יעקב אלעזר כהנא שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב שפירא
הרב יעקב שפירא בהכנסת ספר תורה
הרב יעקב שפירא בהכנסת ספר תורה
לידה 26 בדצמבר 1950 (בן 70)
י"ז בטבת ה'תשי"א
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה ישיבת ירושלים לצעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב,
חבר מועצת הרבנות הראשית
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב אברהם שפירא (אביו),
הרב שלום נתן רענן (דודו)
הרב שאול ישראלי,
הרב דוד כהן (הנזיר).
חיבוריו על המידות, על התורה, על ידי כהניך, ועוד (ראו להלן)
בת זוג רעיה שפירא
אב אברהם אלקנה כהנא שפירא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית. נשיא מכון הרצי"ה.

הרב שפירא בהקפות שניות בבית הרב קוק
יחד עם נפתלי בנט ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב 2015

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל ולרבנית פנינה פרל, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. נקרא על שם סבו, יעקב אלעזר הירשוביץ. הסנדק בברית שלו היה הרצי"ה קוק. הוא אחיו התאום של שמואל, מנהל ישיבת מרכז הרב. אחיו הגדול, הרב בן ציון, הוא ראש מכון הרצי"ה, שהרב יעקב הוא נשיאו. הוא דור שביעי בירושלים[1].

למד בתלמודי תורה 'יבנה' ו'שילה' בירושלים. לאחר מכן במחזור הראשון של ישיבת ירושלים לצעירים, בין היתר אצל הרב יעקב פילבר והרב יהושע רוזן. לאחר מכן בשנת תשכ"ח החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה כיהן אביו כאחד ממגידי השיעור הכללי. למד שנים בחברותא עם הרב יהושע מגנס ובימי שישי עם הרב שאול ישראלי. היה מקורב אל הרב הנזיר בשנותיו האחרונות[2]. הוסמך לרבנות על ידי אביו ועל ידי הרב ישראלי.

בבחירות שנערכו בכ"ג באלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008) נבחר למועצת הרבנות הראשית, במקום הראשון מבין המועמדים האשכנזים[3], והוא משמש בה יו"ר ועדת חינוך. הוא חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בעבר הגיש פינה שבועית על פרשת השבוע ברשת מורשת. כיום מגיש פינה זו בכאן מורשת.

בשנת 2013, לאחר שלא צלחה היוזמה שבה תמך להכשרת התמודדותו של הרב יעקב אריאל לתפקיד הרב הראשי לישראל, התמודד הרב שפירא עצמו לתפקיד[4] בין השאר בתמיכת הרב דוב ליאור[5], אך לא נבחר לתפקיד. באוקטובר 2014 הגיש את מועמדותו לתפקיד רבה הראשי של ירושלים, אך הסיר את מועמדותו ביום הבחירות, לטובת תמיכה ברב אריה שטרן, שאכן נבחר.

נשוי לרעיה לבית ספיר, מורה בבית ספר נעם ירושלים ולהם שני בנים ושלוש בנות. בתו אביטל נשואה לרב אברהם ישראל סילבצקי, המשמש בישיבה כר"מ של שנה ב'. בתו חיה נשואה לרב אפרים ולץ המשמש כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים. מתגורר בירושלים, בסמוך לישיבה.

כהונתו במרכז הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ג מינה אותו אביו כר"מ בישיבה, ועד שנת תשנ"ג היה יד ימינו של אביו ברבנות הראשית. בשנת תשס"ד מונה למגיד שיעור כללי. לאחר פטירת אביו, בט"ו בתשרי ה'תשס"ח, התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה. בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע הפיגוע בישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מהישיבה לצעירים.

במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר שיעור כללי בגמרא. בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כר"מ של שנה ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא. במוצאי שבתות הוא מלמד בבית הוריו, כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו, שיעור בספרי עיון כדוגמת קצות החושן ואבני מילואים, בהתאם למסכת הנלמדת בישיבה. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי אמונה לתלמידי שנה ב' ושנה ג', ושיעור בפרשת השבוע בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שנה א' נערך ומחולק בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל.

השקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הרב יהושע מגנס והרב יגאל לרר, מוותיקי הר"מים בישיבה

הרב שפירא סבור שיש לדבוק ברבנות הראשית לישראל שייסד הרב קוק גם שהיא מנוהלת בידי חרדים, ושעליה להכריע בנושאים הנוגעים להלכות ציבור. לכן לדעתו הרבנות ולא רבני הערים צריכה להכריע בנושאי גיור וכן הוא מתנגד להקמת תאגידי כשרות שיתחרו ברבנות הראשית[6][7][8] לדעתו, בהמשך לדעת הרבנות הראשית לדורותיה, אין להתיר כניסה להר הבית. הוא רואה בכך שאלה הלכתית, אך מבקש לא להפוך אותה לנקודת מחלוקת חריפה בין ציבורים[7].

הוא מעודד את תלמידיו ללמוד בישיבה במשך שנים רבות וכן מעודד כתיבת חידושים וסיכומים של שיעורים[9]. מסיבה זו הוא היה ממייסדי "קנה לך חבר" - תחרות החיבורים התורניים של מפעל הפיס לבני הציונות הדתית ומשמש כחבר בוועדת השיפוט[10].

