים. הוא מעביר את הקורסים שלו דרך שימוש באמנות הסיפור.

החל משנת 1988 משתתף בפסטיבל מספרי סיפורים שנערך באוסטריה והמדינות הסובבות אותה. ב-1997 נכלל בכתב עת בארצות הברית, ברשימת 100 מספרי הסיפורים הטובים בעולם.

יענקל'ה יעקובסון נשוי מאז שנת 1979 לזוהר יעקובסון, בעלת סוכנות שחקנים. להם שני ילדים: ליאור הבכור, עובד בסוכנות של אמו, וטל, שנפטרה ב-2009.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009 - פרס למפעל חיים מטעם פרס הבמה לילדים ונוער.
  • 2008/9 – שישה פרסים להצגה "הקץ של העץ" בקטגורית הצגת השנה לגיל הרך, מטעם פרס הבמה לילדים ונוער.
  • 2005/6 - פרס הבמה לילדים ונוער להצגה "אבטיח".
  • 2003 – שבעה פרסים להצגה "מוף ומוריס", פסטיבל חיפה להצגות ילדים.
  • 1997 - יעקובסון נכלל ברשימת 100 מספרי הסיפורים הטובים בעולם בכתב עת בארצות הברית.
  • 1996 – שמונה פרסים להצגה "הקץ של העץ", פסטיבל חיפה להצגות ילדים.
  • 1986 - פרס מסקין על הצגת היחיד "הסיסמה עוגת קרם".
  • 1987 - פרס מוגרבי לסרט הקצר "שלום למחסל" שבו שיחק יעקובסון את התפקיד הראשי.

אודות מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעה ממחזותיו נכתבו בחרוזים והיתר בפרוזה. כל הצגותיו בנויות כ-story-telling, כשהמציאות והדמיון מתערבבים זו בזה. משחקים בהם 4-2 אנשים ובדרך כלל הן מיועדות לילדים אך לא רק.

שי בר יעקב כתב עליו בידיעות אחרונות:

"יענקלה יעקובסון הוא הסוד הכי שמור בתיאטרון הישראלי. שמורת טבע של יצירה מלאת דמיון ומקוריות, נקייה מהתמסחרות ומפוזה. יעקובסון הוא יוצר ייחודי שמתעקש לעבוד בתחום הפחות יוקרתי של הצגות לילדים ולנוער. בתחום זה הוא פיתח שפה בימתית ייחודית ומקסימה שמבוססת על רעיון תיאטרון הסיפור ומציבה אותו בשורה הראשונה של היוצרים המקוריים בארץ. מבחינתי, יעקובסון לא פחות מוכשר מרינה ירושלמי, רות קנר, או יבגני אריה, אלא שההתעסקות שלו בחומרים ספרותיים לכאורה פשוטים ו'ילדותיים' גורמת לכך שהוא אינו מקבל את הכבוד הראוי לו." [1]

ביקור ראשון בתיאטרון

שחקן הגר בשכנות לקוסמת מצוננת, נאלץ להביא עבורה טיפות אף ולסכן לשם כך את חייו, על מנת שיוסר מעליו הכישוף שהטילה הקוסמת. כתב ביחד עם ישראל גוריון שביים.

בעקבות התו האבוד

פנטזיה מוזיקלית. סיפור על מנצח שיצירתו נעלמת מיתוך דפי התווים בסמוך לתחילת הקונצרט. ביים ישראל גוריון, ששיחק לחלופין עם עזרא דגן, בנוסף לאלון נוימן ודנה שרייר.

הקץ של העץ

משל חברתי סאטירי בחרוזים מאת יענקל'ה יעקובסון אודות ינשוף אינטלקטואל ועורב קשה יום המנהלים ריב שכנים על עץ משותף. בהצגה שיחקו אורי הוכמן, עמי סמולרצ'יק, ניר רון ויהויכין פרידלנדר.

ההצגה הועלתה לראשונה ב-1996 בבימויה של דניאלה מיכאלי בהפקת נאוה הפקות, ב-2009 הועלתה בשנית בבימויו של יענקל'ה יעקובסון, כשנוסח המחזה עבר מספר שינויים. בהצגה שיחקו ארז שפריר, אודי רוטשילד, ניר רון, יהויכין פרידלנדר.

המנהיג

הצגה מחורזת למבוגרים. משל פוליטי על חמור ה"מורץ" לשלטון ביער. ביים ישראל גוריון. שיחקו רמי ברוך, שמיל בן-ארי וערן בן-זאב. ההצגה הייתה מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי.

הפר עם הפרח בפה

מבוסס על סיפור הילדים הקלאסי "סיפורו של פרדיננד" מאת מונרו ליף. פר חובב פרחים, חולם על קריירה מוזיקלית ומסרב להילחם בזירת השוורים. ההצגה הייתה בנויה כדיאלוג בין השחקן גולן אזולאי לרקדן עמנואל גת שאף יצר את התנועה. את ההצגה עטפה לכל אורכה יצירה מוזיקלית שהלחין רמי בר דוד. ההצגה נכתבה ובוימה על ידי יענקלה יעקובסון.

