יעקב אלפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אין תמונה חופשית

יעקב אלפרין (אלפרון) (18 בפברואר 1955 - 17 בנובמבר 2008) היה עבריין ישראלי, שניהל יחד עם אחיו נסים את עסקיה של משפחת אלפרון הנחשבת למשפחת הפשע המרכזית והמוכרת בישראל[1]. נרצח באמצעות פיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכוניתו. מותו חולל סערה בעולם הפשע והרוצח לא נלכד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרון נולד בגבעת שמואל[2], כבנם השלישי של חיים וקמילה אלפרון, עולים ממצרים. הוא הורשע בפלילים עוד בהיותו נער. בשנותיו האחרונות התגורר ברעננה, עם אשתו אהובה ושבעת ילדיהם.

מעורבות בפשיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרון הורשע בהזדמנויות שונות בעבירות של אלימות, סחיטה ואיומים, וריצה עונשי מאסר בגינן. שניים מאחיו, נסים וזלמן, הורשעו אף הם בעבר, וריצו עונשי מאסר. בעשור האחרון לחייו נקשר שמו בסכסוכים עם עבריינים, בהם יצחק אברג'יל ועמיר מולנר[3]. פגישה מקרית נוספת ביניהם במסעדת "מפגש הסטייק" בסוף שנת 2006, הסתיימה בשליפת סכינים ואקדחים, אך ללא נפגעים. בתחילת 2007, בפגישה שנערכה עם אנשי יצחק אברג'יל בנושא עסק מיחזור הבקבוקים, הכה אלפרון את אנשי אברג'יל, וייתכן שאף הכה אישית את יצחק אברג'יל[1].

היסטוריה של אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השבעים, התעמתה המשטרה עם אלפרון במקרים שונים, כמו חיפוש סמים, והוא הואשם מספר פעמים בעבירות קלות. בשנים אלו הפעיל שירותי הימורים, סחר בסמים[4] והפעלת זונות באזור כביש גהה[5]. על עברות אלו נידון אלפרון למאסר. בשנת 1978, בעת שאלפרון ישב בכלא כפר יונה, נרצח בכלא שאטה יפת נגר באגף טעוני ההגנה לאחר שהעיד נגד משפחת אלפרון בענייני סחיטה וגביית דמי חסות, בעל מועדון לילה שהיה מסוכסך עם אחיו של יעקב, מוסא אלפרון. יעקב שלח מסר למנהיגים בכלא שטה (סמי אלקיים ותומי קיש) שהפעילו כפופים - ביימו קטטה בחדר האוכל. הסוהרים נכנסו ואז כלאו אותם. חוליה אחרת נכנסה לאגף טעוני ההגנה וחיסלה בתאו את יפת נגר, בעודו יושב (כל המעורבים נעצרו וחלקם הורשעו.) אלפרון זוכה. רצח מלשין בתא טעוני ההגנה העלה את קרנו בעיני עולם הפשע[5].

לאחר שחרורו מהכלא, בהיותו בן 24, עבר להתגורר עם סמדר קילצ'ינסקי, שהייתה אז בת 13 וחי עמה במשך כשנתיים[6]. באותה תקופה, מקורות הכנסותיו העיקריים של אלפרון היו גביית דמי חסות מסוחרי סמים והפעלת שידורי טלוויזיה פיראטית בכבלים[7]. בשנת 1989 החלה המשטרה לקיים מעקב צמוד אחר תנועותיו של אלפרון. הממצאים הובילו להגשת כתב אישום בשנת 1993, בו אלפרון הועמד לדין יחד עם פושעים נוספים (בהם העיתונאי לענייני פלילים יוסי היימן,)[8] ונידון למאסר של ארבע שנים וחצי בגין סחיטה. במסגרת המשפט, חשפה המשטרה את שיטות העבודה של אלפרון, הן בהשתלטות על עסקים כמו מסעדות ואולמות אירועים, והן דרך הפעלת חברת גבייה. הוא ריצה את עונשו במשך כשנה וחצי.

בשנת 1997 הקים את חברת "האחים אלפרון - חברה לניהול וקידום עסקים בע"מ". בשנת 1998 נחשד עמיר מולנר בקשר לרצח או לארגון רציחות, לפי דרישות אלפרון ומשפחת הררי. מולנר ברח למקסיקו, בעוד שנסים ימין, עד מדינה שהיה אמור להעיד נגד מולנר, נרצח. בשנת 2000 ניצל אלפרון מהתנקשות בחייו, שבה נפצע בכתפו. בשנת 2003, בעקבות תלונה של משווק פרחים מצמתים באזור פתח תקווה[9], נעצר אלפרון בחשד לעבירת סחיטה.

