יעקב איזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב איזנברג
Y Eisenberg and Zohara schatz.jpg
יעקב איזנברג וזהרה שץ עם פריטי קרמיקה מתוצרת "בצלאל" (1925 בקירוב)
לידה 1897
פינסק, האימפריה הרוסית
פטירה 1966 (בגיל 69 בערך)
מקום לימודים בצלאל (אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות קרמיקה, ציור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב אַיזנברג (18971966) היה צייר ואמן קרמיקה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב איזנברג נולד בשנת 1897 בעיירה פינסק שברוסיה (כיום בבלארוס). בשנים 19131919 למד אמנות בבצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים. עם סיום לימודיו נשלח לווינה בירת אוסטריה, שם למד בבית הספר למלאכת אמנות והשתלם בייצור ועיצוב קרמיקה אצל פרופ' ברויג.[1] לאחר שובו הועמד בראשות המחלקה החדשה לקרמיקה שהוקמה בבצלאל. במחלקה זו עוצבו שלטי הרחובות של ירושלים בתקופה זו, שהיו עשויים אריחי קרמיקה מזוגגים. וכן עוצבו תמונות אריחים כגון "תפילת הדרך", או האריחים בבית ביאליק ובבית ספר אחד העם. בין השנים 19271928 שימש כמורה בבית הספר. ב-4 באוקטובר 1927 נערכה בבצלאל תערוכת יחיד של יצירות קרמיקה, תחריטים ורישומים שיצר.[2] בתקופה מסוימת, כנראה בסוף שנות ה-20, ניהל את בית המלאכה באופן עצמאי בשיתוף בנימין לבינסון, גיסו.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: יצחק ברייגן, עתידה של מלאכת האמנות בארץ ישראל, דואר היום, 19 בנובמבר 1922; וגם: עבודות "קרמיקה" ב"בצלאל", הארץ, 12 ביולי 1922. הנוהג של שליחת תלמידים לווינה לשם התמחות רווח בבצלאל. בין השאר נשלחו נחום גוטמן, ישראל הירשפלד ואחרים.
  2. ^ בבצלאל, דואר היום, 30 בספטמבר 1927.
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "בנימין לבינסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3814.