הרקדן

אגדת מחול על רקדן המתכונן לתחרות ריקודים. ציפור מסתורית "לוחשת לו" על קיומם של ריקודים נפלאים ברחבי העולם, והרקדן יוצא בעקבותיהם לארבעת קצוות תבל, אך מאבד למענם את זהותו. בהצגה שיחקו שני שחקנים: ארז שפריר ודור צויגנבוים. ורקדו בה ארבעה רקדנים, ביניהם עמנואל גת ורננה רז. מוזיקה: שלמה גרוניך.

אבטיח

סיפור המתרחש בשנות החמישים. בחופש הגדול לוקחת האם את בנה המפונק למושב של אחיה, כדי שיהפוך אותו שם ל"בן אדם". זוהי ההצגה הראשונה שהציגה בתיאטרון המדיטק. בהצגה השתתפו יגאל נאור, דב נבון ועירית קפלן. ההצגה נכתבה ובוימה על ידי יענקל'ה יעקובסון.

מוף ומוריס

סיפור על פסיכולוג בשם מוריס ועל הכלב שלו, מוף. בעקבות תמונה שבה הכלב, מוף, רואה את עצמו מצולם עם אחיו הגורים, הוא דורש מהפסיכולוג לפגוש את אותם האחים מהתמונה המשפחתית. ארז שפריר גילם את דמותו של הכלב מוף, ואוהד שחר היה הפסיכולוג שבנוסף גם גילם את אחיו של הכלב. ההצגה נכתבה ובוימה על ידי יענקל'ה יעקובסון, והועלתה לראשונה בפסטיבל הילדים הבינלאומי בחיפה.

הדוד הנק

מחזה של יעקובסון אותו כתב וביים על פי סיפורים אוטוביוגרפיים של אדוה בולה, שהייתה תלמידתו בסמינר הקיבוצים. זהו סיפור על משפחה יוצאת הולנד, הורים, שלוש בנות, דוד תימהוני, וחתול מת בשם נזק שסיים את חייו תחת משאית זבל.

לב של מלך

המחזה נכתב בעקבות הסיפור "הנסיך המאושר" מאת אוסקר ויילד, סיפור שיעקובסון אהב כילד. מלך שולח את הצייד ליער כדי להביא לו ארנבת טרייה. איש ברזל העולה מתוך האגם שביער, אוסר על הצייד לצוד ודורש ממנו לראות את המלך. המלך יוצא לפגוש את איש הברזל, ובדרכו אליו עובר מסע פנימי המשנה את חייו. הצגה נכתבה ובוימה על ידי יעקובסון, ושיחקו בה יחזקאל לזרוב, שיצר את התנועה, ואמנון וולף.

אודות הצגות היחיד שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיסמה: עוגת קרם

סיפורו של איש מילואים צעיר בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, שיחידתו מתמקמת על גג ביתה של משפחה מקומית. בין החייל לבת המשפחה בת ה-17 נוצרת מערכת יחסים מיוחדת, שבמהלכה מתגלה לחייל שהיא מחביאה את אחד מבני הכפר החשוד כמחבל. ההצגה בוימה על ידי ניקול קאסל והציגה כאלף פעמים.

מבט לאחור: האיש עם המעיל והכובע

אוסף של שלושה סיפורי נעורים שלתוכם נשזר השחקן המפרי בוגרט, גיבור קולנועי שיעקובסון העריץ בנעוריו.

ניסו 1

מוסכניק, בן דמותו של ה"ערס המצוי", אך מלא חן וממזריות. זה היה תרוץ עבור יעקובסון לומר דברים שרצה, כשהוא מסתתר מאחורי דמותו של ניסו המוסכניק. ההצגה הופיעה כאלף פעמים.

לאן אתה רץ

סיפור שחלקו התרחש תוך כדי ריצה על הבמה. הרץ פוגש בדרכו איש המספר סיפורים בדרך ייחודית ומציב לו דרכם מעין מראה.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הראש בעננים", איורים – חנן קמינסקי, הוצאת ביתן, 1987.
  • "ענן בכיס", איורים – יפעת גת, 2002.
  • "מוהה ובוהה"', איורים – יפעת גת, הוצאת קוראים, 2003.
  • "הג'וק", הוצאה עצמית, איורים - שירלי ויסמן.
  • "26 תמונות", הוצאה עצמית, איורים - שירלי ויסמן.