עסק מיחזור הבקבוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חקיקת חוק הפיקדון השתלט עולם הפשע, ובתוכו יעקב אלפרון, על עסקי איסוף הפחיות ובקבוקי השתייה על מנת לגבות את דמי הפקדון שלהם (המאבק על אזורי האיסוף הוביל לסכסוכים בין משפחות הפשע[10].) אלפרון ואנשיו החלו, על פי החשד, לאיים על בעלי מסעדות כדי שימסרו להם את הבקבוקים הריקים[11]. על פי החשד, הם השתמשו בעסק זה על מנת להלבין כספים שהגיעו מן העסקים האחרים שלהם, שהיו לא חוקיים[1].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרון נרצח ב-17 בנובמבר 2008 באמצעות פיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכוניתו, בעת שנסע על דרך נמיר בתל אביב. בבוקר יום הירצחו הגיע אלפרון לבית המשפט כדי לצפות בדיון בעניין בנו דרור, שנגדו הוגש כתב אישום בגין סחיטה באיומים ותקיפת שוטר.

ניסיונות להתנקש בו היו ידועים למשטרה מאז שנת 2001 לפחות; העבריין זאב רוזנשטיין הודה בחקירתו כי הזמין התנקשות באלפרון באותה שנה, אך חזר בו לפני הביצוע. בנובמבר 2003 נעצרה חוליית רוצחים מבלארוס, שחבריה נחשדו בכוונה לרצוח את אלפרון. המשטרה הזהירה את אלפרון בכמה הזדמנויות בדבר כוונות לרצוח אותו, על-פי מידע מודיעיני שאספה.

למרות האזהרות הרבות מהמשטרה על כוונות יריביו לחסלו, ולמרות האיומים הרבים על חייו והניסיונות החוזרים ונשנים לרצוח אותו, יעקב אלפרון כמו שאר אחיו, נהג להסתובב ללא מאבטחים. לשאלת עיתונאים לאחר פרשת חשיפת חוליית המחסלים מבלארוס שנשכרה כדי לחסלו, בשנת 2004, אמר אלפרון: "אנחנו מתפללים יותר וערניים יותר. אני לא פוחד ולא צריך לפחד כי גם בן אדם שחוצה את הרחוב יכול להיהרג". לשאלה אם הוא מכיר את המחסלים, השיב: "אני לא מכיר אותם. אין להם שום סיבה לנסות לפגוע בי כי לא לקחתי אף נשמה. יש תורת ישראל ומי שמשחק באש צריך לדעת להישרף ממנה".

אשתו אהובה אלפרון חשפה בריאיון לערוץ 10 כי שלושה ימים לפני הירצחו הוא רכש פוליסת ביטוח חיים, הודות לעובדה שבתעודת הזהות שלו שמו היה רשום יעקב אלפרין ולא אלפרון, כפי שנהוג לכנותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן שפירא, סוכן 1636 נגד משפחת אלפרון, הוצאת מעריב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שירות "הארץ", אלפרון צבר לעצמו אויבים רבים, באתר הארץ, 17/11/2008
  2. ^ ורד לוביץ', אלפרון קיבל על-תנאי ושינה את שמו לאלפרין, באתר ynet, 2 ביולי 2008
  3. ^ בשנת 2005, פגישה של יעקב אלפרון עם עמיר מולנר במלון דניאל בהרצליה הסתיימה בדקירת מולנר בצווארו. (YNet: המשטרה מגלה זהות הדוקר)
  4. ^ במקורות שונים מדגישים את התרחקותו מהרואין וסמים קשים - ועסקו בחשיש וסמים קלים בלבד.
  5. ^ 5.0 5.1 אמיר זוהר, זה התחיל בחוב של 600 אלף שקל, באתר הארץ, 23 בינואר 2006
  6. ^ אמיר זוהר, סמדר קילצ'ינסקי מתכננת ספר על הרומן שלה עם יעקב אלפרון, באתר הארץ, 21.11.2008
  7. ^ אלפרון: מעבריין צעצוע - לראש משפחת פשע, באתר חדשות ערוץ 2.
  8. ^ תקציר פסק הדין במאגר 'נבו'
  9. ^ הוארך מעצרו של אלפרון בגין סחיטה, באתר ynet
  10. ^ רוני זינגר-חרותי, יעקב אלפרון ובנו נעצרו בעקבות הקטטה ברמת גן, באתר הארץ, 10/1/2007
  11. ^ אבי כהן, יעקב אלפרון נעצר בחשד למעורבות בקטטה, באתר ynet, 5 בינואר 2007