יעקב אייכנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב אייכנבוים

יעקב אייכנבויםיידיש: אייכענבוים; Eichenbaum; ‏12 באוקטובר 1796, יום הכיפורים תקנ"ז, קרסנופוליה, גליציה - 27 בדצמבר 1861, כ' בטבת תרכ"ב, קייב, האימפריה הרוסית) היה מחנך, משורר ומתמטיקאי יהודי-רוסי, איש תנועת ההשכלה, מחלוצי החינוך המודרני בקרב יהודי רוסיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפיס ספרים בתחומים שונים, והשקיע את מרצו בחינוך הנוער להשכלה.

עמלו הפדגוגי והספרותי משך את תשומת הלב של הממשלה הרוסית, ובשנת 1844 הוא מונה למפקח בית הספר הרוסי-יהודי בקישינב, שש שנים לאחר מכן מונה כמפקח ראשי של בית המדרש לרבנים בז'יטומיר שנפתח אז על ידי הממשלה הרוסית. בתפקיד זה החזיק עד מותו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קול זמרה: ובו קבוצת שירים שונים. לייפציג, 1836
  • הקרב: שיר, אדעסא, תקצ"ט (1839)
    • הקרב: תחבולות צחוק השאך... לכל משפטיו וחקותיו... בדרך שיר. לעמבערג: ד'ה' שרענצעל, 1860
  • הקוסם: חזון בחמשת שירים. אדעסא : ל' ניטצשע וא' צעדערבוים, 1863

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]