בשנת תשנ"ג היה מהרבנים שפעלו להקמת איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בתקופת תוכנית ההתנתקות סבר כי על חיילים לסרב פקודה לפינוי יישובים יהודיים בגוש קטיף ויהודה ושומרון. בשנת תשע"ז הביע התנגדות נמרצת לפינוי עמונה וקרא לתלמידיו להגיע למקום. במקביל פרסם עם רבנים נוספים קריאה לא לפעול באלימות[11].

הוא פוסק שאסור לקבל תרומות מנוצרים ובפרט מהקרן לידידות, שמי שעומד מאחוריה לדבריו היא קבוצה נוצרית-מסיונרית. מסיבה זו סירב לתרומה אשר הוצעה לו לאחר הפיגוע שאירע בישיבה בשנת 2008[12][13][14].

הרב שפירא דוגל בשיתוף פעולה עם רבנים ואישים ממגזרים שונים[15]. בשל כך הוא מזמין מדי פעם רבנים חרדים להעביר שיעור בישיבת מרכז הרב, כמו הרב בן ציון קוק[16] והרב משה מרדכי פרבשטיין[17], ומהצד השני מזמין לישיבה גם דמויות מהציבור החילוני, כמו חבר הכנסת יצחק הרצוג[18].

הזדהה עם מאבקם של החרדים נגד יוזמות החקיקה להטלת סנקציות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו לצה"ל והקדיש לכך את נאומו בעצרת יום ירושלים המסורתית בישיבה בשנת ה'תשע"ג[19].

מסירת התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הרב זלמן מלמד בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב
עם חתנו הרב אברהם ישראל סילבצקי, ר"מ בישיבה, והרב שלמה אישון

במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מגדול דור אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מהרב קוק עד לרב אברהם שפירא. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות דרכה של ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמה שקיימת לדבריו בחלקים מהציבור הציוני דתי לחדש דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור ובניגוד להדרכתם.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה, באתר ערוץ 7,ראיון בעיתון 'בשבע' לכבוד יום ירושלים, כ"ד אייר תשע"ו
  2. ^ ראו בספר 'איש כי יפליא' על הרב הנזיר, בעריכת הילה וולברשטיין ושמחה רז, עמודים 100,103,123,127,187,209,222,292
  3. ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008
  4. ^ ישי קרוב, הרב שפירא לתלמידיו: אתמודד לכהונת הרב הראשי, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2013
  5. ^ צבי שיימן, ‏הרב דב ליאור העביר את תמיכתו לרב יעקב שפירא, באתר "סרוגים"(הקישור אינו פעיל, 19.1.2021)
  6. ^ יוני קמפינסקי, הרב שפירא: הרבנות לא זקוקה ל"רפורמה", באתר ערוץ 7, ח' בתמוז תשע"ג
  7. ^ 1 2 כבודה של הרבנות הראשית לישראל, באתר ערוץ 7, ל' באב תשע"ז
  8. ^ חזקי ברוך, הרב שפירא: "הרבנות הראשית - מעל הפוליטיקה", באתר ערוץ 7, ד' באב תשע"ג
  9. ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, י' באדר תשע"ג, באתר כיפה
  10. ^ חזקי ברוך, הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים, באתר ערוץ 7, כ"ד בחשון תשע"ג
  11. ^ אלישע בן קימון ורועי ינובסקי, כוחות משטרה מכתרים את עמונה, מאות מתבצרים במאחז, ynet ,01.02.17
  12. ^ יוני גבאי הרב יעקב שפירא: כסף מהקרן לידידות - כחטא המרגלים , אתר כיכר השבת, כ"ה בסיון תשע"ד
  13. ^ מינה פנטון זוכה פרס ירושלים קיבל מיליוני דולרים מנוצרים, אתר סרוגים, ג' באדר תשע"ה
  14. ^ עידן יוסף, 'מרכז הרב' דחתה תרומה של מאות אלפי דולרים,11.08.08, אתר מחלקה ראשונה
  15. ^ ישראל כהן, הרב יעקב שפירא תוקף: "יש מי שמוזיל את הרבנות", אתר כיכר השבת, י"ט בתמוז תשע"ג
  16. ^ שיחה נדירה בישיבת 'מרכז הרב': הגאון רבי בן ציון קוק • צפו, אתר כיכר השבת, ד' באלול תשע"ז
  17. ^ מאיר סטרמן, הרב עובדיה יוסף:הרב שפירא היה גדול הדור, באתר ערוץ 7, ז' בתשרי תשע"ג
    משה ויסברג, אחרי 50 שנה: ראש ישיבת חברון מסר שיעור בישיבת 'מרכז הרב' • צפו, באתר בחדרי חרדים, 16 בפברואר 2018
  18. ^ הרצוג במרכז הרב: "אש זרה מכרסמת בנו", באתר ערוץ 7, ח' באב תשע"ז
  19. ^ ראש ישיבת "מרכז הרב": אנחנו עם החרדים, לא לגייס בכפייה, אתר כיפה
  20. ^ שלמה פיוטרקובסקי, נבחרו 24 דיינים חדשים, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2018



הקודם:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
ראש ישיבת מרכז הרב
ה'תשס"ח - נוכחי
הבא:
-