מחזות שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה במאי תיאטרון הועלה בשנים/ שנת ההפקה
פנטזיה בחרוזים מועלה באופן עצמאי החלה בשנת 1983 ומוצגת מאז
בעקבות התו האבוד ישראל גוריון תיאטרון הארצי לנוער 1986
ראשון בתיאטרון (כתיבה ביחד עם ישראל גוריון) ישראל גוריון תיאטרון אורנה פורת 1985
הקץ של העץ דניאלה מיכאלי פסטיבל חיפה להצגות ילדים 1996
המנהיג ישראל גוריון תיאטרון צוותא בשיתוף חניתה הפקות 2000
אורנה בנאי בהופעה יענקלה יעקובסון ואורנה בנאי טלית הפקות 2000
הפר עם הפרח עם הפרח בפה (ע"פ "הפר פרדיננד") יענקל'ה יעקובסון תיאטרון אורנה פורת 2001-2000
הרקדן דניאלה מיכאלי תיאטרון אורנה פורת 1999
אבטיח יענק'לה יעקובסון תיאטרון המדיטק 2004
מוף ומוריס יענק'לה יעקובסון הופק עצמאית 2002
הדוד הנק (מבוסס על סיפורים של אדוה בולה) יענקל'ה יעקובסון התחיל בסמינר הקיבוצים והמשיך במרכז סוזן דלאל 2006
הקץ של העץ יענקל'ה יעקובסון קופרודוקציה בין תיאטראות החאן למדיטק 2009
לב של מלך יענקל'ה יעקובסון תיאטרון המדיטק 2010

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות בהם שיחק בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון באר שבע

הצגה מחזאי במאי תפקיד שנה
אנטיגונה ז'אן אנווי ניקול קאסל
מלכת שבא סַמי גרונֶמן צדי צרפתי 1976
אופרה בגרוש ברכט אמרי גולדשטיין 11 במאי 1977
הלילה השנים עשר ויליאם שייקספיר חנן שניר 29 ביולי 1976
אנדורה מקס פריש תום לוי 22 באוקטובר 1977
הרולד ומוד קולין היגינס תיאודור תומא 1977
רומיאו ויוליה ויליאם שייקספיר יורם פאלק 6 באפריל 1978
החשבון ג'והן הרברט מיכאל ורשביאק קוויני אוגוסט 1978
הצל יבגני שוורץ יוסף מילוא מוכר פוסטרים ותליין 11 בנובמבר 1978
אסקוריאל מישל דה גלדרוד אמרי גולדשטיין 1979
ג'ורג' רנדן מולייר מירצ'ה מרוסין 1979

תיאטרון לילדים ונוער (היום תיאטרון אורנה פורת)

הצגה מחזאי במאי שנה
מעלה קרחות אפרים סידון ציפי פינס 1980

תיאטרון המדרגות

הצגה מחזאי במאי שנה
במושבת עונשין עיבוד לסיפור של פרנץ קפקא אשר צרפתי 1980

תיאטרון נווה צדק

הצגה מחזאי במאי תפקיד שנה
מחלקה 3, כיתה 1 דליק ווליניץ איציק ויינגרטן המפקד 1981
עד מוות על פי הספר "עד מוות" מאת עמוס עוז דודי מעיין 1981
הפטריוט חנוך לוין עודד קוטלר מספר תפקידים 1982
מחזור רות זיו איל רות זיו איל במסגרת פסטיבל ישראל 1982
טייסים יוסי הדר עודד קוטלר ברוך 1982
עבירת מוסר אתול פוגרד חוקר 1982
גרושים מאוחרים (קופרודוקציה עם תיאטרון יובל) שוש אביגל על פי ספרו של א.ב. יהושע נולה צ'ילטון מספר תפקידים 1983
שחקנים משחקים שחקנים איציק ויינגרטן עודד קוטלר מספר תפקידים 1984

תיאטרון יובל, מרים עציוני

הצגה שנה
לא עכשיו יקירתי 1983

משחק בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט תסריט במאי מפיקים תפקיד שנה
העיט יקי יושע לפי סיפור מאת יורם קניוק יקי יושע יקי יושע 1981
פסק זמן (סרט קצר, הוקרן בטלוויזיה) יצחק חלוצי 1983
Not Quite Paradise על פי מחזהו של פול קמבר לואיס גילברט 1985
שלום למחסל (28 דקות) יהודה בר שלום, יצחק פלורנטין יצחק פלורנטין דרור 1987
רמבו 3 פיטר מק'דונלד באז פייטשנס (Buzz Feitshans), מריו קסאר, אנדרו ויינה 1988
האסונות של נינה שבי גביזון שבי גביזון ענת אסולין, שבי גביזון, איילת אימברמן איזי 2003
האחים מבורך נדב לויתן נדב לויתן אורי סבג, דורון הלפרין, עינת ביקל ויקי 2003

משחק בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ערוץ תסריט במאי תפקיד שנה
אישה ושמה גולדה (מיני-סדרה בהפקת חברת פראמונט) אלן גיבסון 1982
ארץ מולדת הטלוויזיה החינוכית חגית רכבי-ניקולייבסקי לאה ביירך דמויות שונות 1983-1981
קרובים קרובים הטלוויזיה החינוכית אפרים סידון יצחק שאולי צביקה, תפקיד אורח 1986
כחול עמוק רותי אפשטיין, אלון רוזנבלום איילת דקל בנדה 1997
פלורנטין ערוץ 2 אביהו שביט (אבא של תומר) 1999-1997

תסכיתי רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסכית תוכנית ערוץ מחבר במאי שנה
איים של חרדה רדיו דרמה רשת א' ערן בניאל ערן בניאל 1980
עוגת קרם רדיו דרמה רשת א' יעקב יעקובסון ניקול קאסל 1985

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי בר יעקב, ידיעות אחרונות, 1 בספטמבר 2006.